| נשלח ב-3/1/2013 09:56 |
 |
| |
קיימת לא פעם חרדה פנימית שאם נעשה חשבון נפש נצא עם ציון נכשל. מנגד אני לא חושבת שאנו אמורים לתת לעצמינו ציון מעולה או בכלל ציון. לא בכדי ההגדרה הרווחת היום היא 'אמא טובה דיה'. לא אמא מושלמת או טובה מאד אלא 'טובה דיה'.
רגשות אשמה בעיקרן אינן דבר רע, הם המניע אותנו לתקן ולשפר עצמינו. אולם, הבעיה מתחילה כאשר רגשות האשם תופסים את עיקר התהליך ומשתקים אותנו או מסעירים אותנו יתר על המידה מלחשוב, מלהתבונן ומכאן לשפר.
בברכה,
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2012 01:02 |
|
| |
אולי כדי לך לעשות רשימה של דברים שמאפיינים אמא טובה,לא מהרגש אלא לאחר מחשבה עמוקה וארוכה
כעין ספר איך להיות אמא טובה,אני בטוח שאחר כך שתבדקי את עצמך ברשימה תקבלי ציון מעולה
וכל פעם שתעלה בראשך המחשבה שאת לא מספיק טובה,תלכי לבדוק ברשימה ומהר מאוד תגלי שהמחשבה שאת לא מספיק טובה היא סתם טעות,והיה לך הרבה יותר קל להתמודד מולה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2012 14:09 |
|
| |
עולות לי כמעט דמעות לעיניים. אני באמת אובססיבית לגבי הילדים שלי, וצריכה לעשות הפרדה. וצריכה לחשוב על זה, תודה גדולה בכל אופן.
יש לי כל הזמן תחושה שאני אמא לא מספיק. אפילו לא טובה דיה. כאילו... כאילו מוכרחה לתת לילדים שלי מה שלא קיבלתי, ואני מתקשה בכך מאד ובעצם לא מצליחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2012 11:34 |
|
| |
עייפה
ההרגשה שכאילו את לא רוצה לתת,אינה קשורה עלייך וכפי שכולנו יודעים העדיפות הראשונה אצלך זה הילדים,
רק שעבר פוגע בכך ומכניס לך תחושות שאת לא שולטת בהם,האם זה אותך לפחות טובה?
ודאי שלא את חייבת לעשות הפרדה גמורה בין מה שאת למה שהעבר מפיל עלייך ,זה ממש לא את
הפוך אני חשוב שעצם זה שיש לך כאילו תחושות ואת מתמודדת איתם זה הופך אותך לאמא הרבה יותר טובה
האם זה שהיצר הרע מכניס בנו מחשבות לחטא,זה אומר שאנחנו רעים? ממש לא,זה רק ניסיון חיצוני
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2012 11:01 |
|
| |
ברררררר........ אני מנסה, וזה בכלל לא קל. אולי משום שדווקא הרגעים הללו נחווים אצלי, כאמא, גם כקשים. אז אני נזכרת, בתת מודע, באותם רגעים בהם נפרדו ממני, ולא בחיוך, ובלי חום. וכאילו מרגישה, שאם לא נתנו לי, קשה לי מאד לתת.
זו תחושה נוראה, שלא לומר - אכזרית. ובטח שאני עושה עליה עבודה, אבל היא לא קלה בכלל.
מי מוכן להזדהות איתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2012 22:21 |
|
| |
שבוע טוב,
באופן טבעי המשאבים שלנו מוגבלים, ולכן כדאי לתת את הדעת לזמנים חשובים כמו זמני המעבר. מעבר בין יום ללילה, בין הבית למסגרת החינוך וההיפך. המעבר מלווה לרוב עם פרידה ופרידה היא תמיד נחווית באופן זה או אחר כאובדן. אני מציעה להתייחס לארבע תחנות ביום שכדאי להשקיע עם זמן מעט קצת יותר איכות.
רגע ההשקמה וההשכבה
היציאה למסגרת הלימודים והחזרה הביתה.
לדוג'-. ההשקמה- 2-5 דק' , להעיר את הילד בקול נעים, אפשר לשיר את מודה האני. זה בסדר שלאחר מכן מאיצים בילד, מזרזים אותו, ודוחקים בו להתארגן . אבל שהדקות הראשונות שהוא יוצא משינת הלילה ליום יהיו נעימות.
ואז רגע לפני שהוא יוצא מהבית - 1 דק' ברכת הדרך לשלום עם מגע קל של חום.
ושוב כשהוא חוזר הביתה מהלימודים אז 2-4 דק' קבלת פנים חמה ולבבית וקשובה למצב רוחו.
ההשכבה, שוב גם אם האצנו ודחקנו בו חצי שעה להתארגן למיטה. הרגעים שהוא במיטה 7-15 דק' שיהיו נעימים.
בברכה
_________________
ד"ר רונית לזר - עו"ס קלינית
מטפלת במבוגרים, נוער וילדים
אלעד, ירושלים
0526346334
[email protected]
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2012 19:53 |
|
| |
משום מה זה תפס אותי, שעות ההשכבה. למרות שבעצם זו סטיה מהנושא.
כמה חשובה שעת השכבה נעימה כולנו יודעים בעל פה. וחולמים ועורגים ו... פוף. זה לא הולך!!! אז מה, הילדים שלנו יסחבו משקעים משם?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2012 22:29 |
|
| |
כתבה מפעימה
אצלינו קריאת שמע והופ למיטה אחרי שמתקוטטים קצת ביניהם
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2012 22:06 |
|
| |
אילו צורות השכבה נעימות מתוארות!!!!!
עושה לי נקיפות מצפון, געגוע גדול ולחץ תהומי.
אצלנו אומרים לילה טוב ושינה מתוקה ומזכירים שמאד מאד אוהבים. האמת היא שגם עושים עיסוי לפעמים.
איך אצלכם?
סליחה על הסטיה מהנושא, התאור החי היה נוגע ללב.
|
|
|
|
|
