| נשלח ב-24/12/2012 23:17 |
 |
| |
טעויות של שיטה: כיצד רבנים טועים
הקדמה האשכול הזה נולד בחיפזון מתוך דיון באשכול אחר על דברים שנאמרו לפני זמן רב בשם הרב שטיינמן, בביקורו בצרפת. כמה מילים על הנושא ההוא. ייחסו לו איסור על לימודי חול לילדים ולמבוגרים, ודרישה מבעלי תשובה או מאברכים שיישארו רק ב"עולמה של תורה". הגישה הזו, שאפשר להצדיק אותה אבל גם לערער עליה, פירושה לגזור עוני על מי שאינם מסוגלים למצוא משרה רבנית, כאשר בגיל מבוגר לא יוכלו למצוא מקצוע רווחי. ויש עוד חסרונות. התשובה שהובעה באשכול היתה שהרב שטיינמן אינו מתכוון שלא ירכשו מקצוע, אלא שיעשו זאת בגיל מבוגר יותר. גם על זה יש לשאול, כפי ששאלתי אני, אם לא היה אפשר לנסח את ההצעה טוב יותר, עם משפטי תנאי מורכבים. לאמור: צריך שהעיקר יהיה לימוד תורה, ומותר וראוי לרכוש השכלה אקדמית באופן לא מסוכן ולא מזיק עבור השנים שאחר כך, כשיהיו ילדים או יצטרכו כבר לחתנם. וכו'. בהמשך לאשכול כתבתי עוד כי אדם שאינו מסוגל לתכנן את צעדיו בעצמו, או שהוא רוצה להישען על רב, ייטיב לעשות אם ימצא רב גדול להישען עליו, למרות הסיכון שהרב הזה עלול לטעות. זאת מתוך התקוה שהחשש שרב גדול יטעה פחות מאשר הסיכון שזה יקרה אצל אדם שאינו רב גדול. על זה הקשה ת"ט (המכנה עצמו, שלא בצדק, "תלמיד טועה"): מיימוני: "זה לא אומר שהרב הגדול לא יטעה. זה כן אומר שהרב הגדול ישיב מן הסתם נכונה, ובוודאי שמה שישיב יהיה על פי התורה - לפי הבנתו." א. מהו רב גדול? ב. מדוע ההנחה שרב גדול ישיב נכונה? ג. מה הערבות כי התורה ע"פ הבנתו היא הנוסחה הנכונה? ד. השאלות נשאלות לאור מקרים בהם רבנים המוחזקים בצבור כגדולים ההבילו בפומבי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2012 08:31 |
|
| |
נישט, אתה בודאי צודק, אבל כוונתי היתה להביא דוגמאות של כאלו (א)שלא ידוע עליהם כמעט כלום מלבד קשרם לר"ק, וזו הסיבה היחידה לפרסומם, (ב)א"א לומר שחזרו בהם/השתייכו 'גם' לכתות אחרות וכדו', כי הם היו תלמידיו המובהקים (ג)והנושאים המפורסמים מהם הם נושאים מובהקים שאינם השקפתיים [הרב אריאלי מפורסם בספריו 'עיניים למשפט', שאגב נוסד ע"פ ה'הלכה ברורה' של הר"ק - כמה מגוחח שבהקדמת ספר זה דוקא באו הנכדים לצנזר.., ומרא"ל לוין ידועים בעיקר מעשיות מופלאות - אך בלתי מגזריות].
הנקודה שבאתי לאצביע עליה היא שגם התרבות החרדית לא נאמנה להשקפתה כמו שהם נאמנה לחרדיותה, ונושא זה עצמו שנוי בסתירות לפי הצורך.
