בהלכות פסח כתב הרמ''א שהמנהג ליתן מעות חיטים עבור העניים שבכל עיר וכולם צריכים ליתן בשביל כך ומאז נשתרש הענין הזה של קימחא דפיסחא לתת כסף לעניים או מוצרים בכדי שיוכלו גם כן לחוג את הפסח מתוך שהם בני חורין עד כמה שאפשר .
לכן אני תמיה מניין השתרש המנהג היום אצל רוב האנשים לבקש קימחא דפיסחא ולהשתמש לשם כך בהלכה שנפסקה - הרי ההלכה מדברת על לתת לאחרים ולא לחפש לעצמי איפה אני יכול לקבל .
והיום המנהג הוא לנסות לקבל מכמה שיותר מקומות רק בשביל התחרות בין האישים מי הצליח להשיג מיותר מקומות .
לכן על כל אחד לחפש היכן הוא יכול לתרום מכספו או לפחות מזמנו בשביל לדאוג לצרכי החלשים והעניים שכל כך זקוקים ומצפים לעזרתנו .
נשלח ב-26/3/2015 19:02
אין כבר בושה להיות נזקקים במשפחות הכי טובות זה קורה
נשלח ב-26/3/2015 15:34
לאמר כתב:
נקודה נוספת. קיים לפעמים פער גדול בין המטרות של התורמים הדגולים לקרנות החלוקה, להם מספרים על נזקקים נפוחי כפן וסיפורים מעוררי חמלה, שאכן נכונים בחלק מהמקרים למרבה הצער, אבל בחלק גדול מהמקרים, הם פחות נכונים. לבין המציאות שבו חלק מהמקבלים עם מעט מאמץ היו יכולים למנוע את עצמם מלקבל את הנדבות האלה. (לצמצם מעט בהוצאות למשל).
השאלה אני חושב הינה הלכתית ומוסרית כאחד.
מילא מוסרית אני מבין אך למה הלכתית
הרי הוא החליט לתרום ולא התנה שזה רק לנפוחי כפן
נשלח ב-24/3/2015 19:00
נכון שהמצב קשה יותר
אך עדיין נראה שאנשים מעדיפים להיתלות על הציבור לפעמים ולא לדאוג לעצמם
נשלח ב-23/3/2015 10:42
<וכל בר דעת מבין ששאלתי המרכזית היא למה היום כולם מחפשים לקבל ולא כל כך מקפידים על עיקר דברי הרמ''א שהמנהג הוא לתת ולדאוג לעניים>
מה אתה חושב שתהיה תשובת בר דעת?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 23/03/2015 10:45:48
נשלח ב-22/3/2015 21:24
גם השנה יותר משפחות שהגיעו לקו העוני יתנו תודה לגדויילים ולעסקנים שהעדיפו להתעלם מכתוב מפורש שאינו משתמע לשתי פנים: "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון"
נשלח ב-22/3/2015 18:56
השנה כנראה עוד יותר משפחות שהגיעו לקו העוני יצטרכו להגיע לטובת העמותות
נשלח ב-17/3/2013 01:17
לצערנו היום יותר ויותר משפחות נצרכות להגיע לידי כך לבקש מאחרים .
הענין הוא שמבלבלים בין עיקר התקנה לפסח לדאוג לעניים לצרכי החג לבין מעשי חסד של כל השנה שמצוה לעזור אחד לשני .
נשלח ב-16/3/2013 22:49
נקודה נוספת. קיים לפעמים פער גדול בין המטרות של התורמים הדגולים לקרנות החלוקה, להם מספרים על נזקקים נפוחי כפן וסיפורים מעוררי חמלה, שאכן נכונים בחלק מהמקרים למרבה הצער, אבל בחלק גדול מהמקרים, הם פחות נכונים. לבין המציאות שבו חלק מהמקבלים עם מעט מאמץ היו יכולים למנוע את עצמם מלקבל את הנדבות האלה. (לצמצם מעט בהוצאות למשל).
השאלה אני חושב הינה הלכתית ומוסרית כאחד.
נשלח ב-14/3/2013 21:33
מיימוני כתב:
ה. לא זכור לי לצערי מכתב ששלחת לי על אשכול בנוגע לסרטים.
קשה לי להעתיק את דבריך הראויים לעיון ולתגובה. גם איני יודע איך משתמשים במנגנון הזה של העתקה. וכפי שמשתמשים בו, הוא יוצר המון טקסט וגם כך אני כותב ארוך.
ברשותך אתייחס רק לנקודות ספציפיות.
א. לא גיגלתי אחרי השאלה עד כמה חרדים משתתפים בכוח העבודה במשק וכמה מהם הולכים לצבא. הסתמכתי על נתונים של אזרח תושב ישראל. כמה אנשים אני מכיר. כמה מהם עשו צבא. כמה אנשים עובדים ובמה. כמה אנשים אינם עובדים ויש להם כסף תמיכה מהממשלה, ובאיזה סדר גודל.
