פעם מישהי ביקשה ממני לחלק את האנשים לשניים- תכונה אחת שמבחינתי עושה את ההבדל בן איש טוב לבין איש רע. חשבתי כמה דקות, בכולופן בקשה לא פשוטה, ועניתי לה שיש שתי תכונות שבהכרות חדשה עם אדם אני מבחין בהן דיי מהר (לא כולם- יש אנשים שזה לוקח זמן לקלוט) והן גורמות לי להתחבר לאדם או לא. הראשונה היא, אם הוא אלטרואיסט או אגואיסט, השנייה אם הוא אמיתי או שחקן.
ולמה אני מספר לכם את זה, כי לאחרונה נפגשתי עם בחורה כל כך שחקנית שממש היה בא לי להביא לי כאפה. זה התחיל ב: "אני ואבא שלי החברים הכי טובים בעולם, שום דבר אני לא עושה בלעדיו" וככה רבע שעה היא תיארה לי את מערכת היחסים הנהדרים עם אבא שלה. הייתי מילימטר מלהגיד: "ראבק, אז תתחתני איתו"
אחרי שהיא נתנה לי את הרשות הדיבור לכמה שניות... היא המשיכה בתיאור כמה היא מאוהבת בה'... היא הסתכלה כזה עם העיניים למעלה ועשתה תנועות עם הידיים שממש גרמו לי להסתכל על כל דבר מלבדה... אוי, ואני לא מספר לכם את כל התיאורים שלה כמה היא סומכת עליו ויודעת שהכול ממנו וכו' וכו'
זה המשיך עם אחיינים שלה, אח שלה הגדול ונגמר בסבתא המיוחדת שלה... אין ספק החיים שלה נשמעו ממש וורדים...
בשנתיים שאני בקטע היו לי לא מעט פגישות, וזו הייתה פעם ראשונה שיצאתי מפגישה עם הרגשה של לא יודע, אולי גועל כזה.
_________________
לאהוב זה הטוב שבטוב.
