| נשלח ב-17/4/2013 11:42 |
 |
| |
מדוע צריך ללמוד גמרא?
מדוע צריך ללמוד גמרא?
נשאלתי היום ע"י אחד מתלמידי שאלה זו. שטען: 'מה יצא לי מזה', 'אי"ז הלכה למעשה' וכו' וכו'.
מה לדעתכם התשובה הנכונה לבחור כזה? ובפרט לבחורים כאלה שתשובות 'מיסטיות' או 'יבשות' אינם תופסים אותם.
אשמח לקבל פתרונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2013 14:46 |
|
| |
היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו': תנו רבנן רבו שאמרו רבו שלמדו חכמה ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה דברי ר"מ. שלמדו חכמה - סברת טעמי המשנה ולהבין שלא יהו סותרות זו את זו וטעמי איסור והיתר והחיוב והפטור והוא נקרא גמרא.
...ת"ר העוסקין במקרא, מדה ואינה מדה. ואינה מדה - שהמשנה וגמרא יפים ממנה מפני שתלוין בגירסא ומשתכחים שבימיהם לא היה גמרא בכתב וגם לא היה ניתן לכתוב אלא לפי שנתמעטו הלבבות התחילו דורות [אחרונים] לכתבו. במשנה: מדה ונוטלין עליה שכר. גמרא: אין לך מדה גדולה מזו. גמרא - כבר פירשתי למעלה שהוא לתת לב להבין סתימות טעמי המשנה מה הם וכששתים סותרות זו את זו יבין לתרץ שיהיו שתיהן קיימות או לדעת דברי התנאים החלוקים בדבר ונימא הא מני פלוני חכם הוא. ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא. הא גופא קשיא! אמרת: בגמרא אין לך מדה גדולה מזו. והדר אמרת: ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא? אמר רבי יוחנן: בימי רבי נשנית משנה זו בימי רבי נשנית משנה זו - הא דקתני תלמוד אין לך מדה גדולה מזו לפי שמשרבו תלמידי שמאי והלל שהיו לפניו שלשה דורות רבו מחלוקות בתורה ונעשית כשתי תורות מתוך עול שעבוד מלכיות וגזירות שהיו גוזרין עליהן ומתוך כך לא היו יכולים לתת לב לברר דברי החולקים עד ימיו של רבי שנתן הקב"ה לו חן בעיני אנטונינוס מלך רומי כדאמרינן בעבודה זרה (דף י.) ונחו מצרה ושלח וקבץ כל תלמידי ארץ ישראל ועד ימיו לא היו מסכתות סדורות אלא כל תלמיד ששמע דבר מפי גדול הימנו גרסה ונתן סימנים הלכה פלונית ופלונית שמעתי משם פלוני וכשנתקבצו אמר כל אחד מה ששמע ונתנו לב לברר טעמי המחלוקת דברי מי ראוין לקיים וסידרו המסכתות דברי נזיקין לבדם ודברי יבמות לבדם ודברי קדשים לבדם וסתם נמי במשנה דברי יחידים שראה רבי את דבריהם ושנאן סתם כדי לקבוע הלכה כמותם לפיכך אמרו בגמרא אין לך מדה גדולה מזו שיתנו לב לטעמי המשנה:
שבקו כולא עלמא מתניתין שבקו כולי עלמא מתני' - מלחזור על גרסת משנתם. ואזלו בתר גמרא. ואזלו בתר תלמודא - לחשוב בסברא. הדר דרש להו הדר דרש להו הוי רץ למשנה - לפי שירא פן ישתכחו המשניות ויחליפו שמות החכמים ובמקום חיוב יאמרו פטור ובמקום אסור יאמרו מותר. ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2013 21:08 |
|
| |
מעניין שלא ציינו לב"מ דף ל"ג ע"א, וברש"י שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2013 22:40 |
|
| |
גמרא היא כלי מצויין לברר נושאים ולהבין איך ללבן שאלות ואיך לזהות את האמת .