תוקן על ידי אחרחוק ב- 31/12/2012 08:33:02
תוקן על ידי אחרחוק ב- 31/12/2012 08:40:48
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2012 08:22 |
|
| |
נישט ואחר
אכן, אבל שימו לב שאלו תשובות חרדיות במובהק המסתמכות על מי אמר ולא מה אמר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2012 15:12 |
|
| |
לפותח האשכול,
האמת היא שכל החרדיות במודרנה זו [כלומר, אנטי-מזרחי, אולי תרתי משמע..] מבוססת על האימרה הקשה מאוד בעיניי, דומני שהיא מיוחסת לחזון איש, ש'הרב קוק, עם כל גדלותו, טעה'. לאימרה זו צורפו אגדות ומשלים, אך המסתתר מאחריה ברור: החזון איש [כנראה], שנחשב אצל תלמידיו לאדם משכיל וראוי להכריע בנושאים תאולוגיים, חולק על הרב קוק - והוא, כמובן, סובר שהוא טועה. אך משום מה התהפכה הקערה על פיה, ובמקום להבין מאימרה זו כמה אסור לסמוך על גדוילים, הוחלט להאמין לכל אימרה של החזו"א וחבריו [אותם נקבל לפי איזשהם מסרים המכונים גם הם באותו השם: "גדוילים"], וכמובן להוציא את הרב קוק מהמשחק.
הדוגמאות הפופולאריות מאוד כעת למצב תמהוני זה הוא תשתוש כל היסטוריה רבנית המתייחסת לרב קוק [הקיצונית שביניהם היא דוגמת תשתוש הקשר בין הר"ק לר' יצחק אריאלי ור' אריה לוין, שהיא עצמה מעידה על חוסר רמת השכלה מינימאלית של דמויות שונות מבין הנכדים..]
אגב, א"א להמנע מלציין מכתב של הרב וולבה [ראיתיו פעם באיזה ספר] על ההבדל בין היחס הר"ק ולחסידות, עי"ש ותמה על עצמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2012 11:52 |
|
| |
מהאפיפיור אולי. אבל לא מכמה מהגדויילים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2012 11:34 |
|
| |
אפרים, כבר פגשתי כאלו שהם צדיקים יותר מהאפיפיור.. 
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2012 11:28 |
|
| |
שאלת פותח האשכול מוזרה.
הרי ידועה האמירה (הלועגת )על האפיפיור שהוא לא יכול לטעות לעולם.
בני אדם,בגלל עצם היותם בני אדם עלולים לטעות.
ובניגוד לאפיפיור -חכמים הם בני אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2012 08:24 |
|
| |
ירוחם <למה לא הנותן לגבר בינה?> אולי כדי לחסוך את השאלה: האם לגברת אין בינה להבחין בין יום ולילה, והרי בינה יתרה ניתנה לאשה? ואת התשובה: שהאשה בעלת הבינה היתרה אינה זקוקה לבינה מיוחדת כדי להבחין בין יום ולילה, ורק הגבר בעל הבינה המוגבלת זקוק לה.
____________
הסיבה לטעויות:
מאנציקלופדיה רפואית הלכתית (ירושלים תשסו עמודה 54), מבוא ב: "דת ומדע":"מי שהשיג מעלה מסויימת נדמה לו שהוא יכול להשיג כל המעלות, ואם היה מומחה באחד המדעים, מגיס דעתו כנגד אחרים בכל מדע, זולת המדע שהוא יודעו, וזה חטא, לפיכך ראוי לאדם ליחס לעצמו רק מה שידע, ויניח מה שלא ידע". (פי' רס"ג למשלי כח יא). וכן:
"אנו מוצאים אישים מבני אדם בעלי פיקחות ועירנות, שכבר למדו אחד המדעים הפילוסופיים העיוניים והלימודיים, או אחד המדעים ההנחתיים, ונתמחו באותו המדע, ואז ידבר אותו האדם באותו המדע אשר נתמחה בו , ובמדעים אחרים שאין לו בהם ידיעה כלל, או שידיעתו מצומצמת בהם, ויעשה דבריו באותם המדעים, כדבריו באותו המדע שהוא בקי בו". (הרמב"ם, פרקי משה ברפואה, מאמר כה).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 28/12/2012 08:52:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2012 00:29 |
|
| |
אגב ראוי להוסיף את תשובתו של חצי-מורון ר' משה פיינשטיין להתנצלותו של האדמו"ר ר' מנשה קליין על שהוא חולק עליו (אגרות משה או"ח א סימן קט), עי"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2012 00:06 |
|
| |
לפותח האשכול,
רבינו בעל נודע ביהודה, שנחשב לרב גדול וצדיק כמעט כמו הרב שך [יש איזה אמרה בניברקית שאם הרב אלישיב היה חי בדורו היו מקשיבים לדבריו - לך תדע], כשהתיר להתגלח בחול המועד נזעקו עליו כמה מחכמי דורו, ובתשובתו לר' שאול מאמסטרדם (נובי"ת או"ח קא) כתב: 'הנה אין דרכי לומר קבלו דעתי; וכבר הקדמתי בהקדמת ספרי, שאני, איני כדאי לסמוך עלי כלל, ואני הוצאתי חיבורי לאור שילמדו התלמידים וכו' ואם המה ילמדו בו, די לי; אבל לגדולי הדור, ח"ו שאבוא להורות להם, וכ"א כדאי לעצמו וקטנו עבה ממָתני'. ומהר"ץ חיות כתב בסוף הקדמת ספרו תורת נביאים: 'ידעתי, כי הרבה אנשים בזמנינו זה, אשר מסיבת הקנאה והשנאה, יחפשו בספר זה, להראות מומיו לעיני השמש; אבל גם אני איני מתפאר שהגעתי בזה לתכלית הנרצה וכו' ומבקש אני מכל אוהב התורה והאמת שיודעני המקומות הנעלמים לי בשעתם ואני אחזיק לו טובה גדולה'.
