| נשלח ב-23/4/2013 11:44 |
 |
| |
הלכות זהות ווירטואלית (הרב שרלו)
בעקבות הסיפור שהתפרסם בארה"ב על הרב ברויד שיצר לעצמו דמות שנייה וירטואלית והשתמש בה להיות רשום בכל מיני פורומים וארגונים של רבנים (http://www.kipa.co.il/now/51536.html
http://ravtzair.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_17.html)
נשאל הרב שרלו על מידת הכשרות ההלכתית/המוסרית של מעשה כזה. תשובתו מעניינת מאד ופותחת פתח לדיונים חשובים רבים, וביסודם, איזה סוג של הלכה אנחנו צריכים לפתח בשאלות כאלה.
אני מעתיק את השאלה והתשובה מאתר מורשת http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=161575
רב גדול שהתחזה בדמות וירטואלית והדחתו | | מתוך: כללי » אחר | פורסם בח' באייר התשע"ג |
| שלום וברכה!
קראתי הערב על פרשייה מעניינת שהתפוצצה כעת בארה"ב. לשם הנוחיות אעתיק את הדברים כפי שראיתי בבלוג "רב צעיר". אשמח לקבל התייחסות של הרב לסיפור הזה.
משהו שמגיע אלינו מעבר לים.
הרב פרופ' מתתיהו (מיכאל) ברויד מארה"ב משמש כדיין בבית דין של אמריקה, כפרופ' למשפטים ולאתיקה והינו מחבר פורה מאד שמפרסם מאמרים רבים (כאן תמצאו את רשימת המאמרים שפרסם בתחומין). בימים האחרונים בארה"ב ישנה תכונה רבה סביב תחקיר עיתונאי שהתפרסם בקשר לרב ברויד. בעקבות פרסום התחקיר העיתונאי, פרסם הרב ברויד הבהרה והתנצלות.
מעשה שהיה כך היה. לפני קרוב לשני עשורים (!) הרב ברויד יצר דמות וירטואלית, תחת השם "הרשל גולדווסר". הרב הרשל גולדווסר הגיב בכל מיני פורומים אינטרנטיים, ואף היה חבר בפורום הפנימי של ארגון הרבנים IRF (שהוא מעין מקבילה אמריקאית ל"בית הלל"). אך הוא לא הסתפק בזה, הרב הרשל גולדווסר אף פרסם כמה מאמרים בכתבי עת, תוך כדי שהוא מפנה בהערות השוליים למאמרים שפרסם הרב ברויד. במקרה מעט מבדח, הרב ברויד והרב גולדווסר שלחו הערות לתיקונים בסידור קורן החדש שיצא באנגלית, וההוצאה ראתה לנכון להודות לשניהם בהקדמה לסידור (כפי שאפשר לראות כאן). עם הזמן, וכחבר בפורומים השונים, נאלץ הרב ברויד גם להמציא זהות עבור הרב גולדווסר, ולכתוב היכן הוא גר (בארץ, אגב), אצל מי הוא למד וכד'.
כאמור, בשבוע שעבר ניגש כתב אתר אינטרנט יהודי אל הרב ברויד וביקש ממנו תגובה על כך שכתובת הIP של הרשל גולדווסר ושלו הם זהים. הרב ברויד הכחיש את הטענה, אך כשהתברר לו שהדברים עומדים לראות אור, הוא פרסם בעצמו את הסיפור (קישור), במקביל לפרסום העיתונאי (כאן וכאן). בדבריו הוא טוען שהוא "ניהל" את הרשל גולדווסר יחד עם חבר שלו, שאת זהותו הוא מסרב לחשוף. הוא גם מתחרט על כך שהוא היה חבר ע"י הזהות הבדויה בפורום של הIRF.
כתוצאה מהסיפור, הרב ברויד השהה את עצמו זמנית מכהונתו כדיין בבי"ד של אמריקה.
ועכשיו לשאלה הגדולה: האם יש פגם במעשיו של הרב ברויד? ואם כן, היכן הפגם?
