מחשבות יחס

שלום לכולם !

ראשית, אני חייבת לציין שנעים פה, אם כי, לפעמים אני חושבת שאני קצת יבשה ביחס לסחבקיות ולתמיכה ההדדית שרצים פה בין הניקים, טוב, לא תמיד זה אני, גם בעלי מתעניין בפורום הזה, וכיון שמצויין בכרטיס שבעליו נקבה, אז הוא מוכרח לכתוב בלשון נקבה, חבל באמת שאין אפשרות שלישית לציין שהניק שייך לזוג. מה גם שאני חושבת שלא קל להתחבר לניק עלום גם אם יכתוב בנימה מאד אישית ומחבקת.

מה שרציתי לספר לכם הוא, על בחור שסבל ממחשבות יחס, שזה, למי שלא יודע, אחד התסמינים לסכיזופרניה, כל מי שאי פעם נחשד כנגוע בסכיזופרניה, וביקר אצל פסכיאטר יוכל לומר לכם בוודאות ששאלו אותו, אתה חושב שהשדרן בטלויזיה או ברדיו  מתכוון אליך ?! אתה חושב שכתבות בעיתון קשורות אליך ?! זה נקרא מחשבות יחס, וכן, הבחור סבל מזה, הוא הרגיש שכשהוא צופה בסרט השחקן או השחקנית מסתכלים לתוך עיניו, אם כי, זה לא ממש הפריע לו לתפקוד היומיומי והרגיל שלו, הוא תפקד רגיל ובריא, אבל בלבו לפעמים קננה השאלה, מה באמת הם רוצים ממני ?! למה הם מסתכלים לי לתוך העינים, הוא דיבר על זה עם המטפל שלו בטיפול קונגטיבי, והלה אמר לו, שזה אכן מחשבות יחס, זה רק נדמה לו, בעוד שהאמת היא שהם מסתכלים למצלמה, והוא כצופה מדמה שהם מסתכלים עליו, הוא לא ממש קיבל את זה, והחיים המשיכו כסדרם.

אתם יודעים איך הוא נרגע ?! הוא פגש מישהי שהיתה בלייב באולפן טלויזיה לצורך ראיון של חברה שלה, והוא סיפר לה שלפעמים כך הוא מרגיש, והיא אמרה לו שאכן, יש שם שלש מצלמות כשהאמצעית ממוקמת בדיוק באמצע, פחות או יותר היכן שיושב הצופה וזה טבעי שכשהמרואיין מסתכל למצלמה אז הצופה ירגיש שהוא מסתכל לתוך עיניו.

ולמה אני מתפעלת ?! כי המטפל זרק לו פעם משפט הלא גם אם ניקח אותך להוליווד ונראה לך איך זה עובד, אתה לא תאמין, נכון ?! והנה, מתברר שהוא כן השתכנע כשהוא שמע עדות חיה ובועטת, זה מראה לנו שלא תמיד הכל מתוחכם ומושרש בחוסר סרוטונין או ריבוי סרוטונין, לפעמים צריך פשוט לשאול את המטופל מה אתה חושב ?! ולהוכיח לו בהגיון צרוף ופשוט שזה לא יתכן, והוא משתכנע.

כמובן, שזה לא כזה פשוט, כלומר, בהחלט יתכן, שהוא בינתים בגר והבשיל יותר, והבין שזה לא יתכן שזו מציאות, או שזו תופעת לואי של התרופות הרגעה שהוא נטל, שגרמו לסוג של ניתוק מהמציאות, ולכשנתפס בהזדמנות שהכדור פחות משפיע, הרי שחשב בצורה יותר לוגית ופשוטה. אך עדיין לטעמי, יש פה איזשהי אמירה לנו, המטופלים והמטפלים, שבטוחים שתמיד הכל קשור בסרוטנין או אי שם בשנות הילדות, וזה לא נכון, לפעמים זה שאלה ותשובה.