הוכחות לפוליתאיזם

ובכן, ההנחה הראשית שלי הוא כי עם האתאיזם איני מתווכח, רעיון האלוהות אינטואיטיבי ומתאים מאד לצורת החשיבה וההתנהגות של האדם, יש לה יתרונות גם מחשבתיים וגם התנהגותיים, האל מספק מחסה לאדם בעת צרתו, עידוד לעת פעולתו, נחמה על אבלו, ומוטיבציה להתנהגות טובה ומוסרית. מאז שאנחנו יודעים לספר על היסטוריה אנושית אנו יודעים כי הם האמינו באלים, מה שאומר שהם חלק מן ההוויה האנושית מאז שאנו מכירים אותו. וישנם כמובן גם את הטיעונים הפילוסופיים השונים המוכיחים את קיומם.

הבעיה רק שהמונותאיזם עם הטרור השכלי והפילוסופי שלה ניסתה לתת הסבר יותר גדול, ויותר קוהרנטי, בעוד שהיא רק הסתבכה עם יותר בעיות מאשר אלה שהיא התיימרה לפתור. כעד על כך, ניתן להראות שבתוך כמעט כל הדתות המונותאיסטיות הגדולות, השתלבו להם מרכיבים פוליתאיסטים, גם בנצרות, וגם ביהדות, מאחר והמונותאיזם הטהור הוא אנטי-אינטואיטיבי , אנטי- אנושי, ופרדוקסלי.

נמנה את הראיות האינטואיטיביות לקיום אל, ונראה איך כל אחד מהם מוביל לפוליתאיזם הרבה יותר מאשר היא מובילה למונותאיזם.

הטיעון האינטואיטיבי ביותר לקיום אל הוא הטיעון מן התכנון, כסיפור המדרש על אברהם אבינו, תאמר שבירה זו בלא מנהיג?. אמנם, האם אנחנו עדים לתכנון אחד בכל היקום? לאו דווקא בכלל. תגיד, יש מדענים שמחפשים כבר זמן רב את התיאוריה היחידה של הכל, כאש ימצאו אותו אולי תהיה לנו רמז למונותאיזם. בינתיים, ככל הנראה, אין תיאוריה כזאת, (וגם התיאוריה שהם מחפשים, עונה רק על חלק מאד מסוים ומוגדר מתוך המציאות). וממילא מה יותר מתאים, מתכנן אחד שתיכנן כל מיני מערכות שונות וסותרות, או מתכנן אחד לכל מערכת, אלהי הים ואלהי היבשה, אלהי האנשים ואלהי החיות, וכו' וכו'.

נעבור אל טיעון שכיח אחר, והוא הטיעון מן החוויה הדתית, או מן ההתגלות. גם כאן, ברור שהרבה יותר מתאים לזה ריבוי אלים מאשר אל אחד. קודם כל הרי התגלויות שונות הם שונים באופיים, וסותרים זה את זה גם בתוכן וגם במסר. בכדי להניח אלהים יחיד, צריך או להכחיש את נכונותם של כל התגלות אחרת פרט לזו שלי, דבר שאין לו כל טעם הגיוני. או להמציא תיאוריה מסובכת איך כולם בעצם אותו דבר בלבושים שונים (אע"פ שכאן אני איש מלחמה וכאן זקן מלא רחמים , וכו') הרבה יותר ישר וקל להסיק שקיימים אלים רבים, לכל אחד כפי מה שהוא.

אפילו ההוכחה של סיבת הסיבות, שרבים חושבים בטעות שהיא מובילה אל אל יחיד, כבר הכירו החכמים שהיא כלל לא מוכיחה דווקא אל אחד ולא שנים או יותר. ואדרבה, כאשר טוענים שהיא מובילה אל אל אחד מיד מתסבכים בשאלה מי ברא את האל, ואילו בפוליתאיזם הישן והטוב אין זו שאלה בכלל, כולם יודעים מי הוליד את האלים ואת האלות, ואין כאן שאלה בכלל.

