| דה_וינצי2 כתב: |  | אוסיף התלבטות נוספת.
אני חושב שהפרדת הדת מהמדינה בצורה מוחלטת טובה בעיקר לדת, וגם קצת למדינה.
|
|
אם היהדות היית דת, כמו הנצרות והאיסלם, זה היה נכון,
ואם מדובר בגלות כלפי היהדות זה שוב נכון, כלומר טוב ליהודי בגלות ששם יש הפרדת דת ומדינה,
אבל בארץ ישראל לא יכול להיות דבר כזה הפרדת דת ומדינה, זה פשוט שקר,
וזה מה שכתבתי פעם,
"הפרדת דת ומדינה" היא סיסמה ריקה ובורות ואסון לאומה,
קודם כמה הנחות תבוניות מוכרחות בכדי להבין אין העניין, 1, היהדות היא לא דת, 2, המדינה היא ועד בית ותו לא, 3, אין קיום לאומה כלשהי בלי חוקה וארץ, עכשיו יותר בהרחבה, 1, היהדות היא לא דת, אברהם אבינו ושרה אמינו באמת בתחילה רצו לגלות את האלוקים האחד לכל בני אנוש, אבל כשלו איפה שהנצרות והאיסלם הצליחו בכח הזרוע, ולכן באמת אחליט להקים אומה מזרעו, ולכן חיפש ארץ וכבש את הארץ מידי הכובשים, ולצורך לשמור על זהות זערו לדורות עשה את הצד הגאוני של ברית המילה, וכל זה בעזרת הנבואה האלוקית כמובן, בעצם כל האומות בזמנו אתחיל מאב ואם ראשון, (אחד מהדברים שהסוציולוגים לא מבינים לעומק, ולכן לא מוציאים ידים ורגלים במדע הסוציולוגיה) החברה שלנו כמו כל חברה שחייבת לשמור על נצחיותה לדורות. חייבת ארץ וחוקה\תורה. מכאן התורה והחוקה שלנו, התורה שלנו לא מיועדת להיות דת ח"ו היא מיועדת להיות חוקי חברה שלנו, ולכן אנו לא דורשים מאחרים לקיים אותה, ולכן לנו אסור לקחת ולתת ריבית בינינו לבין עצמינו , אבל והיות שאומות אחרות לא נהוגים כך אז מותר לנו לקחת ריבית מהם כי הם לוקחים ריבית גם מאיתנו, כלומר חוקי החברה שלנו טובים אך ורק בינינו, ולא רלוונטי כלפי זולתינו, משום כך בהכרח היא לא דת כי חוקי דת אמורים להיות אבסולוטיים לכל אדם, מה שאין כן חוקי חברה נהנים בהם רק מי ששייך לחברה, מסקנה היוצא מכל זה (משום הקיצור אני לא מביא עוד דוגמאות) שהתורה היא חוקה חברתית של האומה שלנו, ואין לנו קשר לדתות ודת, להפך חכמינו נלחמו נגד הצדוקים ונגד כל מי שהופך את התורה לדת מהשמים, ואמרו תורה לא בשמים היא, התורה בידי החכמים בכל דור, לא אצל חכמים שהופכים את התורה לדת ולאלהים אחרים, רק בידי חכמים המבינים מדעת עצמם ומביני דבר מתוך דבר, לסיכום: היהדות היא לא דת, זאת טעות שטחית שבא מבורות, 2, המדינה היא ועד בית ותו לא, ובכן, האומה שלנו באמת בחוקה שלה מתחילה לא רצתה מלכות, להפך חשבו שמלכות היא נתינת סמכות יתר למלך, ואז תצא מה שיצא בכל ההיסטוריה מהמלכויות, ובאמת ידוע היום לכל בני אנוש שלא צריך מלכות להפך כל אדם בן חורין וחפשי בדעת ובתבונה, אבל התורה הבינה שאין ללכת ראש בקיר, בכל העמים יש מלכות אז גם האומה שלנו תרצה מלכות, אבל התורה ניסתה להגביל את המלך, הסוף ידוע לכולנו שגם המלכות לא הציל אותנו מחורבן האומה, להפך זה גרם לחורבן ולהפסד של האומה = עשרת השבטים התבוללו באומות ויצאנו לגלות, כהיום כבר כל האומות מבינות שהמלכות היא מקום של