ב. אני סבור, כנראה כמוך, שיש פגם בשיטת החינוך החרדי שלנו לפיה יש רושם שעבודה זה חסרון ואיסור. וזאת גם מסיבות פנימיות (עוני קשה של הדור הצעיר ולמעשה גם של הדור המבוגר, וגם רעות פסיכולוגיות שנוצרות עקב חיים מנותקים מכל אחריות לפרנסה). וגם מסיבות חיצוניות (התעלמות מחובתנו לתרום לחברה, אם כי זה נושא מאד לא פשוט ברגע שלא מסתפקים באמירות כוללניות ואינטואיטיביות).
ג. משהו פגום לפי דעתי והרגשתי בביקורת על הקמת משפחות גדולות. סבורני שזה נושא שראוי לדיון באשכול בפני עצמו. האינטואיציות שלי הן שהקמת משפחה גדולה היא דבר נכון. בוודאי שזה רגש שמוכר לרבים מאיתנו. אפתח על כך אשכול בפני עצמו ואלנקק לכאן.
ד. כתבת
פשר לדון על איך מחלקים attributes ל power sets ומטריקות לattribute assignments, ולגזור מכך כיצד מחלקים ציונים לציבור ועל סמך מה. אפשר לדון על איך דנים (היו לא מעט בעצכ"ח), ולגזור את שאר הדיונים מכך.
איני מבין את המונחים שבהם השתמשת או את ההקשר. אבל דבריך עושים רושם רציני ואשמח ללמוד מה הם הדברים האלו שהם כה שימושיים לעיון. אם היה דיון כזהף ואינך רוצה למחזר, אולי תלנקק אליו.
אולי גם כדאי לפתוח אשכול מיוחד שבו תרצה בקצרה ובבהירות מה הם הדברים האלו, והם ישמשו יסוד לכל דיון אחר. האשכול ההוא ישמש רק כדי להכיר את המונחים והכלים הטכניים שבהם אנו דנים על ציבור ויציין לאלו דיסציפלינות מחקריות זה שייך.
ה. לא זכור לי לצערי מכתב ששלחת לי על אשכול בנוגע לסרטים. אני מקוה שאינך מקפיד שאיני זוכר. זה לא נגדך אלא, אולי, לחולשת זכרוני. אם זה קשור למו"ר הרב גדליה ע"ה זה עוד יותר מעניין אותי. אשמח מאד לקבל לינק שוב ואפשר כאן. אבל אם האשכול ישקע בינתים לא אראה את הלינק. אולי כדאי שתשלח לי במייל. (יש לי לייבל בג'ימייל עם שמך כך שאם תשלח לי במייל ששלחת ממנו בעבר אוכל לראות שיש מכתב כזה).
ו. אני יודע כי שמעתי גם מאחרים שזה שאיני מגיב תמיד נראה כהשתמטות. אנא הבא בחשבון שלא תמיד יש לי זמן להגיע לפורום למרות הרצון הטוב בכך. וכן שזכרוני איני מספיק, או שאיני יודע על אפשרות טכנית. המלצת למשל על חיפוש. האם כוונתך לחיפוש בפורום? אני יודע רק על חיפוש בשורת הכותרת אחרי מילים בכותרת. בעבר ניסיתי להגיע לאשכולות דרך חיפוש בגוגל אבל לא הצלחתי בדרך כלל. אולי יש משהו ללמוד שאיני יודע.
כמה ווארטים בנושא,אבי לימד אותי כי תמיד צריכים לתת- ולא לעשות חשבונות ולחקור, אם מגיע למקבל.
אם השאלה לקחת או לתת. אומרת המשנה
שבת פרק א
יצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית
ההסבר הרעיוני-כי בעצם כשהעני מאפשר לבעל הבית לתת לו - בעצם העני נותן לבעל הבית
המילה ונתנו- גם הפוף נקרא ונתנו. .
נשלח ב-12/3/2013 10:44
(נמחק בעבר)
ביי מקסמן, ושיהיה לך כל טוב בנכר.
Aber, denke ich, auf wiederschrieben.
תוקן על ידי xibolaiyu ב- 12/03/2013 10:45:11
נשלח ב-12/3/2013 08:55
מיימוני כתב:
אני רואה פגם רב בכך שאדם חי במדינת ישראל בלי להשתתף בנטל הבטחוני, ומנהל אורח חיים שבו הוצאותיו עולות על הכנסותיו. אדם העושה כן הוא טפיל ובזוי באופן מהותי.
יש הרבה מה להעיר על דברים אלו.
ראשית, יש חרדים שמתגייסים ודווקא לקרבי. אין לי סטטיסטיקות, אבל אני מכיר כאלו.
מיימוני, מחמת ספיק ספיקא שקשה למצא סטטיסטיקות בנושא, וכל הדיונים על השוויון בנטל בחודשים האחרונים (לפחות) נובעים מעצלנות גרידא - גיגלתי את הנושא, ונוכחתי שלא. אם יש צורך, כתוב מה ניסית לגגל ומה עלה בתוצאות, ונמשיך משם.