עצם לימוד הגמרא מקדשת וכפי שנאמר המאור שבה מחזירה למוטב .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2013 18:16 |
|
| |
קראתי את ההודעות הראשונות ודעתי היא כדלהלן:
הגמרא היא יסוד המו"מ ההלכתי ולדעת הלכות פסוקות ללא גמרא זה לא שווה כלום. כי כל תורה שאין לה בית אב אינ תורה כדאי' בירושלמי פאה פ"א ה"א. וע"ע סוטה דכ"ב מבלי עולם וכו'.
פורום עכצ"ח שורצים בו מינים ואפיקורסים המכירים את בוראם ומתכוונים למרוד בו (עי' שבת דקכ"ב) ושומר נפשו ירחק ממנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2013 11:23 |
|
| |
בספר גליון הש"ס השלם בעמוד הראשון יש הדרכה בלימוד מהגרעק"א שעונה על השאלה, וזה תוכן דבריו בערך,[אני לא זוכר בדיוק את הלשון ועל כן תמחלו לי על כל טעות],שעדיף להשקיע בלימוד העיון יותר מאשר בקיאות כי אין העת מספקת על שניהם, ואז על ידי זה ממלאים יותר את מטרת מצוות תלמוד תורה שהיא ליישר סברתינו לסברת התורה ,שכשישאלו אותנו שאלה על דבר שלא למדנו עדיין אף פעם לא יקרה שנגיד סברה הפוכה מהגמרה תוספות וראשונים כי ההיפך מדבריהם הוא תכלית העקמומיות. [ומזה מגיע המושג שהרבה אנשים לא מצליחים להבין שנקרא דעת תורה דהיינו שעל ידי ישור סברתינו לסברת התורה אנחנו משנים את השכל שלנו ומרוממים אותו וממילא את עצמינו, [כי כל האישיות של האדם משתלשלת ממחשבותיו כידוע,] 'ועל ידי זה אנחנו יודעים תמיד מה רצון השם שנעשה כי העלינו את שכלינו לשכל התורה שהוא כביכול שכל הקב"ה],אני חושב שמה שכתבתי פה לא נקרא מיסטיקה [שאת זה אמרתם שאתם לא רוצים]כי מיסטיקה עניינה דבר מוסתר,ואילו מה שכתבתי נראה לי דבר פשוט ורציונלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2013 11:58 |
|
| |
| שותה_קולה כתב: |  | | ולנו לא נותר אלא לברר, מי היה אותו זקן??? |
|
היו שקראו לו 'אהרון' ע"ש שהיה רודף שלום. 'אריה' ויש שקוראין אותו "איש האבן"
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 14:21 |
|
| |
ולנו לא נותר אלא לברר, מי היה אותו זקן???
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 22:51 |
|
| |
פסחמן, אינני סבור שמישהו עמד וחשב והמציא את הדעה הזו.
רוב ככל גדולי ישראל כיבדו אנשים עובדים, ובמקרים רבים שלחו אנשים לעבוד.
הדברים ידועים.
לדעתי המצב הזה נוצר מאליו, מהשטח, זה קרה מלחץ חברתי שנוצר ע"י הפניית מאמצים מצד המחנכים וראשי הישיבות להרבות תורה. אח"כ זה גם קיבל צידוק אידיאולוגי ע"י אנשי עיתון חדש מסוים. אבל זו תופעה חדשה.
יש משל שאני מספר אותו לפעמים, והוא מדגים את הסיבה להתפרצות הבעיה בשנים האחרונות.
מעשה בכת בארה"ב שמייסדה היה אדם מוסרי מאוד, והאידיאולוגיה שלו הייתה שכיון שכולם צריכים לנהוג ע"פ החוק, יש להשקיע את מירב המאמצים בתחום המשפט.
הוא חינך את ילדיו להיות משפטנים. עשרה ילדים היו לו, חמישה נהיו עו"ד וחמישה התמנו לשופטים.
