למה מקום שלומדים בו תורה, ובעיקר תושבע"פ בעיון, מכונה בשם "ישיבה"?
לשון הגמרא "איהו מותיב לה, ואיהו מפרק לה...", "מיתבי...", "מתיב רב...", "תיובתא דרב...".
אין זה רק להשיב, אלא בעיקר לפי התרגום המדוקדק "להושיב".
וכן בלשונות הראשונים והאחרונים "מיהו אין זה מיושב...", "ומיושב שפיר...".
העולה מזה ש"ישוב הדעת" הוא מונח בהבנה מוחלטת. חסרת בעיות ותקלות. מה שאין כן כאשר ישנן שאלות וקושיות המקשות על ההבנה.
אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה, כלומר: לומד מתוך הבנה ברורה ובהירה. זקני ת"ח דעתם מתיישבת עליהם, כלומר: מבינים בנקל במישרים ובצורה נוחה.
זוהי אם כן הגדרת הכינוי הנפוץ "ישיבה" ללימוד תורה.