מעכשיו נמנה מקצת מן הבעיות והפרדוקסים שהמונותאיזם הסתבכה בהם ללא מצוא, ונראה איך מציאות אלים רבים פותרת את כל הבעיות האלה. ובכן, ראש לכולם הוא הבעיה הידועה בשם בעיית הרע, השואל איך ייתכן בעולמו של אל אחד שחייב להיות אך טוב ומטיב יש כל כך הרבה רע ועוול, ואיך מן האחד שהוא תכלית הצדק יצאה עיוות הצדק והמשפט. והנה לפי דעתנו אין כאן קושיא כלל, שכן מי שברא טוב לא ברא רע, ואל אחד לטוב ואל אחר לרע, והמאבק בין שניהם הוא כל קורות ימות עולם. (הרעיון הזה אף נכנס לדתות המונותאיסטיות כביכול בדמות השטן, המוזכר בראש ספר איוב, היצר הרע, והסטרא אחרא של הקבלה).

כמובן שכל הבעיות העמוקות וכל הדיו שנשפך על שאלות דוגמת איך מטוב יצא רע, ואיך מאחד יצא הריבוי, וכל הפתרונות המסובכים שניתנו לכך, אינם עולות כלל בעולם פוליתאיסטי.

שלא לדבר על פרדוקסי הכל-יכולת, שנובעים מתוך הנחת אל אחד שכל הכח והיכולת בידו. ואילו לפי שיטתנו הרי שאין אחד שהוא כל יכול, אלא כל אל מופקד על תפקידו ויכולותו, ופעמים שהאלים נלחמים ביניהם והחזק יותר הוא המנצח.

ובבחינה אנושית, המונותאיזם טוענת תמיד לכתר המוסריות והאחדות האוניברסלית שהיא מקדמת, תחת הפירוד והברבריות הפגאנית. הה, כמה קל להפריך את הטענה הצבועה הזאת! אילו היו האומות המונותאיסטיות חיים בשלום, לא מגדירים את עצמם תמיד מול האחרים, כי הרי הם מאמינים באל אחד לכולם, היה משהו בטענתם. אבל ההיסטוריה הראתה בדיוק ההיפך, דווקא המונותאיזם הביאה את חוסר הסובלנות הכי גדולה לעולם, שהרי אנחנו המאמינים באל האחד והיחיד, והאל שלכם בכלל לא קיים. לפני כן היינו חיים בפלורליזם שאנן, כאשר כל אחד ידע שהאל שלגבול זה אינו האל שלגבול זה, והאל של עמי אינו האל של עמך, אמנם לעתים היו מלחמות, אך לא טוטליות, ולא באותו רציחה ו"לא תחיה כל נשמה", שהרי ידענו לתת מקום לכולם.

כל כך קל לראות איך כל הרעיון המונותאיסטי אינו אלא תוצאה של כוחניות ותוקפנות. וכי מה יכול להיות טענה יותר תוקפנית מאשר לטעון שהאל שלנו, לא די שהוא החזק ביותר, התקיף ביותר, הטוב ביותר, והצודק ביותר, הוא אף האל היחיד הקיים.! ואין אל מבלעדיו. (אילו היו באמת מאמינים באל אחד מופשט, הרי שהיה בזה סתירה גלויה, כי איך יהיה האל היחיד של כל היקום גם האל שלי. והרי זה סתירה מיניה וביה, די להראות הצביעות והכוחניות שבדעה זו)

שלא לדבר על הדחקת הנשים, והרי קודם לכן, היו אלים ואלות, בנים לאלים ובנות. ופתאום, הוכרז על אל אחד מופשט, אך כמובן, שהוא לא נשאר מופשט, האל האחד והיחיד הזה הוא גבר דווקא! וכל הנשים יתנו יקר לבעליהם מקטן ועד גדול..

שמא תאמרו, והרי אנו מאמינים בכתבי הקודש, ובהם נאמר שאין עוד אלהים מלבד האחד. ישמעו אזניכם מה שפיכם מדבר, באותם כתבי הקודש נאמר "כי גדול ה' מכל האלהים", משמע, יש עוד אלהים, אלא שלנו גדול יותר, לעניינו. ונאמר "אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך". משמע, יש עוד אלים, אבל "מי כמכה באלים ה'" מובן, אשר גם הפלגות אלו אין הכרח לפרשם כפשוטם, כטוענים שהוי"ה הוא הגדול שבאלים, אלא שאלו טופסים של שבח והודאה, כדרך שכל חתן אומר לכלתו שהיא היחידה והכי.. 

(למנהלים, אני יודע שאני חדש כאן ואיניבקי בתהליך פתיחת אשכול חדש, אך רחמו נא על אביכם תרח, ואל תשיבו פני ריקם)

תוקן על ידי תרחאביאברם ב- 10/01/2013 22:16:02

תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 12/01/2013 23:43:23