חשבתי על כך לא מעט בימים האחרונים, אך אני לא כל כך מבין מה חומרת העניין. לענ"ד הרב ברויד שיחק לפי הכללים. ייתכן והיה מצופה מאדם שמחזיק בתפקיד כדיין ומרצה על אתיקה שישמש דוגמא ומופת ותמיד יתייצב מאחורי שמו האמיתי ויאמר את אשר יש לו לומר. אני מבין את הטיעון הזה. אך בסופו של דבר השימוש שהוא עשה עם הדמות הוירטואלית היה בגבולות הסביר, ומבלי שהוא הפר איזה שהם התחייבויות שהתחייב אליהם, להבנתי.
במילים אחרות, במדיה הוירטואלית אני סבור שגם דמות וירטואלית היא לגיטימית. אם יש פורום שמעוניין שלא יהיו בו דמויות וירטואליות, עליו לנקוט באמצעים כדי למנוע זאת. כל עוד הוא לא דאג לודא שכל אחת מהדמויות הוא באמת מי שהוא אומר שהוא, אין לו לבוא בתלונות אלא לעצמו.
מה דעתכם?
-----
עד כאן.
תודה רבה
יצחק |
| התשובה: | | שלום וברכה
א. נושאים אלה מעסיקים אותי מיום שהאינטרנט פלש לחיינו. מעבר לדיונים השגרתיים על תקפות עיסקאות באינטרנט, דיני לשון הרע, האם קיימת חובה לסגור אתרי עסקים בשבת וכדו', אנו צריכים לסגל לעצמנו את ההכרה שלפנינו יבשת חדשה, ואולי אף יקום חדש, שהיקף האתגר שהוא מעלה בפנינו מחייב בחינה מחודשת של הווייתנו האנושית. יש צורך להטמיע מושגי עולם חדשים לחלוטין בעקבות האינטרנט. העיקרי שבהם הוא העובדה שאדם מסוגל ליצור באינטרנט זהות וירטואלית, או ליתר דיוק זהויות רבות וירטואליות, והדבר מעורר למחשבות רבות בין השאר על הכללים האתיים וההלכתיים בעולם זה, המותר והאסור והראוי, התקף והמתנדף, ועוד עניינים מעוררי דמיון ומחשבה. מסכת אינטרנט תכלול דפים רבים רבים רבים.
ב. מה שאנו זקוקים לו בהקשר זה יותר מכל הוא סוגיה תלמודית. אין אדם בעולם שיש בידיו את התשובות כולן לשאלה זו. יש צורך בהצגת תיזה על ידי רב אחד, העלאת קושיות ותמיהות ומקורות סותרים על ידי אחר, תירוצם ויישובם, ודיון דיאלוגי ארוך שקודם כל יברר היטב את הסוגיה ואת ההיבטים השונים של העניין, ולאחר מכן אפשר שתתגבש גם תפישה מסוימת.
ג. כך הייתי פותח את הסוגיה התלמודית: לכאורה, מדובר באיסור מוחלט לקיים אישיות וירטואלית מנותקת מדמותו האמיתית והמכווננת של האדם. איסור זה הוא חלק מ''מדבר שקר תרחק'', והתורה ציוותה לא רק שלא לשקר, אלא להתרחק מן השקר. פעילות מכוחה של דמות וירטואלית מנותקת מהאישיות ה''אמיתית'' של האדם אינו יכולה להיחשב בשום אופן דבר מה המכוון לאמת, וכאמור- לכאורה ההתרחקות מן השקר אוסרת על שימוש בדמות וירטואלית בכל צורה ובכל תחום. מדובר אפוא במעשה מגונה מאוד מבחינה הלכתית ומבחינה אתית.
