אני ממעט אמנם בדיווחים. הייתי בשבת ר"ח שבט בר"ג (ישראל ורפי), וכן בשבת מברכין אדר (ישראל, שלמה ואבי ברק). אתם בוודאי יודעים את עוצמת חיבתי לכל הנ"ל. אך איני יכול להימנע מלשתף בתחושותי על
מה שקרה אתמול. אין מלים לתאר, אני מסכים עם כל מילה שכתב לדוד מזמור על יכולתו של ישראל, ואף הן אינן מכילות
כהוא זה מהחשמל שרץ באויר. ישראל ביכולת מהאגדות ללא הפסקה כמעט בין קטע לקטע, מלא גם את מקומו של סיימון,
שלדברי המנחה האגדי מרדכי פרימן, אשתו הודיע ב 15:00 שלא יגיע עקב צרידות (שאלתי אם א"א היה להזעיק SOS את אדלר,
גליק, צודיק, ווינבך וכד'?).
יישר כח לכל הנוספים שהוזכרו כבר ע"י לדוד מזמור, וכן לאורי אהרן, פליקס ומקהלותיהם (זמרת י'ה ויצה"ל).
ילד הפלא (אמיתי, ברמות הכי גבוהות שיש), הינו אפי (אפרים) מנת מעיה"ק ז"י. עוד תשמעו עליו.
יישר כח למארגנים. הערה בונה קטנה: בקונצרט הבא בחיפה (ובכל מקום) תשתדלו להקציב בערך שליש מהזמן שהוקצב אמש
לברכות, הקראת הקדשות, וכו'. הסתכלו על פני הקהל שממתין בקוצר רוח לעוד ועוד קטעים.
שבת שלום (ב"העם ר' חיים אדלר, עוד אגדה).
אלכס בהרב, ז"י.