זאת חנוכה !

לפי הפירוש שלך, יהיה אסור למלצרים ומארגני אירועים לעבוד בשבת ולקורא בתורה גם יהיה אסור לדרוש תשלום מדאוריתא, וזה כבר נגד השולחן ערוך...
פשט הפסוק ששת ימים מותר לעבוד במלאכה האסורה בשבת, ובשבת אסור. לדרשות אין סוף.       

ששת ימים תעבוד ועשית אין לךעשה יותר ברורה מזה.כך ראה זאת רשב'י ותנאים אחרים- אם תרצה מקורות אביא לך. אבל הבניי תיירה יודעיפ פשט יותר טוב מהם. מענין מי מסלף ומעקם את הפסוקים

מה שלא מקובל, שזו מצווה מהתורה, ושזה פשט הפסוק. לעבוד, תעבוד כמו שחינכו אותך, אבל אל תעקם את הפסוקים , גם במידה ולא חינכו אותך לכך. 

את ה מצחיק אותי- אדם. לא יכול לקיים תרי'ג מצוות -אבל הוא מקיים במקום זה 5678 מצות. אבל אם תעיין ביד החזקה ובשולחן ערוך וספרים אחרים תגלה שזו מצווה גדולה לעבד. ולפרנס את המשפחה. למרות שדברי רבי שמעו בר יוחאי לא מקובלים עליך. כי כמובן ליטאי בעל חינוך כזה.

להפנות אותך לכל הדיונים של הביאור בדרך הדרש כנגד הביאור בדרך הפשט? לכל דבר יש מימרא, אבל מה שמחייב זה תרי"ג מצוות. 

תלמיד- תלמד. את זה רבותיך לא מלמדים מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כ (ט). ששת ימים תעבד ר' אומר הרי זו גזירה אחרת שכשם שנצטוו ישראל על מצות עשה שלשבת כך נצטוו על המלאכה. ר' אלעזר בן עזריה אומר גדולה מלאכה שלא שרת שכינה בישראל עד שעשו מלאכה שנ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמ' כה ח).

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 10/12/2018 10:25:17

ירוחמ ששת ימים תעבוד זה לא מצווה...
ואם יהודי לומד ומתפלל קצת יותר טוב בזאת חנוכה, זה מצווה . גם אם אין לזה מקור. .     

ספרן

תודה.

ואני והרמב"ם אומרים:

דבר תורה אשר השמיע באזני מורנו הרב הגאון רבי מאיר יניב נ"י. דברים אשר שמע בינקותו בטיש, פרשת השבוע מקץ. מאת האדמו"ר מקרעטשניף נדבורנא.
כידוע פרשת מקץ בספר בראשית חלה תמיד בשמונת ימי החנוכה. ופרשה זו מתחילה במילים: "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם"
והנה הקב"ה שלח לנו רמז לדיני החנוכה.
ויהי - וכל ישראל הנרות ידליקו.
מקץ - מצוותן קודם צאת
שנתים - שמאל נר תדליק ימין מזוזה
ימים - יש מחלוקת, יש מוסיפין... 
ופרעה - ויש פוחתין. ראשון עיקר הלכה.
חלם - ח' לילות מדליקין

כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. ואי"ה במהרה בימינו משיח בן דוד יבוא ויגאלנו.

אך לדוגמא מובא בשם הרה''ק מקאריץ שלומר פרשת המן ביום שלישי פרשת בשלח זהו סגולה לפרנסה וזה כבר כן משהו ששייך ליום מסויים דווקא ובפרשה מסויימת וכך מובא הרבה בחז''ל ובספה''ק לדורותיהם .


מתוך הכרות עם הלומדים את פרשת המן ולאלו שלא לומדים אותה.
אלו שלא לומדים אותה- מצליחים ועשירים יותר. כי הם לא סומכים על ניסים. ועל נדיבים. הם הנדיבים בעצמם.