ד. אלא שלא לחינם כתבתי ''לכאורה''. אנו מוצאים כי החובה המוחלטת להתרחק מן השקר נדחית פעמים רבות ומסיבות שונות ומגוונות. לפני שנים רבות כתבתי על כך קונטרס הלכתי ארוך, ראו: http://www.ypt.co.il/show.asp?id=20794. בהקשר שלנו, אנו מוצאים לא אחת כי גדולי האמוראים אמרו דברים שאינם מדויקים כלל וכלל, בהצגת סוג של ''אישיות וירטואלית'', לצורך מגמות שונות. בעוד כמה ימים, לדוגמה, יופיע בדף היומי הציטוט הבא: ''...אמר ליה סמוך עלי, דתניא רבי יוסי אומר אם היו שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר זה שמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני, ולא היא - לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה...'' (עירובין נ א ע''א). ביאור הגמרא: אחד האמוראים אומר שיש לסמוך עליו להלכה כי זו עמדת התנא הקדום רבי יוסי, אולם הגמרא מעירה כי זו לא הייתה עמדת רבי יוסי, אלא אותו אמורא התחזה כמבטא את עמדת רבי יוסי, כדי שדבריו יתקבלו. יש לכך הרבה מאוד מקבילות בש''ס, וזה לא מקרה יחידי. קשה למצוא דוגמה קרובה כל כך לשאלה שאתה שואל ביחס לדמות הוירטואלית, המציגה עצמה בדרך מסוימת, כדי שדבריה יתקבלו, או מכל סיבה אחרת. כאמור, זו רק דוגמה אחת, ובמסגרת הסוגיה אפשר להביא תקדימים רבים לכך, שחלקם כתוב במאמר דלעיל.
ה. עולה אפוא שהתמונה הרבה יותר מורכבת, ולא ניתן לדבר על ציווי מוחלט להתרחק מן השקר, בלי להתייחס להקשרים. בכלל צריך להתרגל לכך שאין שום ערך מוחלט, לא אתי ולא הלכתי, ולעולם אנו מוצאים את עצמנו במסגרת הקשרים, שצריך לדון בהם בצורה עמוקה יותר ומורכבת.
ו. נראה לי כי הדבר הנכון לעשות בהקשר זה הוא להעתיק את כללי החפץ חיים של ''לשון הרע לצורך'', גם לסוגיה זו, בהתאמות הראויות, ולאור זה לקבוע את הכללים ברמה העקרונית. לאמור: יש מצבים בהם מותר לומר לשון הרע לצורך. אלא שהחפץ חיים התנה זו בכמה תנאים, שעיקרם: כוונה לשם שמיים (כלומר: צורך לקדם דבר אמיתי, ולא את שמו של האדם עצמו, או פרסום דברי הערצה המכוונים לרע); מזעור השימוש רק למה שיש בו צורך אמיתי; בחינה האמנם לא ניתן להשיג את הדברים בצורה אחרת; וכדו'. נראה לי כי התייחסות לכללים אלה תוכל לסמן קו די ברור, אם כי במברשת ולא במכחול דק ועדין, בגבולות האסור והמותר.
ז. העובדה שגבולות אלה לא ניתנים לפיקוח על ידי גוף חיצוני כלשהו (שכן אין אדם יכול לדעת מה בלבו של אדם, ועד כמה דבריו נעשו לשם שמיים), אינה מטרידה אותי בשלב הזה. המחויבות להלכה ולאתיקה מתחילה מעצם קיומן, ולא מצד השאלה האם ניתן לפקח על כך או לא. אולם לאמתו של דבר הם בהחלט כללים המאפשרים במצבים קיצוניים גם פיקוח ובקרה, בדיוק כפי שמושגים כמו ''תום לב'' או ''לשם שמיים'' זוכים לבקרה הלכתית ומשפטית..
ח. לאמתו של דבר, הדברים גם מתאימים מאוד לאתיקה הכללית, עם שינויים מסוימים. באתיקה הכללית אנו מכירים את שלוש העקרונות (נחיצות, מידתיות, מזעור נזק) בהקשרים רבים, כגון באתיקה מלחמתית. ואפשר שניתן למצוא מפגש מרתק בין האתיקה הכללית ובין עולמה של ההלכה, עם השינויים הקיימים מעצם העובדה שהמחויבות היא גם כלפי הקב''ה ולא רק לגבי הכללים האתיים.
ט. ניתן אפוא לסכם כך: נקודת המוצא היא שלא יוצרים דמות וירטואלית, מצד ''מדבר שקר תרחק''. אולם יש מצבים שהדמות הזו נצרכת, ואז הדבר מותר אם עומדים בכללים האתיים הבסיסיים של ההלכה: כוונה לשם שמיים, נחיצות, מידתיות, מיזעור הנזק וכדו'. לעומת זאת, אם הדמות הוירטואלית נועדה כדי להפיץ את השקר ולנצל עוצמות שהדמות הוירטואלית מעניקה שלא בדין לדמות האמיתית – זהו דבר מגונה, המנוגד לחותמו של הקב''ה שהוא אמת וחותמו אמת.
