אני עובר טיפול דינאמי כבר מספר שנים. במהלכו עברתי תהליך אבל קשה על העדר חם וקשר עם אמי בילדות. אבל זה מייאש אותי שעד היום לא השלמתי עם זה. זה לא שאני חושב שפעם עוד יהיה לי אמא.. אבל החסר בוער בי יום יום ולא נותן מנוחה? יש פה למישהו עיצה? או סתם מילים טובות שמקילות את הדרך הזו?
נשלח ב-27/12/2012 19:07
איזה פורום תומך ואיכפתי כל הכבוד
נשלח ב-27/12/2012 17:58
תחשוב על זה שיש גם יותר מסכנים ממך, ותתרכז בעשייה בפרוייקטים כלשהם, העיקר זה, לתעל את העניין לכיוון החיובי, כמו עזרה לאחרים , או נתינת חום לילדיך, שלא יסבלו כמוך.
נשלח ב-27/12/2012 17:27
אני נורא מזדהה עם הכאב שלך והקושי לקבל היום את מה שכל אחד מאיתנו אמור לקבל בגיל צעיר - תדע לך שכולנו אוהבים אותך ומאחלים לך בהצלחה .
נשלח ב-27/12/2012 14:18
כמה דברים: 1. אתה רשום כנקבה וכותב כזכר. 2. אם אתה מחפש מילים טובות וחמות אז פה זה המקום. 3.באיזה איזור גיל אתה? (כדי לכוון את העצות...)
נשלח ב-27/12/2012 14:15
תהיה חזק. הסתכל יותר על העתיד ופחות על העבר. אני יודעת שזהו לא חכמה גדולה לתת עצות מרחוק, אבל להחזיק אצבעות אף פעם לא מיותר.