סופו של המין האנושי ותחילתו של מין חדש?

סופו של המין האנושי ותחילתו של מין חדש?

יקיר הפורום, ד"ר יובל הררי, מנסה לצפות את העתיד ונושא את לפיד הצפי למהפכה האנושית המשמעותית ביותר מאז התפתחותו של האדם.

האם סופו של המין האנושי קרוב? ד"ר יובל נח הררי מהאוניברסיטה העברית סבור כי בפרק זמן של כחמישים, מאה אולי מאתיים שנה יישלט העולם על-ידי אדם עליון חדש

ניצן דרור פורסם: 15.02.13, 13:41 

בעוד כחמישים עד מאתיים שנים, האדם העליון החדש שיחליף אותנו על כדור הארץ, ייווצר על-ידי עיצוב תבוני ולא על-ידי חוקי הברירה הטבעית. כלומר הוא יהיה פרי פיתוחו של ההומו סאפיינס עצמו. כך סבור ד"ר יובל נוח הררי מהאוניברסיטה העברית. בספרו "קיצור תולדות האנושות" שהפך לרב מכר ותורגם לאנגלית וגרמנית, טוען הררי כי הדור שלנו הוא אחד הדורות האחרונים של המין האנושי.

שוברים את חוקי הביולוגיה

בספרו מציג הררי את בני האדם לאורך ההיסטוריה ככפופים לגמרי לחוקים הביולוגיים השולטים בעולם החי: "הביולוגיה התוותה בעבור הומו סאפיינס מגרש משחקים רחב הרבה יותר ממגרש המשחקים של כל אורגניזם אחר, והומו סאפיינס עושה שם דברים מופלאים, אבל כל מה שהומו סאפיינס עושה אף פעם לא יכול לחרוג מגבולות המגרש. עכשיו זה כבר לא לגמרי נכון. כשאנו מסתכלים בעולם של ימינו, אנו מגלים שהומו סאפיינס מתחיל לפרוץ את גבולות מגרש המשחקים. ההיסטוריה מתחילה להפר את חוקי הביולוגיה ולשנותם".

הררי מסתמך בדבריו על מחקרים מתקדמים בתחום ההנדסה הביולוגית והנדסת סייבורגים - יצורים אשר משלבים חלקים אורגניים עם חלקים לא אורגניים, למשל אדם בעל ידיים ביוניות, שמיעה ביונית או זיכרון ביוני והנדסת חיים לא-אורגניים – יצירת תוכנות מחשב שמסוגלות ללמוד ולהתפתח באופן עצמאי.

מה יוצא מתפוח אדמה ודג?

בתחום ההנדסה הביולוגית הדוגמה הבולטת ביותר, אך לא היחידה, היא ההנדסה הגנטית, שהרעיון שלה הוא לקחת מיצור אחד גנים שאחראיים על תכונות מסוימות ולשתול אותם ביצור אחר בכדי לשפר את תפקודו. היצורים לא חייבים להיות מאותה משפחה, כמו אדם ושימפנזה.

אחת הדוגמאות שמביא הררי בספרו היא הניסוי בו חוקרים לקחו גנים מדג שחי באוקיינוס הארקטי ועמיד מאוד לקור והשתילו אותם בתפוח אדמה. הרעיון היה לייצר זן של תפוחי אדמה שעמידים לקור ואפשר לגדל אותם בסיביר ובאלסקה. הניסוי נשא הצלחה.

לשוטט בעזרת התודעה

בתחום הנדסת הסייבורגים, הדבר הבולט שמדברים עליו הוא החיבור בין מוח למחשב באופן שמאפשר לאדם לשלוט באמצעות התודעה שלו על ידיים ורגליים ביוניות, גוף ביוני שלם או פשוט לשוטט באמצעות התודעה שלו באינטרנט.

 הטכנולוגיה הזו אמנם בחיתוליה, אבל היא כבר קיימת. הררי מביא כדוגמא את ג'סי סאליבן אשר איבד בתאונת עבודה את שתי ידיו עד הכתף. "המכון לשיקום בשיקגו השתיל לג'סי זוג ידיים ביוניות. קצות עצבים מהכתף ומאזור החזה של ג'סי, אלה שאחראים על הנעת היד אצל אנשים בריאים, חוברו לגלאים. כשג'סי רוצה להזיז את ידו הימנית, הוא עושה מה שעושה כל אדם רגיל באופן לא מודע. הגלאים קולטים את האותות המגיעים מן המוח אל העצבים החתוכים, ומעבירים אותם אל מחשב שהושתל בגופו של ג'סי. המחשב מזיז את היד הביונית בהתאם לאותות הללו".

