בטעות העתק הכתבה נשמט, והנה היא לפניכם:
הפיקציה של צבא העם כל כך מושרשת בישראל, עד שאיש מהפוליטיקאים לא העלה אפילו את האפשרות לדון בחלופה השנייה - ביטול גיוס החובה
הוויכוח על "חוק טל" חורג מתחומי המריבה הקואליציונית, ונוגע ליסודותיה העמוקים של הזהות הישראלית. הקריאה לגיוס החרדים והערבים לצבא, או לשירות אזרחי, חושפת את המציאות שבה צה"ל סיים את תפקידו כ"כור ההיתוך" ונהפך למוקד לפילוג, סכסוכים ומריבות בין שבטיות. זו הסוגייה העומדת באמת לדיון, ולא אם שאול מופז נעלב מביבי נתניהו, או אם קדימה תישאר בממשלה.
השינוי במעמדו ותפקידו החברתי של צה"ל נובע מעליית כוחם המספרי של המיעוט הערבי והמיעוט החרדי, הפטורים משירות החובה בצבא, והשתתפותם בכוח העבודה נמוכה. כדי לשרוד כלכלית, ישראל חייבת לשלב את הערבים והחרדים בשיעורים הרבה יותר גבוהים בתעסוקה (נתונים מעודכנים על תעסוקת החרדים, ועל הסכנה לעתיד ישראל, אפשר למצוא ברשימה של מירב ארלוזורוב). אבל לשילוב יש מחיר: החרדים והערבים, שנותרו מחוץ לאתוס הלאומי מימי דוד בן-גוריון, לא מוכנים לקבל עליהם את כלליו – הם לא יוותרו על זכויות היתר שלהם, ובראשן הפטור מגיוס הצעירים.
משקלם הגובר של המיעוטים בחברה הישראלית מגביר את הלחץ על ה"מיינסטרים" החילוני והדתי-לאומי, שנושא בנטל הצבא והמסים. זה הכוח המניע של הוויכוח הציבורי בישראל בשנים האחרונות. זה מה שהוביל את ממשלת הימין של נתניהו ואביגדור ליברמן לגל החקיקה האנטי-ערבי ולהנפת דגלי "המדינה היהודית", בניסיון להיאחז בזהות המתפוררת מימי היישוב וראשית המדינה. זה מה שהוביל את המעמד הבינוני האשכנזי לכיכרות ולרחובות בקיץ שעבר, בניסיון לשמור על עמדות הכוח שאבדו לבלי שוב. וזה מה שמוביל עכשיו את מופז ויאיר לפיד לחבוט בחרדים, ואת נתניהו להיגרר אחריהם. לכל המאבקים האלה תוצאה זהה: אפס. שום מלל של פוליטיקאי לא יכול להתמודד עם השינוי הדמוגרפי והשלכותיו על הזהות הישראלית.
הוויכוח על הזהות ניכר גם באופיו של צה"ל. כשרוב בני הנוער – חרדים, ערבים, נשים דתיות ומסורתיות, נכים, עבריינים וסתם משתמטים – פטורים מגיוס, קשה יותר ויותר להיאחז בסיסמאות הישנות על "צבא העם" ו"כור ההיתוך". המגמה הזאת רק תחריף בשנים הבאות. רוב הילדים בכיתות הנמוכות הם חרדים וערבים, ההגירה מהארץ לחו"ל היא ברובה של חילונים, ושיעור המתגייסים לצבא מכלל בני הנוער רק יילך ויקטן. צבא העם יהפוך לצבא המיעוט.
מה לעשות? הפוליטיקאים של המיינסטרים, ונתניהו בראשם, מחפשים נוסחה שתאפשר להם למשוך עוד כמה שנים את השקר הישן על "שוויון בנטל". החרדים והערבים לא רוצים להתגייס? אז שיילכו ל"שירות אזרחי", שם מכובס לעבודות כפייה, או ל"שירות בקהילה", כלומר לאותו מצב כמו היום, רק עם אישור ממלכתי. ואם אי אפשר לגבש נוסחה כזאת, מאיימים ב"הפעלת חוק שירות ביטחון". נו, באמת. אפשר לחשוב שעוד רגע יצודו את נערי סכנין ורמת בית שמש ויסיעו אותם לבקו"ם. זה לא קרה ולא יקרה.
אבל יש עוד דרך להשיג שוויון בנטל. אפשר להסיר אותו. לבטל את שירות החובה לכולם, ולהפוך את צה"ל לצבא מקצועי שיגייס לשורותיו רק את מי שירצו. הצבא יצטרך להתחרות עם מעסיקים אחרים על חיילים איכותיים, ולשלם להם משכורת ריאלית. ההרכב החברתי של הצבא ייקבע בהתאם לתנאי השוק: אם יהיו חרדים וערבים שירצו לשרת, כתחליף לעבודה אזרחית או ללימודים בישיבה או באוניברסיטה, והם יעמדו בדרישות הסף של התפקידים הפנויים, הם ילבשו מדים. כמו בכל המדינות הדמוקרטיות במערב, שישראל מתגאה בדמיונה אליהן.
באתר צה"ל כתוב שייעוד הצבא הוא "להגן על קיומה של מדינת ישראל, שלמותה, ריבונותה ושלום תושביה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין". לא כתוב שם שהצבא מיועד להשגת שוויון בחברה הישראלית, לגייס את רוב הצעירים לשורותיו, או לשמור על הקואליציה. את הייעוד המוצהר של הגנת המדינה אפשר לממש גם באמצעות צבא מקצועי, שבהכרח יהיה יעיל יותר מצבא החובה העמוס בחיילי מינהלה מיותרים. התייעלות דומה שנכפתה על צה"ל לפני כמה שנים במערך המילואים הקטינה מאוד את הנטל, וקברה סופית את הסיסמה העתיקה של "כל העם במילואים" ו"הישראלי הוא חייל בחופשה של 11 חודשים בשנה".
יש טענות כבדות משקל בעד המשך גיוס החובה: היכולת לברור את הטובים מכלל בוגרי התיכונים לקורסי טיס, ליחידות עילית ולמודיעין; או השתתפות בני האליטות החברתיות והכלכליות בנטל השירות בסדיר ובמילואים, וגם בסכנה להיהרג, להיפצע או ליפול בשבי. את הנימוקים האלה צריך להעמיד מול העובדות הדמוגרפיות, שהופכות את צה"ל ל"צבא החובה למעטים" או "צבא ההדרה לחרדים וערבים".
הפיקציה של צבא העם כל כך מושרשת בישראל, עד שאין אפילו דיון בחלופה המקצועית. ספרו של עפר שלח מ-2003, "המגש והכסף", היה קול כמעט בודד בכיוון הזה. איש מהפוליטיקאים שמברברים עכשיו לא העלה את הפתרון הפשוט הזה לשוויון בנטל. חבל שהם מעדיפים סיסמאות פופוליסטיות ריקות על פני דיון יסודי בשינוי מודל השירות, בביטול גיוס החובה וכינון צבא מקצועי במקומו. זה יהיה צעד ראשון ומתחייב בגיבוש אתוס לאומי חדש, שיכליל בתוכו גם את הערבים והחרדים.