האמת היא שהיה לו ילד אחד שהיה מוכשר מאוד במוטוריקה עדינה ורצה להתפתח בכיוון של נגרות מעוצבת, אבל הוא קיבל חינוך טוב והוא היה ילד טוב. הוא גדל להיות עו"ד ואת הכישורים שלו שמר לשעות הפנאי, כשאף אחד לא רואה.
אח"כ התקבצו סביבו חסידים, גם המשפחה גדלה, וכולם הלכו להיות משפטנים. עו"ד, מרצים למשפט, מנהלי עמותות משפטיות, שופטים וכו'.
כשהכת עמדה על אלף מאמינים, היו בערך מאה איש שהעדיפו עבודות אחרות. היו כמה שנמשכו לחקלאות, היו כמה שרצו להיות כלכלנים, כמה רואי חשבון, וכמה רופאים. אבל הם עשו מאמץ להיות משפטנים, כי הרי המשפט הוא הדבר החשוב ביותר. הם קיבלו חינוך טוב. אז נכון, הם היו משפטנים לא הכי מוצלחים, וגם לא היה להם סיפוק גדול מהעבודה, אז בשעות הפנאי החקלאי הפוטנציאלי טיפח גינה קטנה, הרופא הפוטנציאלי התדנב מעט בשירותי החירום בעירו, הכלכלן היה עושה ספקולציות בנושאי כלכלה למרות שהוא לא הרויח מזה שקל, וכו' וכו'.
אבל הכת בלעה"ר התרבתה ופרחה, וכעת היא אוחזת בחצי מליון איש! שכולם מקבלים חינוך להיות משפטנים!
גם אם נחמול על אנשי הכת המדומינת הזו, ונניח שרק 10% מהם לא מתאימים להיות משפטנים, מדובר ב-50,000 איש שמקבלים חינוך שלא מתאים לאופים.
אני משער שבשלב זה החבר'ה התחילו למרוד. למה רק משפט זה חשוב? מה, כלכלה זה כלום? ורפואה? ואמנות? נכון, החוק הוא דבר עיקרי, אבל בכל זאת העולם לא מורכב רק מחוק וחוק וחוק. יש עוד תחומי עניין שחלק מהאנשים מתאימים לעסוק בהם!
ואז פרץ המרד. לא כל ה-50,000 העזו למרוד. אבל היו איזה 20,000 שמרדו והחליטו לעזוב את הפקולטה למשפטים למען התמחות בתחומים שונים. מה שלא קרה שם... פשקווילים, כרזות, חרמות. קראו להם "המשפטנים החדשים"...
אקיצר, היה שם איש זקן, ממש מזקני הכת שעוד היה מקורב למייסדים, שאמנם לא היה לו אומץ לעשות את השינוי ולשלוח חלק מילדי הכת לחינוך לא משפטי, אבל הוא הבין לליבם. והוא הבין עוד משהו, שאם לא יתנו להם לגיטימציה לעסוק ולהתפתח בתחומים שמעניינים אותם ומתאימים לאופיים, הם, המשפטנים החדשים, יבעטו לגמרי בכת, הם יעזבו את הכת ויעזבו גם את העיקרון המקודש של החוק. הם, חלילה חלילה, יעברו ממש על החוק...
אז הוא החליט לתת להם הכרה. הוא אמר להם: תדעו לכם, כל עוד אתם שומרים על החוק ורקואים אותו כדבר עקרוני וחשוב, אתם כשרים וישרים גם אם אתם לא ממש משפטנים.
היו כמובן מזקני הכת שהתנגדו אליו בחריפות. עמלק, הם קראו לו בחימה שפוכה. האם חשבת כמה נערים מבינים עכשיו שאפשר להיות חבר בכת גם בלי ללמוד משפטים? האם חשבת כמה עו"ד אנחנו מפסידים?
