* xcodebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab" height="344" width="425" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" >
<*<object width="560" height="315"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/qmthKpnTHYQ?hl=iw_IL&version=3&rel=0"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/qmthKpnTHYQ?hl=iw_IL&version=3&rel=0" type="application/x-shockwave-flash" width="560" height="315" allowaccess="always" allowfullscreen="true"></embed></object>
(ישיר: http://www.youtube.com/watch?v=qmthKpnTHYQ )
אידי | פורום פרחי מיאמי החדשנתחיל מהסוף: מזמן - אולי אף פעם - לא פגשתי יצירה ווקאלית טובה מזו.
המיני-אופרה הזאת מבוססת על קלאסיקה בשם "עלובי החיים" (Les Misérables), שמותחת ביקורת על תופעת הבדלי המעמדות החריפים בין החברה הגבוהה לבין דלי העם בצרפת של המאה ה-19. השירים לקוחים משם, ולכן לא כל מילה תואמת לגמרי את סיפור יציאת מצרים - אבל הרעיון מביע בהחלט, והחלק הויזואלי מספק פרשנות נוספת והתאמה סופית לסיפור גאולת מצרים. אם להתפלסף קצת יותר, הרי שבעצם יש לנו כאן פרשנות כפולה - אינטרפרטציה של "עלובי החיים" כגאולת מצרים, והמשלה (מלשון משל) של גאולת מצרים כמסמלת את התקווה הכללית של העם כולו לגאולה שלימה, פרטית וכללית.
אז ככה!
כבר הזכרתי כמה פעמים את ההעדפה שלי לסולנים עם קולות נמוכים, ונראה שהעיבוד הפעם נכתב במיוחד לכאלה

קודם כל, הפתיחה האולטרה-בסית מרשימה להפליא. מי ביצע כל כך נמוך? אלו באמת היוונים (טוב, מצרים

) ששרים שם? אם לא, לא ברור לי מי ירד שם כל כך נמוך: מתוך 3 בסים שהיו שם עמנואל עזב, ג'וליאן מצלצל לי יותר כמו בס-בריטון מאשר בס אמיתי וברי... הממ... הייתי מזהה את הקול שלו, לא?
טוב, נשאיר את זה כקושיה עד שיבוא אליהו.
אגב, מעניין לשמוע את אלי (החדש הבהיר יותר), רחלי אומרת שגם הוא בס. אולי הוא האחראי לפתיחה?
בכל אופן, הבחירה של ג'וליאן לסולו הראשון, המתאר את המציאות המייאשת, חסרת התקווה - מושלמת. האיכויות הכבדות של הקול שלו - שאגב, מתרככות כשהוא שר במחצית העליונה של המנעד שלו - מתאימות יותר מכל לבטא את התוכן הקודר.
אחרי "קול הייאוש" מגיע תור המקהלה, שבהרמוניה מרהיבה מעודדת שמחר יהיה יום חדש, למרות שעכשיו קשה וכו'.
ואז - מגיע משה הצעיר! האמת היא שבהתחלה התלבטנו אם הדמות אמורה לייצג את משה או את מרים (כי הוא אומר "חלמתי חלום..." - יותר מתאים לנבואה של מרים, לא?) אבל אחרי שהוא התבקש לבחור בין הזהב לבין הגחלים (שנראו קצת כמו בשר על האש), מסתבר שבכל זאת מדובר במשה. בכל אופן, הבריטון הקומי של מייקל מקבל גוון עדין, כמעט חלומי, כשהוא שר במעלה המנעד שלו. יש לציין שהעדינות לא פוגמת בנחישות ובעוצמה, כיאה למי שעומד להיות מנהיג.
והנה הוא בא! (המנהיג...)
משה הבוגר יותר, שמיוצג ע"י ברי. מסתבר שהוא אמור להיות הגרסה הבוגרת של מייקל - יש משהו, האמת

בכל אופן, המנהיג שלנו מתחיל את דרכו במאבק עם עצמו: "האם אני יכול להתעלם מסבלם של אחי?" - הוא תוהה, "הרי אני שייך לקב"ה, והוא זה שנותן לי את הכוח והעוצמה." וכאן הוא הורג את המצרי שנגש ביהודי, ובורח - בריחה שאינה אלא המשך דרכו העולה.
כאן אנחנו רואים את המצרים מתחילים לחטוף את המכות. אהבתי את הדרך שבה בימו (מלשון בימוי) את ההגעה של הדם לידיים - כמעט לפה - של המצרי. מבריק!
בשלב הזה משה צועד קוממיות לפני המצרים ומודיע להם: זהו, תם עידן השיעבוד. מחר יום הדין, נראה כולנו מה יש לבורא עולם לשלם לכל אחד על פועלו!
מעניין לציין שהבעת הפנים של ברי מושלמת - לא "כוחי ועוצם ידי", אלא הבעה של שליח ה' שאינו רואה בעצמו יותר מאשר כלי להעברת המסר האלוקי.
וזהו.
האור כבה, ומאיר מחדש על חנינא, שבחגיגיות מושלמת פותח את האוּנִיסוֹנוֹ (=שכולם שרים ביחד אותו הדבר): "אתם שומעים את העם שר? זהו שירו של העם שלא יהיה עוד עבד לְעולם". קטע מושלם, וקול הפלדה של חנינא (פרשנתי את זה ב
סיקור על Voices from the Heights) מביע את הנחישות המוחלטת ביחד עם החגיגיות שבעניין. אגב, גם הוא שר שם נמוך... וזה יפה.
כמה נקודות כלליות:
א. למרות הדגש על הקולות הנמוכים, הרי שהחלק של הטנורים שבחבורה - ההרמוניות - מבוצע בצורה מרהיבה ונותן את היופי עוצר הנשימה ליצירה.
ב. הפאלסטו ב"to dying" (דקה 0:52) שבר שיאים מכביטסיים! מעניין של מי הביצוע - הייתי משייכת את זה לג'פרי, הטנור הגבוה ביותר אם אני לא טועה. או שאולי זה יונתן, הפאלסטו הנצחי? אם כן, וואו!
ג. היצירה הזאת הזכירה לי יותר מכל את When You Believe מתוך האלבום השני שלהם, Out of the Box. גם על ההוא יש פרשנות ארוכה... טוב, בתכנון...

ד. עדיין לא הצלחתי להבין מי אחראי על העיבודים. מי שיודע, מוזמן לשתף.
ה. ואחרון חביב - תרשו לי להביע משאלה: אופרה שלמה וארוכה מאת המכביטס, של שעה לפחות, בעיבוד מושלם כמו כאן... נכון שאתם איתי?

תוקן על ידי אידי ב- 24/03/2013 19:31:45