אמיתות נבואה

תוקן על ידי maxmen ב- 08/03/2013 00:30:21

חרד לנפשו

העלית בתוך דבריך שאלה גדולה, שאני שואל את עצמי מזה זמן רב:

כאשר נביא מתריע מפני התפתחות היסטורית, כגון שאשור תיפול ובבל תירש את מקומה, האם דבריו נאמרו בהכרח או בתור תיאוריה מסתברת, כפי שהיינו מנסחים את זה היום?

לעיל הפניתי לדברי מקסמן ואחרים, שאחת מסגולותיו של הנביא אינה רק לקבל מידע מאלוקים (לפי התפיסה שמידע כזה מגיע במישרין או בעקיפין אבל לא בתהליך שכלי של היסק המוכר לנו) אלא כן לבצע היסק כזה על סמך מידע. בדבר זה לפיכך הנביא עושה מה שעושה היום פרשן מדיני או בטחוני, אם כי ביתר דייקנות כמובן ולא מתוך נגיעות וכוונה להשפיע על המתרחש ולא אאריך.

אכן לדעתי יש רושם שחלק מדברי הנביאים באמת מקביל לתחזית מדינית וצבאית של זמננו. אתה צודק שהדברים נאמרו הרבה יותר בתקיפות ובנחרצות, אבל כאן עלינו לשאול לדעתי: האם הנחרצות שאנו שומעים בדברים באה לבטא אזהרה או הבטחה לעם או את הודאות שהדברים חייבים לקרות כך? יתכן שהתקיפות והנחרצות באו מתוך מטרת הדברים, לעורר, להחזיר בתשובה, לחזק, ולא מתוך כך שהם ממש חייבים להיות, אלא שזו האפשרות הסבירה ביותר.

כל זאת לפי תפיסת נבואה דומה לזו שהרמב"ם מציע לפחות ברמיזה במורה נבוכים. לפי תפיסות יותר פשטניות של נבואה, בוודאי שאם ה' שולח לומר דבר, זה חייב לקרות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

אשאכלה

ברוכה הבאה לפורום!

נא לא להעלות את השאלה למקסמן כאן אלא באשכול מיוחד על שיטתו. יש לו דברים רבים לומר ומן הסתם הוא יפנה אותך לאשכולות מתאימים. דיון בזה כאן יסב את הגדרת האשכול כפי שהוסכמה מראש, ועמך (ועם מקסמן) הסליחה. לכן דרך הפורום היא לשים לינק לדיון במקום אחר ששם יכול הדיון להתרחב.

***
מקסמן

גם אם לא זכינו שדברינו יתקבלו, נזכור מה שאמרו רבותינו: אנו חייבים לומר אבל הרשות בידם להחליט אם לקבל או לא. ואם הם טועים, אז זה ההפסד שלהם, ואנו את חובתנו עשינו ושכרנו מובטח כמאמר רבנו הרמב"ם.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

נתיב

אם אינך מוכן לאסוף את כל החומר, אז איך נדע שיש לנו את המידע המינימלי הדרוש לעיון?

אם אתה רוצה לעסוק רק בדברי חז"ל, במנותק מדברי הנביאים עצמם, עלינו לכל הפחות לאסוף את מה שאמרו הם.

גם זה עמל של חיפוש. הייתי יכול לעזור לך בחלק זה על ידי תוכנת החיפוש של פרוייקט השות. אולי כדאי לעשות חיפוש, למשל, על הערך "נבואה" בספרות חז"ל ולראות מה נקבל.

השאלה שצמצמת למסקנה: אם נבואה לרע יכולה להתבטל אז אין לנו דרך לבדוק נביא אלא אם כן התחייב לנבואה טובה, שאלה זו היא מצויינת. ואכן דומה שהמסקנה היא שבאמת אי אפשר לדעת.

יתכן שגם הנביא עצמו לא ידע בוודאות שהוא נביא אמת, אם הוא מוכן לחשוד בעצמו. חנניה בן עזור שחלק על ירמיהו כנראה האמין שהוא נביא אמת ולא רק שיקר בכוונה. הוא הלך אחרי דמיונותיו.

יונה היה נביא אמת למרות שהנבואה לרעה על נינוה לא התגשמה באותו דור שלו.

ומה נעשה עם דברי נביאינו האמיתיים על ימי הגאולה העתידה שלא זכינו לראותם מתממשים אלא לזמן קצר וחלקית מאד בבית שני, וגם בית שלישי שמנסים להקים היום רחוק מלהשביע את רצון יראי השם? אם אנו מניחים שדברי הנביאים לטובה יכולים להתממש בעתיד הרחוק, אז איך באמת יודעים בוודאות שהם נביאי אמת ולא אומרים מתוך אהבתם לעם ישראל ולה'?

אולי התשובה היא שבאמת אין אנו סומכים על הנביאים אלא על הסכמת חז"ל. אבל על זה יש לשאול שוב: ואיך חז"ל ידעו זאת?

אפשר לטעון שנביא מעיד על נביא ותלמיד חכם מעיד על דורות שלפניו והדורות שלפניו מעידים עליו. אבל לפי זה אנו זקוקים לאיזה שהוא מאן דאמר שאנו סומכים עליו בוודאות.

כמובן, השאלה הזו היא רק תיאורטית. אנו כן סומכים על הנביאים וכן סומכים על חז"ל. אבל לא נעים לגלות שיש כאן מעגליות מסויימת (=חסרון לוגי שדבר מעיד על עצמו במקום כלשהו של הטיעון).

***

מקסמן וכולם

יש תפיסות שונות של הנבואה. תפיסה דומה לשל מקסמן מצויה אצל הרמב"ם. הנביא אכן מבצע הסקים כמו לוגיים במהירות מדהימה ויוצאת דופן שנראית כנס לאדם מבחוץ, וכך הוא מגיע למסקנות כמו שממלכה זו תרד וממלכה אחרת תיפול.

אמנם היסק פשוט שכל אדם רגיל בו ייחשב לדבר הגיון או חכמה ולא לנבואה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");