שאלות על תורה ופוליטיקה

כתב הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל שהאשה יכולה להיות נבחרת בהסכמת ותקנת הציבור (שו"ת משפטי עזיאל, חלק ג, סימן ו).
אחרי שבירר את הדברים מבחינת הלכתית, כתב בירור מוסרי מנקודת ההשקפה הבאה:
"הסברא נותנת לומר דכל כנסיה רצינית ושיחה מועילה אין בה משום פריצות, וכל יום ויום האנשים נפגשים עם הנשים במשא ומתן מסחרי, ונושאים ונותנים, ובכל זאת אין שום פרץ ושום צוחה. ואפילו היותר פרוצים בעריות, לא יהרהרו באיסור בשעה שעוסקים ברצינות במסחרם. ולא אמרו רבותינו על תרבה שיחה עם האשה (אבות א' ה') אלא בשיחה בטלה שלא לצורך, ושיחה כזאת היא הגוררת עון, אבל לא שיחה של וכוח בענינים חשובים וציבוריים; ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הצבור, שהיא עבודת הקדש, מרגילה לעבירה, ומביאה לידי קלות ראש, וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר. ואל תשיבני ממה שאמרו חכמים: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהיו הנשים יושבות למעלה ואנשים למטה (סוכה נ"א), שלא נאמר זה אלא בכנסיה המונית גדולה של כשרים ופרוצים יחד, ובכגון זה חוששים למעוטא דפרוצים, וביותר בהיותם עסוקים בשמחה ויצר הרע שולט בהם, אבל בכנסיה של נבחרים לא נאמר דבר כזה לעשות את נבחרי העם לפרוצים בעריות, ולא תהיה כזאת בישראל".

א. מאחר שבהרבה בתים בדורנו גם האיש וגם האשה מפרנסים את המשפחה או רק האשה מפרנסת את המשפחה, ועל-כן נשים רבות מכירות לא פחות טוב, אם לא טוב יותר, את צרכי הציבור, האם זה הגון ומוסרי למנוע מנשים להיבחר למוסדות ציבור?
ב. אם מפלגות חרדיות ודתיות בחרו רק אנשים למוסדות ציבור ולא נשים, האם זה נובע מחומרה יתירה מחשש פריצות או מחוסר שלמות במידותיהן?

תוקן על ידי צופרהנעמתי ב- 19/12/2012 07:44:40

ירוחם

ענית על סעיף ג'.... חלקית.

ובדבריך האחרונים התייחסת גם לסעיף ב.

ולגבי זה שלא היה אייפון, ובכן, אצטט לך בדיחה עתיקה יחסית: מנין יודעים שבישיבות בבל כן היה אינטרנט סלולרי? מפני שלא מצאו סימנים לטלפון קוי.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מ80

הסיבה המרכזית והרשמית של אי בחירת נשים לתפקידים פוליטיים היא מן הגמרא.

ניתן להציג קושיות על השאלה אם זו הלכה ואם היא נוהגת בזמן הזה. אולם אין להתכחש לכך שלאוסרים יש בסיס פשוט במקורות.

לפי הזכור לי, היתה בעיה פרשנית קשה למפלגות החרדיות ואולי גם הדתיות להסתדר עם בחירתה של גולדה מאיר לראשות הממשלה (זכור - ממה שקראתי. איני מבוגר עד כדי כך, סמיילי).

דיון בנושא עשוי להתחלק לתת הנושאים הבאים.

א. מה הם המקורות לגבי הטלת תפקידים פוליטיים על נשים.

ב. מה היה היחס לנשים בתפקידים אלו במשך ההיסטוריה היהודית?

ג. מה הם השיקולים המטא הלכתיים שמצדיקים שינוי בהלכה ובמנהג?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");