נאמר בתורה לגבי חג הסוכות מצוות ושמחת בחגך שחובה ומצוה על כל אחד מאיתנו להיות שמח בחג .
לכאורה צריך לדעת האם המצוה הזאת תלויה במשהו מסויים בחג הזה דווקא של סוכות ואם כן מהו הדבר .
כמו כן יש לברר אם לא נמצא משהו שמייחד את סוכות דווקא שיקשור לכך את ציווי השמחה - מה הדין בשאר החגים כמו פסח הבא עלינו לטובה האם גם בחג זה אנו מצווים על השמחה ואם כן למה זה נכתב דווקא בסוכות ולא בפסח .
ואמרו חז''ל אין שמחה אלא בבשר ויין - האם בזמנינו גם כן הדבר הוא כך שהיין והבשר מביאים לאדם את השמחה - ומעניין לברר אצל שאר הכותבים כאן מה גורם לכם לתחושת שמחה בכלל ובפרט במשך ימי החג ?
חג כשר ושמח !
נשלח ב-19/4/2013 15:04
החיוב נעשית קשה יותר
בימי הספירה הארוכות מי רוצה שמחה גדול כשהעברית חוטף מכות
נשלח ב-19/4/2013 00:39
בימי ספירת העומר החיובעל השמחה נעשית קשה ביותר כי אמורים להיות באבל על תלמידי רבי עקיבא ומצד שני נשאר חיוב השמחה כמו בכל השנה כולה .
נשלח ב-16/4/2013 09:19
נמחק מ. משנה
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 17/04/2013 13:52:04
נשלח ב-16/4/2013 01:51
נמחק [אין חובה לענות כסיל כאיולתו. מ. משנה]
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 17/04/2013 13:51:44
נשלח ב-15/4/2013 21:34
נמחק
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 17/04/2013 13:49:53
נשלח ב-2/4/2013 10:09
השאלה מה החכמה בהבטחה כזאת שהיא נראית תלושה מהמציאות שמישהו יוכל להיזהר ממשהו חמץ הרי זה כלל לא בידו לדעת אם היה אצלו משהו ואם כן כל מה שיגע לא הועילו לו .
האריז"ל כתב בשבח הזהיר במשהו חמץ בפסח, וכך מנהג ישראל קדושים.
לא ידוע לי שהאר"י כתב כך. מה שכן, באר-היטב וחמדת-הימים כתבו כך בשם האר"י, אך לפי הידוע לי איננו בכיתבי האר"י.
אגב, הנוסח בחמדת-הימים (שככל הנראה הוא המקור לבאר-היטב) הוא "יועיל לו שלא יחטא כל השנה", בשונה מבאר-היטב שכתב "מובטח לו שלא יחטא".
נשלח ב-24/3/2013 22:02
אני חושב שבפסח יש ענין מיוחד בשמחה אחרי העבודה הקשה שלפני החג אנו מראים שכל מה שעשינו היה מתוך רצון ושמחה לקיים רצון השם ולא הסתכלנו על הקשיים שלנו .
נשלח ב-24/3/2013 10:29
אפתח בהבהרה נחוצה לדבריי למעלה: האריז"ל כתב בשבח הזהיר במשהו חמץ בפסח, וכך מנהג ישראל קדושים. אין לי שום התנגדות עקרונית לכך, אלא שאיני רואה מקום להיסטריה שכן לא מדובר באיסור אלא ב'עניין'. מעבר לזה, ינקה כל אחד כאוות נפשו (ובעיקר נפש ביתו זו אישתו) הטהורה.
תלמיד, אם אתה צודק אז אולי באמת נישואי האישה ה-25 מותרים. וגם אם לא, אז לא עליי תלונתך אלא על חז"ל. אני רק מסביר את דבריהם. אגב, חשבתי לבקש שאולי תשאיל לי כמה מהן לניקיונות, אבל מניסיוני ככל שיש יותר נשים יש יותר עבודה בניקיון. אז מהדרנא בי. שמור אותן לעצמך.
ירוחם, איני מכיר את התהליכים של כלים ח"פ ונייר כסף, אבל אם יש עליהם ציפוי מחומר בעייתי אפשר להיקלע לאיסור תורה (שהרי באכילה ח"ש אסור מה"ת, וחמץ בתערובת בפסח במשהו. מה שכתבתי הוא רק לעניין 'בל ייראה' ו'תשביתו'). לגבי אקונומיקה וסודה קאוסטית, אלו אכן עמארצים גמורים ללא שום צד זכות (פרט לצד הזכות של הפרנסה ליהודים. אלא שאז הם הופכים מעמארצים לרשעים, ואיני יודע באיזה צד זכות ניחא להו טפי).
אייזין, הרי הוכחתי זאת להדיא. אם הבשר והיין היו סיבה לשמחה הם היו אסורים כמו נשיאת אישה (לפחות היין. לגבי הבשר, אפשר להעמיד שמדובר בשלמי שמחה שחיובם מה"ת. אם כי כבר כתב הרמב"ם וש"פ שבכל בשר מיירי, ובודאי בזמה"ז שאין לנו שלמים).
נשלח ב-24/3/2013 09:07
מיכי זו לא היסטריה, זו השמחה.
נשלח ב-24/3/2013 09:00
הרי ידוע שהשמחה היא פנימית ולא חיצונית אלא שיש דברים חיצוניים שיש בכוחם להביא אותנו אל השמחה הנכספת .
נשלח ב-23/3/2013 22:34
רבי אברהם
לא הבנתי מדוע אני, שיש לי כבר 25 נשים (שאז השמחה אינה מי יודע מה ואינה משכחת את שמחת הרגל. זה כדי שלא תענה תירוץ טרכני)איני יכול לשמוח באשה חדשה אלא רק בבשר ויין?
נשלח ב-23/3/2013 20:59
ר' מיכי האם יצאה לך לקרא על הפסק ההיטרי של הבד"ץ על הכלים החד פעמיים? זו גם עםארצות כדבריך, וגם בורות טכנית והבנה מינמלית בתהליכי יצור של הכלים החד פעמיים, ושל נייר הכסף.
אני לא הייתי נחפז כל כך לכנות את האנשים המהדרים אחר אקונומיקה וסודה קאוסטית כשרים לפסח כעמיארץ, אבל במחשבה שניה אולין כן. הגמרא בשבת אומרת- מפני מה ת"ח של בבל מצוינים כיון שאינם בני תורה. רש"י מסביר מה זה מצויינים לבושים כתלמי חכמים. ואני מסביר מה זה בבל- בני ברק לדורותיה
נשלח ב-23/3/2013 20:07
הרי אם יש חיוב באכילת בשר ויין בחגים כנראה שזה נובע מחיוב השמחה של החג שהרי אמרו חז''ל אין שמחה אלא בבשר ויין .
לכן אשמח אם יובהר הענין לגבי מי שכתב שזה רק צורת שמחה והלשון אינו מורה כן כי אם נדייק נראה שכתוב אין שמחה אלא - רק - בבשר ויין .
