גלקסי מסונן לציבור העסקים החרדי
http://www.galaxykosher.com/
נשלח ב-4/4/2013 13:22
דה וינצי התורה מציינת את כל המצבים בחיי האדם- בשבתך בביתך - ובלכתך בדרך- בשכבך -ובקומך, בכל המצבים שאתה נמצאה בהם אתה צריך לחשוב על כל מצוות ה'. ולא רק על המצוות שמוצאות חן בעייניך- ורק אותן אתה מעדיף .
נשלח ב-4/4/2013 12:28
באחת מקריאות שמע האחרונות שלי עלי בלבי יישוב פשוט להבדל בין 'בשכבך' ל'ובקומך'. הרי הוא מוצע לפניכם.
בתשתית התשובה שאני רוצה להציע עומדת הבנה במהות הענין של בשכבך ובקומך. זה לא סתם איזה טקס בשעות הבוקר והלילה למען הסרת החיידקים.
קריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים. קבעה תורה שצריך שתהיה קבלת עול על עבר שעות הערות ועל עבר שעות השינה. יש לשים לב שלא כתוב לילה ובוקר, אלא שכיבה וקימה.
קבלת עול על ערות זה לפני שהולכים לישון. כל זמן שעדיין לא עלה האדם על יצועו זה אקטואלי שיקבל עליו עול מ"ש על עבר שעות השינה הבעל"ט.
לעומ"ז 'בקומך' זו דרישה לקבלת עול על שעות הערות לכן מיד כשמתעורר צריך לקבל ע"ע עול מלכות שמים.
כמובן שכל העסק התקדם ועבר חקיקה פורמלית מדוקדקת, גאון-תניא. מג"א וכו'. אבל הפרשנות השורשית ל'בשכבך ובקומך' לענ"ד היא כנ"ל. זה יצר את שורש החילוק.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 04/04/2013 12:29:44
נשלח ב-29/3/2013 12:45
נדמה לי ששאלת דוינצי מוזכרת באיזשהי צורה בפמ"ג תחילת סימן פט.
דברי כי55 צודקים לענ"ד, ויש בזה משמעות למי שפספס, שטוב שיקרא גם אחרי זמנה.
לגבי כמה חייב לקרוא בזמנה, הרמ"א [דומני באזור סימן סב] כותב משהו בשם הטור לגבי ק"ש של קבלת עומ"ש שלפני התפילה, שזהו רק פסוק ראשון - וטוב לומר בשכמל"ו אחריו כדי שיהיה ניכר שהוא לשם ק"ש - אבל בערוה"ש מביא עוד דעות בזה {ומדברי הרמ"א אלו אני מוכיח דבריי דלעיל אודות כי55}
נשלח ב-27/3/2013 19:53
יש 2 סוגייות שונות:
האם מצוות קריאת שמע היא דאורייתא או דרבנן.
מחלוקת בבבלי ברכות(כא.):
רב יהודה: דרבנן, ולכן אם מסתפק האם קרא אינו חוזר וקורא.
ר' אלעזר (אמורא): דאורייתא, ולכן אם מסתפק האם קרא חוזר וקורא.
האם זמן קריאת שמע (של הבוקר) דאורייתא או דרבנן.
מחלוקת הכסף-משנה(=דרבנן) והמגן-אברהם(=דאורייתא).
נשלח ב-25/3/2013 16:07
היכן נמצאים דברי המג"א (סימן, סעיף)?
בלי לראות בפנים, וזו עלולה להיות טעות, יתכן שלפנינו תופעה של פרשנות לפי התוצאה. כלומר, אחרי שהמג"א ראה את הדין וראה את הקושיה, הוא ביאר, בפשטות, שיש הבדל בשפה בין הפעולה החד פעמית לבין המעשה הנמשך. קימה נקרא המעבר, שכיבה נקרא המצב.
אולי יש כאן השפעה של שפות אחרות. באנגלית למשל יש הבדל בין STAND לבין STAND UP. האחרון מבטא פעולה חד פעמית. המעבר ממצב ישיבה (או שכיבה) למצב של עמידה. וכך אכן מתרגמים את המילה, "לקום". לעומת זה, המילה הראשונה מתורגמת באופן טבעי כ"עמידה".
לעומת זאת, אין לנו אבחנה בעברית בין LIE (במובן של לשכב ולא לשקר) לבין LIE DOWN. הראשון הוא המצב והשני הוא פעולת המעבר. עד כמה שאני מכיר, בעברית שלנו היום שניהם מתורגמים בתור "שכיבה".
