קשה לי

עייפה
כמה שני יודע הפירוש על הפסוק תחת אשר וכו,הוא לא לקיים מצוות מתוך הרגיל או בלית ברירה אלא מתוך שמחה של מצווה,כך מבארים כל המפרשים מהרמב"ם ועד החפץ חיים ואין לזה קשר לעצבות ביום יום
וגם אם נאמר שאת צודקת בפירוש,ובלי קשר זה נכון שאדם צריך להיות תמיד בשמחה ,בכל זאת נראה לי שאת לא נחשבת כלא שמחה,אני אנסה לתרגם את המחשבות שלי לכתיבה בתקוה שאצליח
כשאת עצובה יש שני סוגי עצבות נקרא להם צער ועיצבון,הצער הוא קיים אצל אחד כשקורה לו מקרה מצער ואין בכך סתירה לשמחה משום שאפשר לשמוח על היותך יהודי שומר מצוות ובד בד להצטער על מקרה שקרה לך,
יהודי תמיד צריך לשמוח ולהצטער על הגלות והחורבן וכו.אין בכך סתירה,כל מי שקצת מכיר את גדולי ישראל כמו ר' חיים והרב שייטנמן יודע שהם המאושרים שבאדם והשמחה היא חלק מהאישיות שלהם אבל זה לא סותר לכך שר' מזיל דמעות כשהוא קורא סיפורים על אשתו הרבנית,הוא מצטער על חסרונה אבל אין זה אומר שאינו שמח
לעומת זאת העצבות היא הבעייתית כיון שהיא מכניסה את האדם למצב שנשללת ממנו השמחה לגמרי,והוא רק שרוי בדיכאון ושום דבר לא יכול לשמוח אותו ,העצבות היא באמת מנוגדת לשמחה וצריך לברוח ממנה.
אם את מתכונת לעצבות זאת אומרת שאת לא שמחה בכלל [מה שלא נראה לי כ"כ ] אז את צריכה לעשות את הבחנה בין שאת רוצה ועושה לבין מה שכופים עלייך,את תמיד אם מבט קדימה מנסה כל הזמן איך להתקדם איך לחיות את החיים הכי טובים בשבילך ובשביל ילדייך חיי שמחה ואושר,זה מה שאת באמת אף אחד לא יכול לקחת לך את זה ואני חושב שזה ברור כאן לכולם שהאישיות שלך היא מלאה בשמחה ובתקוה [את יכולה לשאול את כולם]
מה שאומר שאת בן אדם שמח!!!!!!!!!! אי אפשר לערר על זה
מה שיכול להיות שישנה איזו שהיא בעיה פנימית שגורמת לך לעצבות וכופה עלייך רגשות לא לך,זה לא נקרא שאת לא שמחה כי מה שאת באמת זה ההפך הגמור ואת עובדת את ה' בשמחה,רק שיש משהו שחזק ממך וכופה עצמו עלייך זו לא את!! 
משל לאשה שיולדת ומרוב הכאבים של הלידה אין לה כוח לשמוח על כך שהיא עומדת להפוך לאמא,האם זה אומר שהיא לא שמחה על הילד שנולד לה?  ברור שהיא שמחה רק כרגע היא לא מסוגלת, זה לא היא!!!!