כן, השיב להם הישיש, חשבתי על כל זה. נראה לי, כך הוא הרהר בביתו הדל עם הטיח המתקלף, שגם מייסד הכת זצללה"ה לא התכוון שמי שממש לא מתאים להיות משפטן יהיה כזה. הוא התכוון שצריך לעשות מאמץ שיהיו כמה שיותר משפטנים, אבל עכשיו יש לנו כבר 450,000 משפטנים שמחזיקים את החוק ושומרים עליו. כעת, חשב הזקן ואולי אף אמר, מותר שיהיו גם כמה רופאים...
זקני הכת האחרים כמובן רגשו וסערו. הייתכן?! בטח, הם התלחשו, בשנים הצעירות שהה הישיש הנ"ל מחוץ לכת, שם אולי הוא קיבל את ההשקפות האלו. מי יודע אצל מי הוא למד שם...
ובינתיים, קהל המשפטנים החדשים גדל, התפתח, הקים קהילות נאמנות לעיקרון החוק והמשפט, אבל לא הכריח את כל החניכים ללמוד משפטים. העיקר שתדעו שחוק זה דבר חשוב, הם אמרו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 11:27 |
|
| |
| חזקואמץ כתב: | |
על השאלה "איך נוצר מצב כזה" די קל לענות.
אבל האם מצב זה מוצדק, בפרט מה שקורה בציבור הליטאי, אני משוכנע שהוא לא מוצדק ואין לי אף מילה טובה על המציאות הזו.
איך זה נוצר?
אחרי השואה היה חלל תורני גדול שהיה צורך למלא אותו בכח. בנוסף לכך ההתמודדות עם השנים הראשונות של מדינת ישראל, ובכלל עם החילוניות שהשתלטה על הציבוריות של העם היהודי, הביאה לידי דחיפה חזקה להרבות לומדי תורה. נוצר מצב של הסתגרות מצד אחד, והשקעה עצומה בלימוד תורה מצד שני. שני הדברים ביחד גרמו לפריחה עצומה בכמות לומדי התורה.
ההשקעה העצומה הזו, שאגב נעשית עד היום בהיכלי הישיבות, הביאה למצב שגם מי שלא מתאים כ"כ ללמוד תורה כל היום נדחף מבחינה חברתית לעשות מאמץ גדול להיות חלק מקהל לומדי התורה.
אבל הציבור גדל וזה כבר בלתי אפשרי. מה השתנה בעקבות כך שהציבור גדל?
נניח שיש 30% שמטבעם מסוגלים ללמוד כל היום, ועוד 30% שיכולים לעשות מאמץ גדול וללמוד כל היום בניגוד לטבעם, ועוד 10% שממש מתאמצים ולא מצליחים אבל בכל זאת שורדים ליד הגמרא פחות או יותר. עדיין יש 30% שלא מסוגלים ללמוד כל היום.
ואני רוצה להדגיש, כשאני כותב "לא מסוגלים", אינני מתכוון לכאלו עם בעיות קשב וריכוז או בעיות אחרות. אני מתכוון לאנשים נורמליים ובריאים שטבעם גורם להם שלמידה במשך שעות רבות אינה מתאימה להם. הם לא נהנים מכך ואולי גם סובלים. בנוסף, יש גם את עניין הפרנסה. יש כאלו שיכולים להצטמצם ולחיות חיי דוחק, ויש כאלו שלא מתאימים לכך וזה גורם להם סבל. אלו (לא מתאימים מטבעם) ואלו (זקוקי הפרנסה) הם אנשים כשרים וצדיקים, אבל ללמוד כל היום אינם יכולים.
עכשיו, 30% זה כמות גדולה, אבל אם ה30% האלו הם רק 30 אנשים, אפשר להתמודד עם זה איכשהו. אבל כשהציבור גדל וה30% הופכים ל500 איש, או לאלף, או לעשרת אלפים, זו כבר בעיה שאי אפשר להדחיק אותה.
לכן, כשהציבור גדל התגלתה הבעיה הזו. כשהציבור היה קטן יותר הצליחו (או לפחות ניסו להצליח) לתת מענה מקומי ופרטי לכל אחד בפני עצמו, אבל כשמדובר במסה אדירה של אנשים, זה כבר בלתי אפשרי ודרוש פתרון מקיף ורציני.
