מצוות ספירת העומר שונה מכל שאר המצוות שלא נצטוינו לספור כמו היום יום ראשון של פסח או סוכות וכדומה .
והשאלה היא מה הייחודיות והשוני במצוה זו לעומת שאר המצוות ובעיקר מה המטרה הנעלית והנכספת בספירה זו .
יש המפרשים את הענין שהספירה כאן היא כהכנה למתן תורה שזה בעצם מייחד אותנו כעם השם ומבדילה ביננו לשאר אומות ובכדי להעצים את החשיבות בדבר אנו עושים כאן משהו שונה להראות את ציפיתינו ליום הנכסף על ידי ספירה של הימים הקודמים לזה .
אך עדיין יש צורך לברר למה דווקא באופן הזה אנו עושים זאת ועוד יש לבדוק מדוע דווקא חמישים יום ?
<אי אפשר להשוות- שמיטין ויובלות- רק בית דין סופר. ולא כל שנה ושנה. וכן הזב והזבה לו סופרים כל יום>
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/04/2015 11:03:04
[/quote
הזבה סופרת כל יום
וספרה לה שבעת ימים
נשלח ב-13/4/2015 10:47
ירוחם
<אי אפשר להשוות- שמיטין ויובלות- רק בית דין סופר. ולא כל שנה ושנה. וכן הזב והזבה לו סופרים כל יום>
וישישראל
<היצעתי, שגם חיוב הספירה לכל אחד ואחד (ולא רק לב"יד, או בימינו למו"ל של לוח השנה) הוא כדי לחדד את ההבדל בין קהילת הפרושים לבין הבייתוסים (או שאר כיתות) שאינם סופרים, ואם יספרו יצא חשבונם אחר.>
כתבתי זאת כדרשה ליו"ט שני של פסח לפני שנה, והנה עיקרי הדברים:
מצאנו במשנה מנחות על קצירת העומר: "כל העיירות הסמוכות לשם מתכנסות לשם כדי שיהא נקצר בעסק גדול... מפני הבייתוסים שהיו אומרים אין קצירת העומר ביום טוב" (אלא "ממחרת השבת" היא שבת בראשית). היצעתי, שגם חיוב הספירה לכל אחד ואחד (ולא רק לב"יד, או בימינו למו"ל של לוח השנה) הוא כדי לחדד את ההבדל בין קהילת הפרושים לבין הבייתוסים (או שאר כיתות) שאינם סופרים, ואם יספרו יצא חשבונם אחר.
מצוות ספירת העומר שונה מכל שאר המצוות שלא נצטוינו לספור כמו היום יום ראשון של פסח או סוכות וכדומה .
והשאלה היא מה הייחודיות והשוני במצוה זו לעומת שאר המצוות ובעיקר מה המטרה הנעלית והנכספת בספירה זו .
יש המפרשים את הענין שהספירה כאן היא כהכנה למתן תורה שזה בעצם מייחד אותנו כעם השם ומבדילה ביננו לשאר אומות ובכדי להעצים את החשיבות בדבר אנו עושים כאן משהו שונה להראות את ציפיתינו ליום הנכסף על ידי ספירה של הימים הקודמים לזה .
אך עדיין יש צורך לברר למה דווקא באופן הזה אנו עושים זאת ועוד יש לבדוק מדוע דווקא חמישים יום ?
נשלח ב-10/4/2013 17:32
היום סופרים שלא תישכח המצוה .
רש''י אומר שיש שאינם חוששים לשמא יבנה .
נשלח ב-10/4/2013 11:22
אברהם בקריצת האומר- והיום הרי כולם מקפידים על תקנת ריב"ז-ומקפידים לא לאכול חדש ביום ההנף. כי הרי כולם מחכים ליד הר הבית לבנין בית המקדש.
נשלח ב-10/4/2013 08:39
ירוחםשמ כתב:
אבל אוסיף שאלה- סופרים כזכר למקדש- ואומרים יהי רצון, אז למה באמת לא עושים זכר לקצירת העומר. הרי בתורה עיקר המצווה היא קציר העומר.סופרים רק לאחר הקציר. ב"ה העם יושב על אדמתו, ואפשר בהחלט לקצור עומר. בכל אופן בצורה סמלית. הרי אין חיוב לקצור במקום מסוים, כל מקום בא"י כשר לקצירה- אפילו הצריפין.
שאלה נאה שאלת, ר' ירוחם.
ואנסה לענות בקצירת האומר ולמצוא טעם נאה ומתקבל: כידוע שבזמן שאין בית, מדאורייתא מותר לאכול חדש ביום ההינף עצמו (ט"ז ניסן). והתקין רבי יוחנן שיהיה יום הינף כולו אסור, שמא יבנה בית המקדש ויביאו מנחת העומר, ונמצאו למפרע עוברים באיסור חדש.
מעתה ניתן לומר שאם יקצרו עומר זכר למקדש יבואו אנשים לטעות ולעבור על דברי ריב"ז ולאכול תבואה חדשה אחר הקצירה. ודו"ק.
נשלח ב-10/4/2013 07:51
לפי השל''ה שהזכרתי לעיל ומובא בהלכות נידה אף כי אין פוסקים כך סובר שיש לספור בימי הנידה בברכה .
נשלח ב-9/4/2013 15:58
לדבריך על הזב והזבה לספור כל יום בעל פה. היום שלשה ימים לזיבה. וכו'? לא בקבלה!
נשלח ב-9/4/2013 15:56
אלו הם פרטי הדינים, הספירה היא ספירה בשניהם.
נשלח ב-9/4/2013 15:28
אז זהו שאין כל ספירה באחרים,- ספירה בעל פה. שם יש חישוב
נשלח ב-9/4/2013 14:24
ירוחם, ההשוואה היא בעצם הספירה , לא בפרטי הדינים.
נשלח ב-9/4/2013 08:04
השל''ה באמת אומר שגם הנידה תספור ואפילו בברכה - כדי שלא תשכח מצותה מן התורה להיטהר .