חורבן ומלחמות, ולכן המציאו את הדמוקרטיה, שזה אומר שכל אדם בן חורין, נווו שאדם בן חורין צריך לעזרת בת חורין (להקים משפחה) אז יש לנו כבר "חברה" וכאמור כל חברה חייבת חוקה, אפי' חברה שמורכבת משנים רק, (מכאן חוקי המשפחה בתורה,) ושהחברה הקטנה הזו צריכה גג\דירה על ראשם בכדי להקים את המשפחה, חייבת החברה בארץ, וכך כל הזוגות יחד מקבלים ארץ, (נח עשה גורל לחלק את כל העולם לבניו שלא יצטרכו לריב, וכידוע איזור הארץ נפל בגורל שם, ואברהם זכה בארץ ישראל גם מצד הירושה וגם מצד שכב את הכובשים, וגם מצד שאזרחי הארץ קיבלו אותו כמלך עליהם וגם קנה בכסף מלא, בקיצור הוא היה מכוסה בזכותו על הארץ מכל הכיוונים) ולכן התורה דורשת לתת דירות חינם לכל זוג, (שוב כשל תבוני שהקפיטליסט לא מבין לעומק, אסור לשחק עם יסודות קיום החברה, זו אסון מהמדרגה ראשונה, אדם חייב חברה רק להקים משפחה, ובשביל זה הוא חייב ארץ, ולשמור על הארץ חייב חוקה וצבא וכדומה, אבל אם גם דירה הוא צריך לעמול רוב חייו, אז למה הוא צריך בכלל חברה וארץ ומדינה. ולכן לא תהיה קיום החברה בסוף, והבינו זאת לעומק, כי זה אחת מעקרי היסוד של חברה,) מכאן שיש הרבה זוגות בני חורין אז הם עושים ועד בית משותף = מדינה בארצו, לראיה מהמקורות שזה כך: תראו את פוסקי זמנינו בכל עניין ועניין שבנויים על העיקרון הזה, שהכל משותף כל מוסד וכל מוסדות הקהילות, אין ירושה לאדמורים ולמוסדותיהם ואין ירושה למנהל ת"ת וכן גם זכויותיו למשל אם המוסד פשט רגל אז לא הוא החייב רק המוסד, כמו בחברות הכלכליות = בע"מ, בקיצור גם פוסקי זמנינו פוסקים לפי העיקרון הנבון שכל אדם בן חורין במילא אין מלכות, ובמילא הכל משותף לכולם, 3, אין קיום לאומה כלשהי בלי חוקה וארץ, שיש חברה בארצו חייבים חוקה אחידה לכל החברה, בלי חוקה יהיה אנרכיה חברתית ומשם לחורבן החברה, חוקי החברה עושים החכמים (הנבחרים בידי הציבור) לפי רמת המשכל והמוסר של החברה, ואין להפוך את חוקי החברה לדת ח"ו, שדברי לא יישמע מהבטן ח"ו אני אצטט את הענק הרוח והוא האבן עזרא שאומר כך אבן עזרא (הפירוש הקצר שמות פרק כג) "ודעת הלשון איננה דעת בעצמה, (כלומר אסור להפוך את הלשון והכתב לדת ולאלילות ח"ו, max ) כי אם כנגד אחר שיבין. ואם בעבור דעתו משפטי נזקין. גם הם לא נתנו כי אם לישר המעוותים, (כלומר: כפי רמת המוסר בחברה באותו זמן, (maxכי אילו היינו במקום שאין שם שור אין צורך למשפטי שור נגח. ואלו היינו יושבים באהלים כקדריים, אין צורך למעקה ומזוזה. ואם בארץ הודו, אין צורך למשפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר. (כלומר כנראה בזמנו רמת בני הודו היו ברמה גבוה במוסר וערכים שלא צרכו כלל למשפט גנבה ורציחה ועשק ועדות שקר max )" ולכן אני שואל לכל חכמי ונבוני הגולשים לאתר הנפלא הזה, מה להפריד ?? להפריד בין חוקה לחברה ? בין החברה לארצו ? בין ארצו לבין החברה וחוקיה ?? הרי כל ילד מבין שזה בלתי אפשרי ואבסורדי ביותר ואסון לאומה,
|
|