אוסף מילים עם זיקה ללשה"ק, האמנם?

(יג') חכמים ונבנים וידעים,,,,,,(טו') ואקח ,,,,חכמים וידעים: בי"ת בו בינה וכו' שאלמלא בינה אין כל העולם כלו מתקיים אפילו שעה אחת, שנאמר: "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים" באותה שעה אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני ! הבו עליכם בעלי בינה להיות ראשים עליכם, מיד הלך משה רבינו והיה מחזיר (= מסובב ומחפש) בכל משכנותיהם של ישראל ובקש בני אדם בעלי בינה ולא מצא, שנאמר: "ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים" ולא מצא "נבנים" מכאן אתה למד שגדולה בינה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מן התורה, שאפילו אדם קורא תורה נביאים וכתובים ושונה משנה ומדרש, הלכות ואגדות, שמועות ותוספתות, מושלות ומעמדות וכל סדרי בראשית, ואין בו בינה ?! אין תורתו שוה כלום !
שנאמר:(ישעיה כט' יד') "ובינת נבניו תסתתר"
(אותיות דרבי עקיבא)

אבן עזרא קהלת פרק ה
יש אומרים אין משיבין את הארי אחר מותו התשובה רוח אל עשתנו כלנו ומחומר קורצו הקדמוני' כמונו ואוזן מלים תבחן וכלנו נדע כי דניאל היה נביא ורב על כל חרטומי בבל וחכמיה והנה אמרו חכמים ז"ל טעה דניאל בחשבונו והחשבון הוא דבר קל
 
אפי' נביא שאומר משהו נגד השכל אסור לקבל את הנביא כמו שהאבן עזרא מביא דוגמא מחז"ל נגד דניאל,

הספורנו זועק ממש חמס למי שעושה מהקדמונים דת, הוא זועק שאין לך אלוהים אחרים יותר גדול מיזה,

לא חז"ל ולא כל חכמי הדורות לא התרגשו לבקר כל חכם קודם אפי' את משה רבינו עצמו,


אבל בזה אני מסכים איתך, שהכל חייב לבוא מתוך ענווה ולא מתוך גאווה,
כי הגאוותן ביקורתו בה מגאווה ולא ביקורת עניינית, כי הגאווה לא נותת לו לעמיק כנ"ל
מה שאין כן ענו, אם כבר אומר ביקורת ?! אז זה אחרי עיון רב ובאחריות מרבית,

מי יתן שכל חיינו נהיה ענווים ונזכה לתורה ולחכמה ולמעשים טובים אמן ואמן,

דברים פרק יג

(ב) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת:
(ג) וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם:
(ד) לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
(ה) אַחֲרֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן:
(ו) וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

מה הפשט כאן ? אם נביא הוא כלי אמיתי אז אייך אפשר לזייף אותו, ועוד אייך נדע אם אמת דבריו אם אנו בהנחה שכל אמיתות תלוי בנביא ולא בנו ??

עכשיו לאור דברי לעיל הכל מובן ב"ה,
נביא יבוא לעשות אות ומופת ויוכיח את היותו נביא בכל זאת אם יאמר משהו לא נכון נדע זאת מיד כי לא הנביא הוא הראיה לאמיתות, רק אנו מודדים אמיתויות,
איך ? פשוט עם השכל הבינה, מי שמחובר לשכל ולבינה מקבל דעת, ודעת = אהבת האלוקים בכל לבבכם ובכל נפשכם,

אחרת אין מובן לפסוקים האלה, מה זה האלוקים משחק בנו, פעם שולח נביא אמת ופעם נביא שקר ??
היא גם סתירה פנימית, כי אם הנביא הוא זה שקובע את אמיתויות ולא אנו עם שכלינו אז אייך אפשר שיהיה נביאי שקר ?
אל כורחינו שאנו צריכים לקבוע מי נביא אמת ומי נביא שקר, זה עצמו מוכיח שאנו הקובעים ולא הנביא,
אם אנו צריכים לקבוע את אמיתות הנביא בעצמו כנביא, אל כורחינו שההנחה שאמתויות הנביא קובע לא נכון,
היא ראיה שאנו קובעים זאת, ולכן היא סתירה פנימית,

אני מקווה שהצלחתי לעביר זאת לכם נכון וברור,