ואם הגענו לידי כך, אפשר שהמג"א פשוט צודק. כפי שהראה הניתוח ההשוואתי הקצר שלי. "קימה", בלשוננו היום, היא אך ורק הפעולה של המעבר. "שכיבה" יכולה להיום גם מעבר רגעי ממצב למצב וגם המצב הקבוע של שכיבה.
ושאלה נוספת שמשום מה השמיטה הרב מיימוני. אני פשוט מעתיק את הכותרת:
"קריאת שמע בזמנה- חיוב מדאורייתא?"
זכורני שבלמדי את הסוגיא נתקלתי בד'ברי הכ"מ או אחד מנו"כ הרמב"ם ששאל שאלה פשוטה. למה "בשכבך" זה כל הלילה. ו"ובקומך" זה דווקא בזמן פעולת הקימה? משום מה השאלה זכורה לי יותר מהתשובה.
התשובה שלו היא בדיוק מה שהערת, שזה מדרבנן.
המג"א אומר שהוא לא מבין כלל את שאלתו, לשכב זה כל זמן ששוכבים, אבל לקום זה רק ברגע שקמים ולא כל היום.
זהו בדיוק. שאני ממש לא מבין את דברי המג"א. למה שכיבה זה מצב של שינה. ולעמו"ז קימהזה פעולה של קימה?
נשלח ב-25/3/2013 12:38
קיבלתי בפרטי: השירות השתדרג
ניתן להירשם לקבלת התראת SMS יומי תזכורת לספירת העומר.
הצדוקים והקראים באמת אומרים כמוך שהדברים זה על עשרת הדברות, הדברים זה מה שכתוב- על כל מצוות ה'
נשלח ב-22/3/2013 13:25
הפרק לפני כן מדבר בעשרת הדברות (ומתמקד בעיקר ביחוד וקבלת עול מלכות ה') וכן הפרק של שמע ישראל וזאת מצווה תמידית (ביום, בלילה, בבית, בדרך) אבל חכמים לא מסתפקים בזה וגם קבעו לנו לומר ממש בפה (ע"ע פרשת זכור) את קבלת עול מלכות שמים שלא יעבור יום שלא נשכח את זה מרוב הטרדות וסמכוהו אקרא ולענ"ד זה מסביר גם למה אפשר לקרותה בכל לשון כי זה העיקר של המצווה - לזכור את ה' (שהיא כמובן דאורייתא - על הזמן אפשר להתווכח אם זה דאורייתא או דרבנן)
נשלח ב-22/3/2013 12:55
אדם
הערה מענינת- מתי אם כן זמן הליכה וזמן ישיבה? לפי חז"ל, למה דרשו רק 2?
הדברים האלה- הדברים שנאמרו לפני כן.
אהבת ה' יראת ה' יראת הרוממות ולא יראה פחד להבין את מצוות ה' לשמור על מצוותיו.
נשלח ב-22/3/2013 12:37
ליתר דיוק התורה כותבת 4 זמנים:
1. בשבתך בביתך 2. ובלכתך בדרך 3. ובשכבך 4. ובקומך
וצריך לדעת גם מה נכלל ב"והיו הדברים האלה"...
נשלח ב-22/3/2013 11:26
החיוב של זמנה המדויק , היא מדרבנן. התורה מצווה על האדם בשכבך ובקומך. מתי שאתה קם. ומתי שאתה שוכב.
נשלח ב-22/3/2013 03:00
קריאת שמע חיובה מדאורייתא, לגבי זמנה, יש דעות שמדאוריתא זמנה כל היום.
נשלח ב-22/3/2013 02:24
כתוב גם ובלכתך בדרך.. :)
אגב, זה לא מדויק שמרן מדייק מזה שזה מדרבנן, הנה דבריו בצד ימין של העמוד למעלה:
ושאלה נוספת שמשום מה השמיטה הרב מיימוני. אני פשוט מעתיק את הכותרת:
"קריאת שמע בזמנה- חיוב מדאורייתא?"
זכורני שבלמדי את הסוגיא נתקלתי בד'ברי הכ"מ או אחד מנו"כ הרמב"ם ששאל שאלה פשוטה. למה "בשכבך" זה כל הלילה. ו"ובקומך" זה דווקא בזמן פעולת הקימה? משום מה השאלה זכורה לי יותר מהתשובה.
התשובה שלו היא בדיוק מה שהערת, שזה מדרבנן.
המג"א אומר שהוא לא מבין כלל את שאלתו, לשכב זה כל זמן ששוכבים, אבל לקום זה רק ברגע שקמים ולא כל היום.
