נחיצותו של הרב הרבי בימנו?!

ירוחם וכולם

אכן ניתן לתפקיד הרב משקל יתר על המידה. אבל אין להסתפק באמירה זו בלי לבאר כלל את תפקידי הרב ואת ההיסטוריה שלהם.

א. חברתית, יש חכמים ויש פחות. יש ידענים ויש פחות. יש מי שמסוגל לעיין בספר ולהבין מעצמו ויש מי שזקוק לאחרים שינחו אותו.

ב. יש שאלות בהלכה. יש שאלות שהתשובה עליהן כבר נפסקה ואולי הודפסה. יש שאלות שנתונות במחלוקת. יש שאלות חדשות שניתן עדיין לחפש עליהן תשובה כתובה פחות או יותר. ויש שאלות חדשות לגמרי שלא נידונו עד היום.

ג. יש סוגים שונים של ייעוץ שהאדם זקוק להם. יש שאלות בהלכה, יש שאלות במוסר, יש שאלות בחינוך ובשלום בית ובפסיכולוגיה. יש עצות בעניני העולם.

לא כולן שאלות שמיועדות לרבנים. הן מיועדות למומחים. אבל לרב אמורה להיות מומחיות משלו.

ד. יש המצפים לרב שימלא תפקיד דומה לשל הנביא בשעתו, ואולי יותר מזה. שידע נסתרות, שירפא חולים, שיחייה מתים. לכל הפחות שידע עתידות.

ה. האם הרב יכול לטעות? מהי טעות בתוך ההלכה? האם אפשרי לזהות טעות באופן חד משמעי?

אם נמקם את בני האדם על רצף, יהיו כאלו שאינם לומדים כלל, יש כאלו שלומדים ויודעים אבל לא ברמה כדי למצוא תשובה בספר, ולכל היותר הם יודעים לשאול שאלה (כלומר לנסח ולהבין מה רלוונטי, כמו בדוגמא של ירוחם על הנהנה מיגיעו שיודע לברר מה נחוץ כדי להכריע בשאלה על חלב שנשפך לבשר). יש כאלו שיודעים לחפש בספרים או בגוגל (יש תשובות באינטרנט) או במאגר מידע.

יש כאלו שיודעים מה התשובה הכתובה.

ויש כאלו שיודעים לענות על שאלות חדשות. והם המעט.

דרושים לנו רבנים. אכן. ודרוש חינוך כדי ללמד את האדם דעת מה תפקידו של רב ומה אינו יכול להיות תפקידו של רב.

מה נעשה ורבים מעדיפים רב שיענה ב"רוח הקודש"  וימלא את התפקידים הלא למדניים ולא ייעוציים אלא תפקידים שמבוססים על ידיעת נסתרות ויכולת לחולל ניסים? והלא באיזה מקום, לכל אחד מאיתנו יש שעות שבהן הוא רוצה וזקוק לעזרה מכזה אדם, אם היה בנמצא.

כיצד ניתן לקדם את המטרות הראויות ומה הן?

אני מציע:

1. חינוך רבנים. שיהיו חכמים. שידעו את הכתוב וידעו להכריע בשאלות חדשות. וידעו מהי הלכה ומה לא.

שידעו גם לסייע לפונים אליהם ששואלים שאלות סרק, או מבקשים עצות של רוח הקודש. וכל שכן שידעו לסייע באותם תחומים שאינם הלכתיים אבל כה הרבה עומד עליהם, כמו חינוך ושלום בית.

2. כתיבת ספרים כדי שכל מי שיודע לקרוא יוכל להעזר בהם כדי לדעת הלכה ולדעת מה צריך לדעת כדי לענות על שאלות. ומה תפקידו של רב ולמה פונים אליו ולמה לא. ואיך מבדילים בין רב למתחזה ובין רב לפונקציות אחרות שאולי אינן קיימות בעולם הזה.

3. חינוך הציבור לעמוד על דעת עצמו ולא לרוץ עם שאלות שאינן שאלות לרב ולא לרוץ למי שאינו רב אלא כביכול "רואה נסתרות".

כל מה שכתבתי מבוסס, בין השאר, על ההנחה שאכן אין דבר כזה, רב או אדם בעל ידיעת נסתרות שברכותיו מועילות. אבל האם באמת אין כאלו? ואין כוונתי לבאבות. כרציונליסט, אני מוכן לשלול מציאות של ידיעת נסתרות ועשיית מופתים. אבל אני איני רציונליסט. ספקן כן, אבל לא רציונליסט. מאיזו עמדה אנו מבקשים לענות על שאלותיו של ירוחם, וזאת על סמך מה? מחובתו של הספקן הזהיר לבדוק גם את הנחות היסוד של עצמו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");