| נשלח ב-8/4/2013 01:24 |
 |
| |
איתי,
ניכר שאתה מיחס משמעות רבה לשאלה, הייתי שמח להבין את שאלתך.
א. נניח שאכן המטבע הינו מטבע יהודי ששימש יהודים. האם זה מוכיח הגשמה?
קיימות אפשרויותרבות להבין את הטבעת המטבע.
1, מנין בכלל שהדמות הינה דמות האל?
2. נניח שזה סמל לאל האם זה בטוח מבטא הגשמה, אולי זה סתם תיאור סימבולי של האל? [בפרוכת של המקדש שבין הקודש לבין קה"ק היה רקום דמות נשר מצד אחד אבל כמדומני שגם סימבול אסור]
3. ידוע היו בעם ישראל עובדי אלילים. אז אולי זה מטבע שהוטבע ע"י שליט עובד אלילים?
ב. בקשר לשאלה שיש שמשייכים את המטבע לנחמיה. לא סביר שנחמיה שע"פ המסורת מסר את נפשו ע"מ שלא להשתחוות לצלם שיאמין באלילים.
ג. מה הדמות הזו? היא נראית נשר, שהיא א' מ4 החיות שבמרכבה? [עליה יש איסור מיוחד, כמדומני]
3
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 20:11 |
|
| |
זאתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2013 09:43 |
|
| |
אף אחד לא הרים את הכפפה?
ציפיתי ליותר..
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2013 15:45 |
|
| |
א. טרנסצנדנטי, טרנסצנדנטאלי. טרנסצנדנטי הוא מה שמעבר. אימננטי הוא מה שפנימי לי. טרנסצנדנטאלי הוא, כיום, מונח בהקשר קנטיאני. הכרה הבודקת את הדרך הבלתי נסיונית שבה אנחנו מכירים עצמים של הנסיון, היא הכרה טרנסצנדנטאלית. זו הכרה הבוחנת את עצמה, ובודקת מה הם התנאים הקיימים בה מראש, ומתנים כל הכרה נסיונית. ב. אל טרנסצנדנטי. התפיסה בדבר קיום טרנסצנדנטי של עצמים ומה טיבם של עצמים כאלה, היא תפיסה של מיעוט מבין הפילוסופים היווניים, מאלה שהעיסוק במתמטיקה תופס אצלם מקום מרכזי. מיעוט זה כולל את שני גדולי ההוגים שבכל הזמנים, אפלטון והתלמיד שלו, אריסטו. רוב ההוגים היו מטריאליסטים. רוב חכמי ישראל לא עסקו עיסוק שיטתי בפילוסופיה בכלל ובתאולוגיה בפרט, ומעוט מן המיעוט היה מקורי. עיקר העיסוק של חז'ל הוא במשפט במובן רחב מאד שלו. הם לא השאירו אחריהם ספרים שיטתיים בפילוסופיה ותאולוגיה, להבדיל למשל מפילון האלכסנדרוני שכתב הרבה מאד, משום היותו מצוי במרכז תרבות יוונית גדול. אין זה אומר כלל שחכמים תארו לעצמם את האל בדמות אדם, או יצור אחר. להפך, בהתקלות של יהודים ופילוסופים יווניים, הם מוצאים הרבה מאד מן המשותף לשני הצדדים. בכל זאת, התפיסות שיש לנו היום על האל הטרנסצנדנטי, ומה שמתחייב מהן, באו לנו מתוך המפגש עם הפילוסופיה היוונית, כפי שעברה אחר כך אל אלו מן המוסלמים והנוצרים שקיבלו מן היוונים. התפיסות האלו מערימות קשיים מרובים ובלתי פתירים כל עיקר על התפיסות האמוניות המקובלות ברבים. קשיים אלו מעידים על המקור הזר של התפיסות הפילוסופיות. הזרות איננה משום שהן באו מבחוץ, אלא משום שהן זרות לתפיסה הבלתי פילוסופית הרווחת אצל רבים מאיתנו. הבעיה