| נשלח ב-23/4/2013 02:50 |
 |
| |
גורל בספרים.
האם ישנו מקור משכנע בדברי חז"ל המתעד או אפילו מכשיר את מה שנהגו כמה אנשים לפתוח ספר בצורה אקראית, ולקחת כתשובה לשאלתם את הפסוק הנפתח לפניהם באקראי.
כי לפי מה שבדקתי נוהג זה היה קיים ומתועד דווקא אצל האומות עובדי האלילים כמו אצל היוונים ( בכתבי הומרוס ) הרומאים ( בכתבי וירגיליוס ) ואפילו הסינים שהיו פותחים בכתבי הדת שלהם באופן אקראי ולוקחים את הפסוק העולה כתשובה לשאלתם.
אך, מעבר לשאלה ההלכתית , יותר מעניין אותי האם נמצא תופעה שכזו אצל חז"ל. ( לפני שנים מישהו ציין לי לאיזו גמרא בחולין, שממנה הוא בין שהם נהגו כבר בזה, אך זכורני שדבריו לא התקבלו. ושכחתי.)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 12:08 |
|
| |
ישנו הבדל עצום בין שאלת גורל בספרים לבין הנוהג לקחת כסימן את פסוקי הילדים. וכבר עמד עליו הרמב"ם בהלכות עבו"ז, שהענין הוא קביעת וקבלת החלטות שונות בהתאם לסימנים וניחושים כעין אלו. פסוקי הילדים משמשים כסימנא בעלמא ולא משפיעים כהוא זה על החלטות שנעשו בהשכל, ואילו לעשות גורלות בספרים ולפיהם לקבוע איך לנהוג, הרי זה בכלל ענייני ניחוש.
דומני שבתנאים האסורים האלו, אם עושים זאת בספרי הקדש , שזה בעצם חיקוי למעשה הגויים עובדי האלילים, הרי שהאיסור חמור יותר. שהוא לוקח מעשה אסור ועושה זאת דווקא על גב התורה שאסרה זאת.
הרמב"ם נשאל אודות יהודי במצרים שהיה עושה כעין גורל כזה בספר עבור הגויים, וככל הנראה גם זכה למוניטין חיובי בעניין, האם הדבר מותר או אסור מפני חילול השם, והאם יש להעבירו מתפקידו כחזן? הרמב"ם פוסק שיש למנוע את האיש מלעשות זאת כי יש בזה חילול, אך אין להעבירו ממשרתו.
לעניות דעתי הרמב"ם לא הסביר את טעם האיסור מדין ניחוש דווקא, מפני שאפשר שאותו יהודי לא היה מתווה דרך לעתיד אלא רק עבור גויים ע"י גורל. והגויים לא נאסרו בזה. ואין האיסור אלא שיהודי לא יקבע את חייו והחלטותיו על פי ניחושים. לכן הרמב"ם כלל העניין בכך שיש בזה משום "חילול". כי גם אם אין בזה איסור משום ניחוש במקרה המיוחד ההוא, בכל זאת יש בזה משום חילול השם.
אומרים שהגר"א התיר ואף גילה גורל כזה בספרים. אשמח לדעת מהיכן המקור לזה בכתבי הגר"א.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 09:27 |
|
| |
בספרו האוטוביוגראפי שיצא לאחרונה של הגר"ש גורן - הוא מספר על גורל הגר"א המפורסם שנערך לזיהוי הל"ה. הוא כותב שהוא התנגד לדבר הזה, ומגדיר זאת "מיסטי" (כמדומני). שמו של ר' ארי' לוין לא מוזכר כלל. לדבריו - בסוף הדבר נעשה על פי החלטת הרצ"פ פרנק, לאחר לחץ המשפחות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 08:51 |
|
| |
אצל חז"ל זה נקרא בת קול. עיין מגילה ל"ב ע"א וירושלמי שבת פ"ו ה"ט.
לעניין ההשוואה ליוונים ראה יוונית ויוונות בא"י עמ' 294 ואילך.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 08:08 |
|
| |
בכמה מקומות 'פסוק לי פסוקך', ומה ההבדל בין לשאול קטן שאין בו דעת לבין לפתוח ספר, שניהם בגדר 'דבר שאי אפשר להשאל'
|
|
|
|
|