אני מקוה שעניתי לפחות על חלק מהשאלה. |
|
האם אין זו עוד המצאה מבית היוצר בבני ברק? (כוונתי על האיסור לעבוד ולפרנס ולא על דבריך.)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 10:22 |
|
| |
תודה. מוכן להיות השליח. אגב, סבור שהנך מיטיב להסביר בכתב.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 09:55 |
|
| |
ספרן, לכשאפנה בל"נ.
הבעיה שלי היא שזה מתאים לעצכ"ח, ושם אני לא אוהב לכתוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 09:36 |
|
| |
| חזקואמץ כתב: | | egrosss,
אינני משוכנע שאכן זו הדרך שבה רוצה הקב"ה שנלך. הרי בדיוק כמו שאנחנו יכולים - ע"י לימוד הגמרא - להתאים את תפיסת העולם שלנו להלכה המעשית שאנו מקיימים, בדיוק כך אנו יכולים להתאים את ההלכה המעשית לתפיסת העולם שלנו.
תאמרו, זה רפורמים. יכול להיות. ומי אמר שאינם צודקים?
הדברים האלו נחשבים הרהורי כפירה בעולם האורתודוקסי, אבל אני לא משוכנע שזו לא הדרך הנכונה. ואין כאן מקום להאריך בזה. |
|
ההפגנה בדרך
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 06:59 |
|
| |
| חזקואמץ כתב: | | egrosss,
כמו שאנחנו יכולים - ע"י לימוד הגמרא - להתאים את תפיסת העולם שלנו להלכה המעשית שאנו מקיימים, בדיוק כך אנו יכולים להתאים את ההלכה המעשית לתפיסת העולם שלנו.
תאמרו, זה רפורמים. יכול להיות. ומי אמר שאינם צודקים?
הדברים האלו נחשבים הרהורי כפירה בעולם האורתודוקסי, אבל אני לא משוכנע שזו לא הדרך הנכונה. ואין כאן מקום להאריך בזה. |
|
האם "אכמ"ל" מספיק כדי לא להכלל במה שאמרו (אבות א, יא) אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר, חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְּדִבְרֵיכֶם, שֶׁמָּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת וְתִגְלוּ לִמְקוֹם מַיִם הָרָעִים, וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל
אם אין כאן מקומו, ראוי להסביר במפורט במקום אחר (אשכול / פורום) ולהפנות לשם.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 00:16 |
|
| |
| גשמעקע כתב: | | לכאורה, כהוספה על שאלת פותח האשכול פסחמן, ניתן להקשות על אותו עניין:
מדוע נוצר כעת מצב בארצינו שאדם שלא מצא עצמו בלימוד ומנסה לפנות לאפיקים שונים כגון לימוד מקצוע או עבודה כ"ש הוא מוצא עצמו מנודה מכל הציבור.
האם אכן עדיף שציבור שלם יחיה על קצבאות ו'חלילה' לא ילך לעבוד? אתמהה?!
ממתי נהפך העניין לאיסור גמור? וכי גדולי הרבנים לא עבדו לפרנסתם?
אודה למי שיואיל ברוב טובו להסביר לי העניין, ולהדגיש ששאלתי היא לא חלילה ע"מ לקנתר, ולכן תשובות פוליטיות או מתלהמות - בבקשה לא כאן. |
|
על השאלה "איך נוצר מצב כזה" די קל לענות.
אבל האם מצב זה מוצדק, בפרט מה שקורה בציבור הליטאי, אני משוכנע שהוא לא מוצדק ואין לי אף מילה טובה על המציאות הזו.
איך זה נוצר?
אחרי השואה היה חלל תורני גדול שהיה צורך למלא אותו בכח. בנוסף לכך ההתמודדות עם השנים הראשונות של מדינת ישראל, ובכלל עם החילוניות שהשתלטה על הציבוריות של העם היהודי, הביאה לידי דחיפה חזקה להרבות לומדי תורה. נוצר מצב של הסתגרות מצד אחד, והשקעה עצומה בלימוד תורה מצד שני. שני הדברים ביחד גרמו לפריחה עצומה בכמות לומדי התורה.
