המממ, אני די חדש פה ומאמין שהנושא הבא כבר נטחן כאן לעייפה, אבל אתם יודעים אף פעם לא מזיק עוד פעם...
זה הולך ככה ..חג שמח מועדים לשמחה... מה נשמע ובלה בלה בלה...ואז מזווית הסלון מתרוממת אחת הדודות (השמנות:) ובטון מאיים מתקרבת אליך ושואלת: "אייס אז מה יהיה?" ואני במקום לענות : "יהיה בסדר" משחק אותה לא מבין.. ובטון משתומם שואל: "למה קרה משו..." ההיא טורחת מיד להבהיר ש...אתה כבר בן... ומה עם הכלה היקרה שלך?
אני מגמגם לה בחצי פה איזה משהוא על כך שיש איזו הצעה ומבררים עליה וכו' ובעז"ה מקווים שבקרוב נוכל לבשר.. ואז במהירות שלא הייתה מביישת רץ מרתון ג'מייקני.. היא רצה לסלון (רגע היא לא הייתה בסלון?...) ואני מזווית העין מספיק לשמוע (אני קורא שפתיים מעולה:) אותה אומרת: :שמעתם?? הבן של.. אוטוטו מתארס"....
אז נכון.. הם באמת דואגים, אוהבים ומברכים מכל הלב, אבל בחייאת אולי הגיע הזמן שיבינו- ברגע שכל מפגש משפחתי אתה שומע מאה פעם בקרוב אצלך... גם אם אתה הבחור הכי מבוקש בחברון..(סתם דוגמא)..אתה מתחיל להרגיש שאולי אתה בעיה ...
המלצתי היא לכל אלו שדואגים אנא מכם פתחו את ספר התהילים ותגידו פרק אחד או שניים זה אולי יעזור... ואם אתם ממש בקטע של להתאמץ אז תחשבו קצת מסביב- שכנים, (בעצם שכנות:) מכרים וכו' ואולי תהיו גם השדכנים ..
לסיום הצעה שקיבלתי מחבר לקראת פסח הקרב..
להגיע עם חולצה שכתוב עליה: "לא, עוד לא מצאתי כלה! לא, אני לא בלחץ! כן, החורף בירושלים קשה, ובישיבה סבבה, תודה"
שבוע טוב לכולם!!
(ותודה לאחי23.. )