י. ולוואי ותיפתח סוגיה תלמודית על כך.
כל טוב ויישר כוח |
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2013 16:33 |
|
| |
| Zeev_w כתב: |  | | בשבוע שעבר ניגש כתב אתר אינטרנט יהודי אל הרב ברויד וביקש ממנו תגובה על כך שכתובת הIP של הרשל גולדווסר ושלו הם זהים.>
----סתם שאלה מסקרנת ,: איך מזהים את ה IP של ניק? האם הIP הוא המזהה של הכונן מחשב [מוזר שברוד לא החליף מחשב 20 שנה?] או שהוא מזהה את ה'קו אינטרנט' של הניק
|
|
It's almost like a home address:
a city name, and then a street.
It's more of how and where to go,
than of the house, once there, you'll meet.
But this is just approximate -
a rather stretchy simile.
It's like your house could move around
with your haredi family.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 18:54 |
|
| |
אני חושש שבהחלטה נגד הרב ברויד, היו מעורבים כמה שיקולים זרים, והגורמים שהרחיקוהו ששו על הזדמנות שנקרתה בדרכם כמוצאי שלל רב.
שהרי באמת אין פה שום דבר אסור הלכתית. ביחוד לאור דברי המג"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 13:14 |
|
| |
תורה איננה ספרות כללית התלויה במקום ובזמן ובתרבות ובפניות של ה"אני", אלא התגלות של אמת נצחית אם בנבואה ואם בשמועה שנמסרת מדור לדור. על-כן מחד נדרשים הקשבה והתמדה ויגיעה גדולה כדי להבין דברי תורה, ומאידך מאחר שדעת תורה חייבת להיות אמינה ומדויקת וברורה, הטעיות ספרותיות לא שייכות לדברי תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2013 11:47 |
|
| |
רובנו קוראים תמימים המאמינים לכתוב כלשונו, כפי שהוא מופיע על הדף שלפנינו, זה מכשול גדול מאד, כי באמת הכתוב הוא טקסט וירטואלי שמישהו יצר עבור הקורא. לפני כמה ימים השוותי עניין אחד מן המורה נבוכים, בין מה שתרגם תיבון למה שתרגם שוורץ ויצא לאחרונה, ומצאתי הבדל גדול. מה שקובע הוא המקור, הטקסט בערבית. משמע, כשאדם קורא את מו'נ בעברית הוא קורא את 'מו'נ על פי תיבון' וכדומה. הוא אינו קורא את הטקסט האמתי אלא טקסט 'וירטואלי', כפי שהציג אותו אחר. לפעמים המתרגם משתדל להיות אמין ככל יכולתו, לפעמים הוא משנה את המקור כדי שיתאים לכוונותיו שלו. בכל מקרה, הקורא התמים משוכנע שהוא קורא 'משהו אמתי', ואינו מורגל בבקורת הטקסט הווירטואלי שהוא מחזיק בידו. דוגמה נפוצה מאד לשגיאת קריאה היא פרוש מילה שנכתבה בעבר על פי משמעותה היום. דוגמה ידועה היא המילה 'אנרגיה'. קריאה שגויה כזו גם היא יוצרת טקסט מדומה שאינו המקור. משמע, שדמויות מדומות, וירטואליות, הן עניין נפוץ ביותר. אין לאיש מאיתנו טקסט מקורי של ר' עקיבא למשל. כל שיש בידינו הוא מה ששמעו ממנו, והעבירו במסורה, עד שאותה מסורה נכתבה, ואותו כתוב עבר כמה וכמה העתקות. מה שיש בידינו אינו אלא דברים וירטואליים משל ר' עקיבא, ותמיד צריך לבדוק, עד כמה שאפשר, עד כמה הדברים מתלכדים לכדי אמינות מקורית. ועוד, כאשר קוראים את סיפורו של שאול או אחאב, או כל דמות אחרת, צריך תמיד להיות מודע כי הסיפור איננו עובדה אוביקטיבית, אלא סיפור של איזה צד, וסיפור של הכותב, ושל המעתיק. וקורא נבון צריך לנסות לשחזר מתוך התמונה הווירטואלית, את התמונה הראלית עד כמה שזה בכלל אפשרי. המסקנות הן, א. צריך ללמוד לדעת לקרא. ב. דמות וירטואלית כשלעצמה אינה מגונה כלל, והכל לפי כוונת היוצר.