ההשקעה העצומה הזו, שאגב נעשית עד היום בהיכלי הישיבות, הביאה למצב שגם מי שלא מתאים כ"כ ללמוד תורה כל היום נדחף מבחינה חברתית לעשות מאמץ גדול להיות חלק מקהל לומדי התורה.
אבל הציבור גדל וזה כבר בלתי אפשרי. מה השתנה בעקבות כך שהציבור גדל?
נניח שיש 30% שמטבעם מסוגלים ללמוד כל היום, ועוד 30% שיכולים לעשות מאמץ גדול וללמוד כל היום בניגוד לטבעם, ועוד 10% שממש מתאמצים ולא מצליחים אבל בכל זאת שורדים ליד הגמרא פחות או יותר. עדיין יש 30% שלא מסוגלים ללמוד כל היום.
ואני רוצה להדגיש, כשאני כותב "לא מסוגלים", אינני מתכוון לכאלו עם בעיות קשב וריכוז או בעיות אחרות. אני מתכוון לאנשים נורמליים ובריאים שטבעם גורם להם שלמידה במשך שעות רבות אינה מתאימה להם. הם לא נהנים מכך ואולי גם סובלים. בנוסף, יש גם את עניין הפרנסה. יש כאלו שיכולים להצטמצם ולחיות חיי דוחק, ויש כאלו שלא מתאימים לכך וזה גורם להם סבל. אלו (לא מתאימים מטבעם) ואלו (זקוקי הפרנסה) הם אנשים כשרים וצדיקים, אבל ללמוד כל היום אינם יכולים.
עכשיו, 30% זה כמות גדולה, אבל אם ה30% האלו הם רק 30 אנשים, אפשר להתמודד עם זה איכשהו. אבל כשהציבור גדל וה30% הופכים ל500 איש, או לאלף, או לעשרת אלפים, זו כבר בעיה שאי אפשר להדחיק אותה.
לכן, כשהציבור גדל התגלתה הבעיה הזו. כשהציבור היה קטן יותר הצליחו (או לפחות ניסו להצליח) לתת מענה מקומי ופרטי לכל אחד בפני עצמו, אבל כשמדובר במסה אדירה של אנשים, זה כבר בלתי אפשרי ודרוש פתרון מקיף ורציני.
אני מקוה שעניתי לפחות על חלק מהשאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 00:01 |
|
| |
egrosss,
אני לא מציע להיות 'קצת' בכל דבר ולא 'הרבה' בתחום אחד.
להיפך, אני בחלט ממליץ לכל מי שמדבר איתי למצוא את התחום "שלו" בתורה ולהיות בו "גדול" במידת האפשר.
אבל השאלה שנשאלה היא מה הערך של לימוד גמרא, והתשובה שכתבתי היא שלימוד גמרא, גם אם אינך מתכנן להיות תלמיד חכם גדול הבקי בש"ס ופוסקים, בכל זאת מעניק לך מהות של תלמיד חכם המקיים מצוות ועובד את ה' ברמה אחרת. להיות "קצת תלמיד חכם" ע"י לימוד הגמרא, בנוסף להשקעה בנושאים שמעניינים אותך, אם זה תנ"ך, הלכה או מחשבת ישראל.
נראה לי חשוב להוסיף נקודה שרק כעת אני מבחין בה.
פותח האשכול ניסח את השאלה "למה צריך ללמוד גמרא". מי אמר באמת שצריך? החובה ההלכתית של לימוד התורה היא פרק ביום ופרק בלילה (ואפילו בק"ש בוקר וערב יוצאים בשעת הדחק). כל לימוד תורה מעבר לזמן קצר זה הוא התנדבות.