...
המסקנה שהוצאת כי אדם שחי בצורה כזו הוא "טפיל" כמדומה אמורה לנבוע מהנחות אחרות, כגון אי שותפות בכוח העבודה במשק, תוך הסתמכות על כך שאחרים יתנו לו תקציבים.
צודק - ניסוח לקוי שלי.
אבל קראתי שוב את דבריך ואולי לא הבנתי אותך כראוי קודם. אולי התכוונת לומר שהחרדים אכן אינם כאלו אבל יש בהם צד רע יותר באשר הם:
משתדלים
להקים משפחות ענקיות ומופקרות, ללא שום תכנון כלכלי מינימאלי.
וגם בזה איני מסכים עמך. הרצון במשפחות גדולות אינו נובע מחמת מופקרות כלשהי, אלא מחמת האידיאל לזכות להרבה ילדים. האם זה זר בעיניך, שאדם ירצה הרבה ילדים? זה דבר מאד טבעי, במובן הפשוט ביותר של "טבעי".
בודאי שזה טבעי, אבל בטבע גם יש מנגנוני וויסות טבעיים: אתה מנסה לקחת כמה שיותר משאבים ולהרבות כמה שיותר צאצאים, וגם שאר היצורים מנסים לקחת ממך כמה שיותר משאבים, כולל מה שצריך כדי לקיים את הצאצאים שלך, וכולל הם עצמם. טוב ויפה שהמרנו את הסיפא בתהליך לא טבעי בעליל (שאני בהחלט בעדו), בו אם נולד לך תינוק חלוש, החברה תתגייס מעל ומעבר כדי למנוע מחיידקים (לדוגמה) להתרבות על חשבונו. ההצמדות לכך שהרישא אמורה להוותר טבעית ג"כ, נעה בין הפקרות לחזירות (ג"כ חיות טבעיות, ומשום מה המונח המושאל לא מציין תכונה חיובית, משום מה). ובכלל, מיימוני, תמהני האם ברצינות לא היית חושב שיש משהו אבסורדי בדו-שיח הבא: רופא: מטופלי החרד, עליך לאכול פחות אם אין לך היכולת/רצון לבצע פעילות פיזית עניפה. חרד: האם זר בעיניך שאדם ירצה לאכול הרבה? מדובר במנגנון הישרדות בסיסי של הגוף, בו הוא אוגר אנרגיה זמינה לתקופות בצורת או קור עז. דה דבר מאד בסיסי, במובן הפשוט ביותר של "טבעי". אני אמשיך לטחון קיגל (עוד מוצר טבעי, אגב) כמה שבא לי.
גם העדר תיכנון אינו נכון. יש הרבה תיכנונים בחברה החרדית שלנו כיצד להשתדל להתארגן, ושוב, יש השתדלות רבה לשמור על רמת חיים לא יקרה.
ההתארגנות וההשתדלות הנן במסגרת האפשרי תחת האינווריאנט של ילודה פרועה, לא כתחליף לו.
אבל די לי באפולוגטיקה. כיון שכתבתי את המילים הקודמות אשאירן. עד כמה שהדברים אינם יכולים למצות. אם רוצים לדון ציבור, אזי צריך לברר כיצד מחלקים ציונים לציבור ועל סמך מה. ודיון כזה צריך לקדום לכל דיון אחר. אם תרצה לדון בכך, בבקשה. אחר כך ניתן לשאול מה העובדות לגבי הציבור החרדי ואז זו שאלה של החלת הכללים על הפרטים.
כלומר, יתכן שעלינו לדון כיצד דנים על ציבור או מגזר.
למה לעצור שם? אפשר לדון על איך מחלקים attributes ל power sets ומטריקות לattribute assignments, ולגזור מכך כיצד מחלקים ציונים לציבור ועל סמך מה. אפשר לדון על איך דנים (היו לא מעט בעצכ"ח), ולגזור את שאר הדיונים מכך. הרבה יותר הגיוני, לדעתי, להתחיל במשהו קונקרטי. כשתמצא נקודות הקבלה מעניינות עם דברים אחרים, אפשר להכליל ולהפשיט. אני חייב לציין שבהקשר דבריך האחרים על "אין לי סטטיסטיקות" בדברים ידועים למדי, יש כאן מדרון חלקלק של בריחה מהנושא.
*** אם תרצה להפנות לאשכול על הסרטים - בבקשה ובשמחה. לא זכור לי כלל אשכול כזה או אפילו המלצה כזו ועמך הסליחה. הבא בחשבון שלעתים התפתח אשכול ואני השתתפתי בתחילתו אבל לא בהמשכו, ולא מחמת זלזול חלילה.
כתבתי לך בפרטי בעבר, מפני שהזכרתי שם איזה ווארט של רבך. גם כאן, מיימוני: לא בא לך להגיב - אין בעיה. אבל אם כן, נסה את החיפוש - לא נראה לי שיש בעיה גדולה שם.