הררי מחדד את הנקודה ומסביר כי הידיים האלה לא חייבות להיות מחוברות לגוף, הן יכולות להיות באופן עקרוני גם מעבר לים ולהישלט דרך האינטרנט. הדוגמא המוכרת ביותר היא הניסוי שעשו על קופה שישבה באוניברסיטה בארה"ב והפעילה ע"י המחשבה גוף רובוטי שהיה באותו זמן בקיוטו יפן.

מחשבים שחושבים לבד

בתחום הנדסת החיים הלא אורגניים מפתחים מחשבים בעלי מודעות שמסוגלים ללמוד ולהתפתח באופן עצמאי. הפרויקט המוביל בתחום הזה נקרא "המוח הכחול". האיחוד האירופאי העניק לאחרונה סכום של מיליארד יורו לקבוצת מדענים בכירים שבניהם פרופ' עידן שגב מהמרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית.

הרעיון שלהם הוא להעתיק אחד לאחד מוח אנושי למחשב - ליצור רשת של צ'יפים בתוך מחשב שמחקה פעולה של רשת נוירונים במוח וע"י כך לייצר תודעה מלאכותית. הם בנו מודל מתמטי שמייצג את הפעילות החשמלית של תא עצב וכבר לאחר שלוש שנות מחקר הצליחו לבנות העתק שמדמה במדויק פעילות של כעשרת אלפים תאי עצב בזמן אמת.

לטענתו של פרופ' שגב בתוך פרק זמן של בין עשרים לשלושים שנה הם ישלימו את המשימה וייצרו מוח מלאכותי זהה לחלוטין למוח האנושי, כזה שמסוגל לאהוב ויהיה בעל מודעות עצמית.

סקיינט כבר כאן?

כדי להבין עד כמה רציניים המחקרים הללו, מספיק לבחון את המשאבים שמשקיעות המעצמות הגדולות בפיתוח רובוטים לצורכי לחימה. DARPA היא הסוכנות האמריקנית להגנה מתקדמת ובין פיתוחיה אפשר למצוא למשל רובוטים דמויי אדם העולים בכל קנה מידה על היכולות הפיזיות האנושיות ורובוטים הדומים לצ'יטות ומסוגלים לרוץ במהירות של 65 קמ"ש.

אם נוסיף לאותם רובוטים מלחמתיים את היכולות של שליטה עלי המחשבה ולאחר מכן גם את היכולת להתפתח באופן עצמאי, אפשר יהיה להבין עד כמה נחות וחסר תועלת יהיה המין האנושי.

הררי מחמיא לז'אנר המדע הבדיוני על כך שצפה רבות מההתפתחויות הטכנולוגיות, אך מסביר את ההבדל בין אותם סרטים לבין התיאוריה שלו. "הדילמות האתיות והפוליטיות של סרטי מדע בדיוני לקוחות בדרך כלל מעולמנו שלנו, ואינן אלא המחזתם של מתחים רגשיים וחברתיים מוכרים היטב בתוך תפאורה עתידנית. אך הפוטנציאל המהפכני האמיתי של הטכנולוגיות החדשות טמון באפשרות לשנות את הומו סאפיינס עצמו, לרבות תכונותיו ורצונותיו, ולא רק את כלי הרכב וכלי הנשק שלו. ליצור למשל יצור שחציו אורגני וחציו ממוחשב, שלא מת ולא מזדקן ויכולת הזיכרון שלו עולה בהרבה על זו שלנו, שלא כועס לעולם, אך יש לו רגשות ורצונות שאנו לא מסוגלים לחוות או לדמיין ובטח לא להבין. בעולם שכזה הדילמות האתיות והפוליטיות ישתנו בהתאם".

כדור שלג טכנולוגי שירפא מחלות

לנוכח ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה, רבים מצביעים על ההיבטים המוסריים הבעייתיים בסוג זה של מחקרים ועל הסכנה בהתערבות כה אגרסיבית בתהליך האבולוציוני. הררי סבור כי להתנגדויות הללו אין סיכוי לבלום את כדור השלג הטכנולוגי. לדבריו, התשובה המנצחת של אותם מדענים למתנגדיהם היא כי המחקרים הללו נועדו לרפא מחלות ולהאריך חיים.

 מפתחי "המוח הכחול" למשל, מצביעים על ספקטרום של כ-560 מחלות שאפשר יהיה לרפא כאשר ישלימו את משימתם. יש משהו מתעתע בהשקעה בפרויקט שיכול למוטט את עולם המשמעות שאנו מכירים ולברוא עולם חדש ולהצדיק אותו בטענה שזה ירפא כמה מחלות, אומר הררי. אף אחד לא יכול להתיימר שהוא יודע מה יקרה ביום שבו יוכלו לחבר מוחות ומחשבים באופן ישיר.

הררי מוסיף כי ניצחונו האידיאולוגי של עקרון החירות השולט בחברה המודרנית על ערכי האחווה והשוויון הוא המפתח שיאפשר את קידום ההנדסה הגנטית ויצירת סייבורגים.