היא במה שאי אפשר בלעדי העיון הפילוסופי, משום שהוא הכרח לאדם ואינו יכול להמלט ממנו אלא בשקר פנימי. את גודל הבעיה אני בוחר להביא במובאה בעלת רוח אנושית מאד מאד: 'התבונה האנושית גורל מיוחד לה לגבי סוג מסוים של הכרותיה: מטרידות עליה שאלות שאין בידה לדחותן, משום שהוטלו עליה בידי טבע התבונה עצמה. אך אין בידה גם להשיב עליהן, משום שהן למעלה מכל יכולתה של התבונה האנושית.' [קאנט, הקדמה למהדורה ראשונה של בקורת התבונה הטהורה. תרגמו ברגמן ורוטנשטרייך. הוצ' מ.ב.] ג. איתי, אתה מגלה רגישות רבה לרגשות הקוראים וזה יפה, אבל אינני חושב כי בהבאת שאלה של טעם, מתוך כנות המחשבה, אתה גורם צער או בלבול, אלא מביא לברור של אמת, דבר ראוי ונכון לעשותו. עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2013 23:51 |
|
| |
תוספת
גם מפיק המטבע נתון במחלוקת
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2013 23:50 |
|
| |
למימוני
שלום וברכה.
לרוב אין ספק שמדובר במטבע ששימש את היהודים . אף על פי שקראתי מחקר http://www.academia.edu/380126/The_Coin_of_the_God_on_the_Winged_Wheel
שטוען שאם האותיות שרשומות הן יה(ו) אז יתכן שהם שייכים לשומרונים(במקור המטבע נמצא בעזה אם אני לא טועה) של אותה תקופה וכך הם הציגו את האל היהודי .
אבל עדיין הרוב של הרוב מסכימים שמדובר במטבע ששימש יהודים.
אני ממליץ לך להיכנס לקישורים ששלחתי וגם לספר שהפנית אותך להעמקת העניין.
בברכה איתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2013 22:49 |
|
| |
איתי
תודה רבה על המקורות. לצערי לא היה לי זמן לעבור עליהם (אני רגיל לעבור בתשומת לב ולא נראה לי שאמצא זמן). אמנם הרשה לי לסכם בשאלה אחת:
האם זיהוי המטבע כיהודי, או כמתייחס ליהודים ומייצג אותם, הוא השערה או עובדה?
האם זיהוי מפיק המטבע הוא ודאי, או אפשרי? כלומר על דרך ההשערה בלבד?
בהיסטוריה יש הוכחות ויש השערות, כפי שיש כאלו גם במדעי הטבע. ואמנם מה שמקובל כ"הוכחה" בהיסטוריה הוא קלוש מטבעו יותר מאשר במדעי הפיזיקה. ועם זאת, עדיין יש להבדיל בין השערה לבין הוכחה. אז האם אני צודק בכך שייחוס המטבע ליהודים וייחוס המטבע למפיק יהודי הם, במקרה הטוב, רק השערה?
מדוע אני כותב זאת? מפני שאם זו רק השערה, הסתירה בין ההלכה והנתון בעשרת הדברות (לא תעשה תמונה) לבין הצורות של המטבע יכולה - הסתירה - להחשב להפרכה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2013 20:34 |
|
| |
למימוני היקר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2013 20:17 |
|
| |
איתי
יש כאן שתי שאלות.
א. סיפורו של המטבע. מה ידוע עליו. מה העובדות ומה התיאוריות ומה ההשערות. וכמובן מה התיארוך שלו. האם הוא הופק בידי יהודים, עבור יהודים?
ב. המונותיאיזם היהודי והישראלי.
יש שתי גישות לנושא.