עודד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 18:30 |
|
| |
עיצוב דמות בעלת חיים משלה הוא הרי מעשה ספרותי נחוץ ומקובל מאז. וכי מחבר 'איוב' עבר איזו עברה? האם גתה אשם במותם של אלו שהושפעו מוורתר? בעניין ''מדבר שקר תרחק'' לפעמים ראוי וצריך לשקר והדברים לא יחשבו שקר כלל. יש להבדיל בין מעשה שכוונתו המעשית שלילית ומופנית בכוונה להרע לאדם אחר לתועלת המשקר, לבין מעשה שאינו כן.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 15:28 |
|
| |
אז מה עוד חדש? דברים של יום ביומו, בקונטרסים מודעות- גילויי דעת- מזוייפים וכו'
כל הבעיה שהוא עשה זאת באינטרנט?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2013 13:42 |
|
| |
עלו פרטים נוספים בקשר לסיפור שגרר את הדיון. מעניין מה דעת החכמים דפה על מעשים אלו. (בקיצור, שהרב הזה השתמש בזהויות בדויות גם כדי לספר עדויות בדויות על דעות גדולי ישראל התומכים בדעתו.). http://ravtzair.blogspot.co.il/2013/04/blog-post_25.html http://newsdesk.tjctv.com/2013/04/investigation-reveals-additional-questionable-identity-with-connections-to-broydes-scholarship/ נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2013 23:36 |
|
| |
יתכן כתב:
אשמח לשמוע דוגמה, להבדל מהותי בין אינטרנט לשאר צורות ביטוי.
אני חושב שהאינטרנט הביא לעולם את האפשרות להיות ולכתוב אנונימית לשם אנונימיות עם כל יתרונותיה וחסרונותיה. ובעיקר לאמץ זהות חדשה לפי בחירה.
וזאת כתוצאה מכך שישנה אפשרות להתבטאות בזהות בדויה, לשלוט בלעדית במה שהיא כותבת, ולשמור על סגנון עקבי,
כמו בחיים האמיתיים.
מה שלא היה יכול לקרות לפני עידן האינטרנט, שהיית חותם - הוועד למען.. ולמחרת מישהו אחר היה עושה שימוש באותה חתימה.
אינני רואה כיצד זה אמור להשפיע על הטיעון ששימוש בזהות בדויה תחשב לשקר. אבל ההבדל קיים.
ולעצם הטיעון אני לא מבין למה שייחשב כשקר אם הוא לא טוען משהו לא נכון,
להפך, הוא דיי מצהיר שהוא כותב תחת שם שאינו שלו, ולמה שיהא חייב לפרסם את שמו?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2013 10:19 |
|
| |
יש כאן כמה נידונים. א. האם יש משהו, שאסור, או אין ראוי, לעשות בזהות "האמתית", שמותר לעשותו על ידי ניק. כמו להעליב, לפגוע, לשקר וכיו"ב. איני רואה שום צד סברה, מדוע שאיסור, או משהו לא ראוי, יותרו בניק יותר מבאדם "אמיתי". ב. האם יש פסול בשימוש בניק אנונימי. 1. בשימוש סתם ללא הצגת "דמות" שלימה כביכול, איני רואה שום פגם. וכי אסור לאדם לדבר ללא הצגת זהותו והכל הרי יודעים כי ניק אינו שם אלא כינוי. 2. הצגת דמות, יש בה אולי משום שקר בקצה האחרון שרבינו יונה מציג. שקר סתם ללא גרימת נזק או כוונת זדון כלשהי. "יחליפו דברים על אודות חפציהם מאין הפסד לאדם בדבר, אך ימצאו כמעט הנאה בשקרותם אף על פי שאינם מרוויחים ממון בכך. ואמרו רבותינו ( יבמות סג) כי גם זה אסור, והוא שנאמר (ירמיה ט ד) למדו לשונם דבר שקר".