בעתיד הלא רחוק, הוא אומר, יתכן שרק אנשים עשירים יוכלו להנדס ולשדרג את עצמם ואת ילדיהם לרמתו של האדם העליון. שאר בני האדם ייעלמו בתהליך הדרגתי כפי שהאדם הניאנדרטלי נעלם בעקבות עליונותו המוחלטת של ההומו סאפיינס.

מצורף גם סרטון קצר.

מי שיודיע להטמיע, שיזכה את הרבים.

הנה הלינק.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4345377,00.html

יש כאן כמה נושאים לדיון. הנה מה שעלה במחשבתי. אני בטוח שיש עוד.

א.      זה בכלל רציני, או שמדובר בסתם ספקולציה פרועה.

ב.      אם זה רציני, זה "בסדר" להתקדם בתחום?

ג.       המשמעויות: הסוציולוגיות (איך זה ישפיע עלינו) המוסריות (עשירים יותר יהיו אוטומטית חזקים יותר ועוד) והתיאולוגיות (האדם נזר הבריאה? בחירה? הוצאת המוות מסיפור החיים ועוד).

ד.      הנזק מול התועלת. המרויחים והמפסידים

בדומה לחיי כל פרט, כל מין ביולוגי עובר תהליך של התפתחות, בגרות ולבסוף דעיכה. במהלך קיומו של כל מין חלים בו שינויים. יתכן שתוך כמה עשרות אלפי שנים יתהלכו אנשים בעלי סנטר באורך האף של פינוקיו כאשר הוא נתפס בשקר. אינני יודע אם יהיה איזה שימוש לסנטר הזה. אולי אפשר יהיה להצמיד לו מטריה כשיורד גשם. אם נפח הגולגולת של הולד יגדל ביחס למרווח עצמות האגן, יעשו כל הלידות בניתוח קיסרי.

 האדם, מכח שכלו ויכולותיו המעשיות מתערב בתהליכים ביולוגיים בכיוונים שונים, חלקם עלולים להיות שליליים. התפתחות הרפואה המודרנית מאפשרת קיום והתרבות של פרטים בעלי ליקויים שונים, חלק מליקויים אלו עלול לעבור בתורשה ועם הזמן לגרום לניוון המין האנושי. כיוון שחיידקים עוברים שינויים גנטיים במהירות, הם מתחסנים מפני התרופות שלנו, ועלולים לפגוע בנו קודם שיהיה אמצעי יעיל נגדם. זה המצב ביחס לשחפת כיום, אין תרופה כנגדה.

 גם התחום האקולוגי עובר שנוי נרחב. האדם, כיצור טבעי, אינו מוכשר מטבעו לחיות בתוך שדות קרינה אלקטרומגנטית בהם הוא מצוי כיום. האסון הצ'רנוביל מראה עד כמה קרינה גרעינית מסוכנת מתפשטת למרחקים עצומים. גידול האוכלוסיה והתעשיה מהווה איום על טיב משאבי החיים החיוניים כמו מים ואויר. כריתה מסיבית של יערות עלולה לערער את מחזורי הגזים השונים שבהם תלויים חיינו.

 מצד שני, הידע הביולוגי שלנו עובר קפיצת מדרגה עצומה בעשורים האחרונים, עם היכולת שלנו לגלות, להבין ולפעול במישור המולקולרי. קשה עדיין לדעת במדויק לאן יובילו אותנו יכולות אלו. את הנאמר בהרצאה צריך לקרא כהרהורים חופשיים על הנושא.

 אשר לדעתו של אייזן בדבר עולם [כדור הארץ? ] נצחי ואדם נצחי, - זו התפיסה האופטימית של אריסטו, - אין לה אחיזה במציאות. דעה זו חסרת שחר. כדור הארץ יוסיף להתקיים עוד זמן הנאמד במליארדים ספורים של שנים עד שיבלע על ידי השמש. בדרך הטבע חיי המין האנושי יהיו הרבה הרבה יותר קצרים. כדור הארץ עבר כמה מחזורים של השמדת מינים המונית.

 כותבים אחרים הביעו זלזול מתנשא במרצה ודעותיו, זלזול מתוך בורות יהירה שאינה ביטוי לחכמה, ואינה ראויה כאן. יש להבדיל בין התופעה המגונה הזו לבין הרשות והזכות לביקורת ענינית היכולה להיות גם חריפה, בתנאי שהיא עומדת על רגליה ונשענת על נימוק של טעם.

עודד

במסגרת הברירה הטבעית קיימים המוני מינים.

אתה יכול לטעון שהאדם הנוכחי והסייבורג שיחליף אותו/יחיה לצדו, אינם תחת הברירה הטבעית.
אבל זה אותו מין?

לגבי ההבדל בין משהו שהוא חלק ממני לבין משהו שאני משתמש בו, נראה לי שזה ברור מאליו.