1. מאברהם אבינו ואילך האמינו אבות האומה ועם ישראל באלוקים אחד ויחיד, שאין לו דמות הגוף, שהוא אוהב צדק ויושר ומשפט, מעין גרסה רמבמיסטית של האמונה.
היו כאלו שנכשלו בתאוות עבודה זרה ומאגיה, אבל הם היו היוצאי דופן.
2. הגישה ההתפתחותית: האמונה היהודית התפתחה בהדרגה מהנותיאיזם, כלומר אמונה באלוקים היהודי לצד אלילים רבים אחרים, עד שבסוף הפציע המונותיאיזם בימי הנביאים כמו ירמיהו וישעיהו.
הגישה השניה התפתחה בין מבקרי המקרא ושירתה אינטרסים, אבל היא רווחת היום בין חוקרי מקרא בישראל. למשל, מייצג אותה פרופסור קנוהל באוניברסיטה העברית, שאף הציג אותה בספריו, וביניהם חוברת קריאה ודקה שפירסם במסגרת אוניברסיטה משודרת.
הופעתה של הקבלה במאה ה12, עם האמונה שאפשר לדבר על עולמות א-לוהיים ויש דינמיקה עשירה שם, מעוררת פליאה. המקובלים רואים בכך תפיסה עתיקת יומין, ולדעתי משרתים בכך את מאמיני הדגם ההתפתחותי. (אם זכרוני אינו מטעני, ציפי קויפמן (בעלת "בכל דרכיך דעהו" מביאה בשם הרב בן אמוזג (הראוי לאשכול) כי הקבלה עם העולמות והדינמיקה האל-והיים הם האמת הנסתרת של הדת היהודית בעוד המונותיאיזם נוסח הרמב"ם הוא רק הפן החיצוני...
אפשר עם זאת לומר שהקבלה הצליחה להסתיר את עצמה יפה יפה והיא מתחילה לבצבץ רק עם "הבהיר" במאה ה12. עדויות מבחוץ על עם ישראל מציגות תמונה מונותיאיסטית. מדובר כמובן בעדויות מקובצות כלאחר יד. באחת מהן, שלצערי איני זוכר את מקומה, מגנה היסטוריון רומאי כמדומה את היהודים שבמקדשם לא ניצב שום פסל והם מאמינים באלוקים שאין לו שום גוף ומראה.
לא קראתי את המאמר מויקי די הצורך, אז לא הצלחתי לקבל תמונה על איזו תקופה מדובר. האם מדובר בתקופת השלטון הפרסי (מסביב לאירועי מגילת אסתר)?
זוהי תקופת המעבר מבית ראשון לבית שני.
אוסיף עוד משהו: מחברי התנ"ך, כמו בעל התהלים שרבים ממזמוריו מיוחסים לדוד המלך, אינו נרתע משימוש בביטויים מאנישים להדהים, כמו "רכב על ענן", וכבר העיר רוזנצוויג כי אפשר לטעון שדווקא אדם מונותיאיסט בלב שלם אינו נרתע מביטויים ציוריים שהוא בטוח שיובנו בדרך המשל ולא כתיאור כלשהו חלילה.
המסקנה שהתנ"ך אינו חושש להשתמש בביטויים יוצרי תמונה דמיונית היא בלתי נמנעת. אך, כפי שגם הוזכר במאמר בויקי, מה שהותר אולי בדיבור נאסר בעשיה. בעשרת הדברות יש איסור על עשיית תמונות. לפיכך, הצגת דמות לאלוקים בכל אופן, גם על המטבע, אינה מתאימה לעשיה על פי הלכה.
וזה מעלה את השאלה מי עשה את המטבע ואם הוא הכיר את ההלכה הזו ואם הוא התחשב בה.
***
איתי
התחרטת על פתיחת האשכול. אני לא. אם תעיין בחוקת הפורום תראה שנושאים טובים שמישהו כתב עליהם והתחרט לא יימחקו לפי בקשתו כי הם הפכו לנושא בפורום. עמך הסליחה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
|