(שע"ת שער שלישי קפו). סביר ששימוש בניק מטעם כלשהו, יהיה מותר אפילו לפי ההגדרה הזו. ג. במקרה דנן, כאשר מדובר באדם מפורסם , המשתמש בניק, כדי לכתוב דעות, או הלכות, אותם אינו מעז לפרסם תחת שמו, יש אי נוחות מעצם הצורך בהסתרת דעות ואי עמידה מאחוריהן. אדם המכבד את עצמו וזולתו אמור לעמוד מאחורי כל דבריו, בדרך כלל. אא"כ זה נעשה רק כדי לחסוך את הצורך להתייחס לשואלים ומתווכחים למיניהם. בתחילה התפעלתי אף אני מהגדרת הצורך במסכת אינטרנט. במחשבה שניה, אינני בטוח כי לאינטרנט מאפיינים מיוחדים המייחדים אותי במידה מספקת, כדי שהלכותיו יהיו שונות מהלכות החיים האמתיים. הנה לדוגמה, כל הנושא של ההסתרה והאנונימיות, תקף במידה שווה בפרסום ספר או בכתיבה בעיתון. לכאורה, האינטרנט, למרות חידושו ושכלולו, הוא רק כלי שונה בצורתו, אך לא במהותו. אין בין כתיבה אנונימית באינטרנט לבין פרסום אנונימי אחר ולא כלום. אם אני טועה, אשמח לשמוע דוגמה, להבדל מהותי בין אינטרנט לשאר צורות ביטוי.
תוקן על ידי ייתכן ב- 24/04/2013 10:19:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 22:53 |
|
| |
| Zeev_w כתב: | | | בשבוע שעבר ניגש כתב אתר אינטרנט יהודי אל הרב ברויד וביקש ממנו תגובה על כך שכתובת הIP של הרשל גולדווסר ושלו הם זהים.>
----סתם שאלה מסקרנת ,: איך מזהים את ה IP של ניק? האם הIP הוא המזהה של הכונן מחשב [מוזר שברוד לא החליף מחשב 20 שנה?] או שהוא מזהה את ה'קו אינטרנט' של הניק
|
|
כתובת ה IP היא של קו האינטרנט (ברשת ביתית יש גם IP לכל מחשב, אבל זה לא רלבנטי לכאן). כמוכן, בקו אינטרנט ביתי רגיל (או קו אינטרנט של טלפון נייד) ה-IP איננו קבוע. אתה מקבל IP שונה בכל פתיחת התקשרות עם ספק האינטרנט. אירגונים וחברות משתמשים לעומת זאת בקווים עם IP קבוע. זה אולי גם המיקרה של הרב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 21:37 |
|
| |
לשאלת האשכול, התחושה היא שלא מתאים לאדם ערכי שיהיו לו חלקים 'אפלים' באשיותו, תחושה של זיוף ודו פרצופיות. שוב זו רק תחושה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 21:33 |
|
| |
שאלה טכנית
| יהיאור כתב: | | | בשבוע שעבר ניגש כתב אתר אינטרנט יהודי אל הרב ברויד וביקש ממנו תגובה על כך שכתובת הIP של הרשל גולדווסר ושלו הם זהים.> |
|
----סתם שאלה מסקרנת ,: איך מזהים את ה IP של ניק? האם הIP הוא המזהה של הכונן מחשב [מוזר שברוד לא החליף מחשב 20 שנה?] או שהוא מזהה את ה'קו אינטרנט' של הניק
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 20:46 |
|
| |
| מואדיב כתב: | | .
רומיין גארי ואמיל אז'אר רבים על הקרדיט.
|
|
יפה. פרס גונקור ניתן לסופר פעם אחת בלבד. מאחר שגם רומיין גארי וגם אמיל אז'אר זכו בפרס, אפשר לשאול האם אמיל אז'אר טפל לרומיין גארי או שמא רומיין גארי טפל לאמיל אז'אר? במלים אחרות, האם הרב ברויד הודח מבית הדין של אמריקה כדי לפנות מקום לרב גולדווסר או שמא הרב גולדווסר התפטר מבית הדין כי לא כיבדו כראוי את הרב ברויד?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 19:05 |
|
| |
תוקן על ידי הוא_אה ב- 23/04/2013 19:42:37
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2013 18:52 |
|
| |
.
רומיין גארי ואמיל אז'אר רבים על הקרדיט.
|
|
|
|
|