לימוד גמרא, ובכלל לימוד תורה יותר מפרק ביום ופרק בלילה, זה כדאי, זה תורם לאדם בכמה מובנים, אבל זה לא חובה. מי שמנסה לקדם את תלמידיו לא צריך להסביר להם למה "צריך" אלא למה "נכון" או למה "כדאי". זו נקודה חשובה.
כעת להסבר השני. אכתוב אותו ואח"כ אסביר את ההסתייגות שלי ממנו.
אנו חיים במציאות מוזרה מאוד. עולם המושגים שלנו ועולם הערכים שלנו שונה מאוד מעולם המושגים והערכים של אלו שקבעו את ההלכה, ובעצם את אורח החיים שלנו.
אדם דתי שחי בעולם המודרני, ובטח בעולם הפוסטמודרני, מנהל בעצם אורח חיים כפול. מצד אחד הוא מאמין (לדוגמא) בשוויון ובדמוקרטיה, ומצד שני הוא מקיים הלכות שממש לא מתאימות לערכים אלו (כמו היחס ההלכתי לנשים ומקומן בציבוריות. דוגמא נוספת, אדם יכול להתייחס ברצינות להלכות הקרבנות, ולהאמין ולהתפלל לבנין בית המקדש, אבל אם תציב אותו בפני השאלה מה עושה לו מראה של בהמה שחוטה, הוא יסתכל על התמונה בצורה אחרת לחלוטין.
הסיבה שזה כך היא פשוטה ועצובה. העובדה שאנחנו לא חולקים על חז"ל בגלל חוסר סמכות היא תוצאה של הגלות והפיזור בין האומות, כפי שמבאר הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה, ולכן ההלכות שלנו הן אותן הלכות שהיו לפני אלפיים שנה, אבל אנחנו אנשים שונים לחלוטין מהאנשים שחיו לפני אלפיים שנה.
אגב, זה נכון גם להלכות מלפני מאתיים שנה. העולם השתנה מאוד מאז, וההלכות לא.
התוצאה של כל זה היא שאנשים רבים מקיימים את ההלכה בלי חיבור פנימי אליה, בלי תחושה שהדברים שהם עושים הם דברים נכונים וצודקים, והתוצאה הבאה היא התרופפות של קיום ההלכה, כי כמה אפשר לשמור בקפדנות על משהו שאני לא מחובר אליו?
מה שיכול לפתור את הבעיה הזו זה לימוד הגמרא. אדם שלומד גמרא מתחבר לראש, לערכים ולסגנון החשיבה של חכמי התלמוד, ובעצם יוצר גשר בין ההלכות שהוא מקיים ובין תפיסת העולם שלו בתחומים רבים. הגמרא מלמדת את האדם לא רק פלפולים בהלכה, אלא מכניסה את האדם לבית המדרש של התנאים והאמוראים, מציבה את האדם בין אביי לרבא ובין רבי עקיבא לרבי ישמעאל. אדם לומד גמרא ומאזין לטיעונים שנשמעו בבית המדרש לפני אלפיים שנה, הוא מתחבר לדברים, הוא "תופס צד", הוא מתחבר לעולם העתיק הזה. זה מביא אותו לרמה אחרת של קיום ההלכה, רמה של קיום מתוך חיבור פנימי ואמיתי, תפיסה של ההלכה כדבר טבעי הרבה יותר.
עד כאן ההסבר, ומכאן ואילך ההסתייגות.
אינני משוכנע שאכן זו הדרך שבה רוצה הקב"ה שנלך. הרי בדיוק כמו שאנחנו יכולים - ע"י לימוד הגמרא - להתאים את תפיסת העולם שלנו להלכה המעשית שאנו מקיימים, בדיוק כך אנו יכולים להתאים את ההלכה המעשית לתפיסת העולם שלנו.
תאמרו, זה רפורמים. יכול להיות. ומי אמר שאינם צודקים?
הדברים האלו נחשבים הרהורי כפירה בעולם האורתודוקסי, אבל אני לא משוכנע שזו לא הדרך הנכונה. ואין כאן מקום להאריך בזה.
|
|
|
|
|
|