כלומר שאף אחד לא חושב שיש אמת אחת, או שהגדוילים לא טועים לעולם. נהפוך הוא, בגלל החשש לטעות ראוי לפנות לדמות שאתה סומך עליה [אני מניח שזה"ז הייתי סומך בענייני רפואה, הגרונומיה וכו' על המומחים לתחום יותר מתלמידי חכמים]. למעשה שום בן חורין אקטיבי לא יכול להשען בתחומו את תוכן שהוא לא מקבל, כי אי הבנה הוא מקור לאלף טעויות. וז"פ.
תוקן על ידי אחרחוק ב- 27/12/2012 00:30:15
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2012 11:40 |
|
| |
שמעתי על יהודי שכאשר היה צריך לעקור לו את שן הבינה הרביעית הוא סרב ללכת לרופא שיניים בטענה שבלימודים שלו אצל הגויים לא הוזכרה שן בינה רביעית.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2012 11:32 |
|
| |
ת"ט ונישטאיך
תודה.
אכן מטרתי היא לזהות הנחות יסוד אופייניות שמובילות לטעויות.
מדבריכם אפשר לנסות לעמוד על כמה מהן.
א. קנאות. אך מה זו קנאות זו? מה הנחות היסוד שמגדירות אותה?
ב. האמונה שיתכן שיש הבדל במספר השינים בין יהודי באשר הוא יהודי לבין גוי וכל גוי במשמע נראית שגויה וכאן אדון רק בשאלה איך אפשר להחזיק בה.
יש כמה גורמים המצטרפים יחד.
1. כל מקור שמיוחס לחז"ל נתפס בצורה פונדמנטאליסטית כאמת גם במדעי הטבע.
2. אין נסיון להבחין בין מקורות שונים מתקופות שונות. כל אשר ייקרא "חז"ל" אחד הוא. והראשונים והאחרונים נכנסים תחת אותה מטריה של ידיעת-כל שאינה ניתנת לטעות.
3. אין נסיון להבדיל אצל חז"ל בין אמירות הלכתיות לאמירות מדעיות כאשר אלו עלולות להיות שגיאות. וגם לא לזהות אמירות שהן משל ומטאפורה.
4. יש התעלמות ממקורות ראשונים כמו הגאונים ששללו מחז"ל ידיעת כל בתחום הטבע.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2012 11:22 |
|
| |
נישט
ואני כמעט בטוח שלא שמעת שיתכן שקן נשרים לא היה בבבל, שערביא אינה הלשון הערבית, או שסכויא בלשון הפרובינציה ששמה ערביא, הוא צורת הנקבה של שכוי בלשון המקראי.
אונס יותר ברוטאלי של מילה לא ראיתי, אולי המילה נא משתווה כלומר שבאיוב הפרוש שכוי- תרנגול - האם נראה לך הדבר לפי פשט? למה לא הנותן לגבר בינה? רק לשם הדיוק פטרה לא בא"י
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2012 07:39 |
|
| |
נישט
תמיד התלבטתי מי גרוע יותר, דון קישוט או סנשו פנשו
|
|
|
|
|
