על עידן חדש של חלטורה חזנית בקונצרטים

מר וסרמן הנכבד, למה תאמר שהדיון הוסט ממסלולו? הלא זה העניין בו דיברת, על שלטון החלטורה השיווקית שמורידה ביגון את שלטון המוזיקליות המקצועית!
יפה טענת באומרך שבימינו מי שקובעים מי יהיו האמנים המקהלה התזמורת הרפרטואר וכן הלאה אינם בעלי מקצוע בתחום המוסיקה דווקא... ואני טענתי שכך היה מימים ימימה רק שעמלו לכסות זאת בסיפורי בדים...
מן המפורסמות הוא שהחזנים המקצועיים יותר והמושקעים יותר לא זוכים להכרה המגיעה להם ואני מכוון דבריי דווקא לצעירים שביניהם. מי שכן מצליח בדרך כלל הוא זה שהתמזל מזלו ונקלע לחיקו של ספונסר עמיד ונטול ידע מוזיקלי... ואולי זה המקום והשעה לקרוא לאנשי הפקה וייזום לברוא קונצרטים אינטימיים וזולים יחסית כדי שצעירי החזנות יוכלו להשתפשף ולא יתייאשו כבר בתחילת דרכם.

רבותי המלומדים, אני שמח שכאבי כאבכם ומחשבותיי מחשבותיכם, אך אני סבור שהדיון השתבש בדרך, ובעיקר על ידי תגובותיהם של האדונים לבית libsonmo ווניל, שאמנם כתבו נכונה אך עשו עוול לעיקר הנושא, ובמטותא מכם הרשו לי לפרט.

יש לחלק בין ויכוח על עדיפות פסנתר בודד או הרכב תזמורתי לבין ויכוח על שמירת טהרת האינטרס המוזיקלי בקונצרטים. הדיון על עדיפות פסנתר בודד או הרכב תזמורתי ענקי הוא וויכוח עקר, ולטעמי כלל אינו קשור לדיון, הוא עניין של טעם, והטעם משתנה לפי האדם.

אני שחתי על המהות שהשתבשה ולא על צורת ההופעה האהובה עלי, ולטעמי ניתן להפיק קונצרט חזנות ברמה מוזיקלית גבוהה בין אם הוא עם ליווי פסנתר ובין אם הוא עם הרכב סימפוני, כל עוד שהמפיק משכיל לבנות את הקונצרט על פי שאיפות מוזיקליות ולא על פי אינטרסים מסחריים ואישיים.

המצב כיום הוא שבחירת השירים אינה קשורה ואינה מתאימה לחזנים, החזנים עצמם נבחרים על פי קשרים ולא על פי כישורים, עולם של ערבוב זוועתי של זמרים ושירת עגבים בקונצרטים, תלמידי בתי ספר זוטרים הופכים בין רגע לגדולי החזנים ולו רק בגלל שהמספר שתלשו בכניסה הנה כבר בא, מקהלות חלטורה נדחפות לכל פיסת אוויר נקייה, חזנים איכותיים ומוזיקליים נשמטים ונעלמים ולו רק בגלל שמפיק כזה או אחר לא בחר בהם להיות שופר לכיסו ולחשבון הבנק שלו, עולם החזנות הפך לעולם המאכרים, והקונצרטים הפכו למנותקים ומפוזרים.

אני מסכים עם המצדדים שהקונצרטים הטובים ביותר הם עם פסנתר בודד ללא הרכבים וצילצולים, אבל אני חושב שגם עם הרכבים מצלצלים אפשר לבנות איכות ולא תאטרון. 

נ.ב אני חייב להדגיש, שאין בכוונתי על מפיק או על מנצח כזה או אחר, כוונתי על המצב בכללות, ועל סיטואציה שכולנו חייבים לעצור אותה.

אין כמו הקונצרטים עם הנשמה היהודית האמיתית והערכית, ולא השואו והצילצולים.
וכמו שאמר  libisimo  על הקונצרטים שהיו ביום העצמאות. אמנם במגדל דוד לא הייתי, אבל בישורון זה היה מקצועי מרגש ויהודי אמיתי.

לא  מבין  את  כל  אלו  שלא  מצדדים  בתזמורת  ו/או  מקהלה 

ה רי  מקרא  מפורש  אומר  כי  מלאכיו  יצוה  לך  לשמרך  בקול  והואיל  והפסוק  איננו  מתייחס  למלאך  בודד  הרי  שמשמעות  הענין  מלאכים  רבים  ככל  האפשר...

נושא חשוב!, בענין הפסנתר תמיד העדפתי לצעוד לקונצרט אינטימי עם פסנתר בודד מאשר לסימפונית שלימה שעושה רעש.

הקונצרט שהיה בהר הזיתים 
לרגל 40 שנה ל"שחרור הכותל המערבי" 
ולרגל היארצייט של החזן יוסף רוזנבלט 
היה עם פסנתר כנף בלבד!

_________________

ערוץ היוטיוב שלי. מומלץ להיכנס: 
הבלוג שלי. כדאי להיכנס ולקרוא:

_________________

האמת היא שהכל עניין של אריזה! תן לאיש שיווק מעולה מקק מפוחלץ והוא ימכור לך את זה כערך האספנות היקר עלי אדמות. רוב מוחלט של הקונצרטים שהתקיימו בארץ היו מאז ומעולם עיסת חלטורה דביקה שעין מקצועית ידעה להבחין בהם מיד. אך השיווק רבותי... מכרו לנו את זה כדבר הכי אין שקיים!  מי לא בא לראות ולהיראות במיטב המחלצות?!... וההפקה , אוהו ההפקה, כל גימיק אפשרי, סיפרו לכם על יצירות שאבדו בשואה ונמצאו, על נוסח נהדר שהתגלה בחפירות ועל ועל... אבל בשורה התחתונה הכל היה חלטורה! וכמובן באריזת בונבוניירה...
אי לכך אין הבדל בין חלטורה בעלת הפקה מנופחת עם 70 נגנים, 15 נגנים או פסנתר וכינור...
כל זמן שאנחנו הקהל נהיה יוצמח פורקניה לא יהיה קץ משיחיה...
כשתרבות לא נצרכת מגיל 0 וכל קצב משוכנע שהוא החזן הבא, וחזן טוב יותר או פחות נמדד ביכולתו לטפס לצליל כזה או אחר, מה לכם כי תלינו?
שמעתי תרעומות מפי כמה וכמה על כך שאין מקהלות איכותיות של אנ"ש יראים ומתפללים... ומאיפה יהיו?! מלימודי תנ"ך בחיידר צאן קדושים או מלימודי מתמתיקה למוגבלים מת"ת דרדקי הסלע?! אה??? חשבתם על זה?
כל כך שמחתי לראות לאחרונה את המופעים האינטימיים יותר, מושקעים מוזיקלית אך ללא קהל רב. בעיקר בחו"ל. נכנסים בציפייה ויוצאים ללא מהלומות בקרום המוח. פשוט מוזיקה כפי שהיא צריכה להישמע. מתי לאחרונה היה בארץ רסיטל של חזן ופסנתר??? כזה של ערב שלם ללא רעש וצלצולים והנחיה מיותרת ועשר חזנים שעולים ויורדים מהבמה, וללא ביצועי דואטים טריו וקוורטט מביכים ברמה זו או אחרת, כי מי משקיע בחזרות כשהכל חלטורה מראש?

אשמח להיות נוכח באירוע כזה בארץ... ולא רק באירועים פנימיים בבתי ספר לחזנות, שאגב הם המודל הנכון לאמנים מתחילים!