מי שלא היה הפסיד איזה רגש איזה שמחה איזה עוצמה תהילים ברוב עם שיחת חיזוק מהרבי שליט"א ניגוני רגש - ד' בבות - קה אכסוף - אני מאמין אנשים מסביבי פרצו בבכי כשהתחילו לשיר - אני מאמין זה פשוט בילתי ניתן לתיאור וברגע שניתן האות והקלרינט התחיל לכבוד התנא האלוקי זה היה פשוט התעלות טפחיים מעל הקרקע רגש רוחני וחוויה עצומה כשאתה קולט שיש איזה 50 אלף איש רוקדים בדביקות
נשלח ב-7/5/2025 14:10
נעבך נעבך מה שיצא מהמגלומניה הזה בסוף. ואיש לא נתן את הדין על זה עד היום לא האדמו"ר כאחראי על ולא המארגנים שפעלו בשמו.
נשלח ב-30/4/2013 16:09
בזמן כתב:
ממתי ד' בבות הופך אירוע למעמד הוד "קדוש ונורא"
זה אירוע שכל אחד יכול ומותר לו להרגיש בו כרצונו.
אין כמו הניגון המרטיט "לכבוד התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי"
כשכל הציבור טפחיים מעל הקרקע, הארציות וכל הרשעה כולה בעשן תכלה !!!
מי שלומד מספריו של יהודי תמהוני שהמציא תורה חדשה על סמך כתבים שמקורם מעורפל וגילויים פנטסטיים על ידי דמויות דמיוניות מעולם האגדות ומוציא מהם הצדקה למעשים פאגאניים ישצלרחם עליו.
אין כמו הניגון המרטיט "לכבוד התנא האלוקי ר' שמעון בר יוחאי" כשכל הציבור טפחיים מעל הקרקע, הארציות וכל הרשעה כולה בעשן תכלה !!!
נשלח ב-29/4/2013 23:51
קונלמיל כתב:
מי שלומד קצת אר"י הקדוש שם כתוב במפורש שהדלקת האש היא העצם עילוי נשמתו של הצדיק לעולמות גבוהים יותר מה גם שזה רואים ממש בחוש איך שאנשים במקום הזה יוצאים מהגשמיות ומתרגשים ברגשות רוחניים והראיה היא שלא סתם חצי מיליון אנשים מגיעים לשם בתנאים לא תנאים כדי לחוות רוחניות ואור גדול
מי דיבר על להגיע למירון והדלקת ההדלקה ?
גם אני הקטן הייתי אחד מהמאות אלפים שהשתתפו ושמחו בשמחת רשב"י במירון, וגם אני התרגשתי ברגשות רוחניים ומהשמחה הגדולה השוררת במקום.
השאלה שלי היתה על הטקס סביב ההדלקה, דהיינו שירת ד' בבות וכו', שנדמה הדבר שמדובר במעמד קדוש ונורא של הבערת אש המדורה
נשלח ב-29/4/2013 23:09
קוני קבל!
מי שלומד מספריו של יהודי תמהוני שהמציא תורה חדשה על סמך כתבים שמקורם מעורפל וגילויים פנטסטיים על ידי דמויות דמיוניות מעולם האגדות ומוציא מהם הצדקה למעשים פאגאניים ישצלרחם עליו.
מי שלומד קצת אר"י הקדוש שם כתוב במפורש שהדלקת האש היא העצם עילוי נשמתו של הצדיק לעולמות גבוהים יותר מה גם שזה רואים ממש בחוש איך שאנשים במקום הזה יוצאים מהגשמיות ומתרגשים ברגשות רוחניים והראיה היא שלא סתם חצי מיליון אנשים מגיעים לשם בתנאים לא תנאים כדי לחוות רוחניות ואור גדול
נשלח ב-29/4/2013 22:47
מעמד רב רושם וכביר שמצטרף לשרשרת אירועים מרוממים ונעלים ביום הגדול והנשגב הזה
נשלח ב-29/4/2013 22:32
אפשר לעשות את המעמד גם בלי ההדלקה, העירבוביא של שניהם גורמת לרושם מטעה, כאילו ההדלקה היא עבודה נשגבה שכל פמליא של מעלה באים לראות את האש הבוערת
נשלח ב-29/4/2013 22:29
איש_חשוב כתב:
תפסיק לבלבל את השכל
בשביל זה לבד היה כדאי להגיב כדי לבלבל לך את השכל
בעצם אתה כבר מבולבל מאז ומתמיד
נשלח ב-29/4/2013 22:20
כן !!. ממש כן !
מסופר על הרה"ק רבי שלמה מבאבוב (הראשון) זיע"א. שפתח את הישיבה הראשונה בגליציה. פנו אליו דודיו בני הרה"ק מצאנז. שהרי ישיבה זה דבר שלא שיערום אבותינו... (בימים ההם לא היה ישיבות באיזור)
ענה להם.
פעם הצבא הביא גנרל זקן להיות נוכח באימונים. פתאום שמעו כולם מטוס צבאי מעל ראשם. מיד כל החיילים נשכבו על החול ופניהם בתוך החול. התרגז הגנרל הזקן. מה זה ?. אני חינכתי את חיילי להילחם. ואתם אומרים לשכב ? ענו לו. בזמנך. לחמו פנים מול פנים. טנק מול טנק. וכו'. פה המטוסים מרססים גז . ואנו מלמדים אותם איך להתגונן.
פעם לא היו צריכים ישיבות. והיום כן .
...............
וכך גם לזה. כל דבר שיחמם את לבינו לעבודת ה'. בזמן הזה מקובל וטוב.
נשלח ב-29/4/2013 22:14
תפסיק לבלבל את השכל
נשלח ב-29/4/2013 22:11
השאלה היא
האם המטרה של להביא יראת שמים והתעוררות, מקדשת את כל האמצעים, גם ביצירת מעמדים נשגבים שלא שיערום אבותינו ?
נשלח ב-29/4/2013 21:58
בשירת "דיינו" שבהגדה של פסח אנו מונים את כל הפלאים שעשה לנו ה' כשיצאנו ממצרים. אחרי כל אחד מחמישה-עשר הבתים של השיר הזה אנו אומרים "דיינו".
"אילו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים – דיינו!" וכן הלאה.
אחד הבתים אומר "אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו!"
אך כאן מתעוררת שאלה. מה הטעם בהליכה להר סיני מבלי לקבל את התורה? איזה טעם נוסף יש בהליכה לשם? ככלות הכל, הרי בהר המסוים הזה אין לא אוכל, לא מים והוא אפילו לא אתר סקי...
אבל למעשה קרה משהו מאוד מיוחד בהר סיני אפילו בטרם התגלה ה' בפני העם היהודי.
התורה מספרת לנו "ויחן שם ישראל נגד ההר". הפרשן רש"י מצביע על כך שהמלה "ויחן" הוא בלשון יחיד ולא רבים ("ויחן" ולא "ויחנו").
לדברי רש"י, דבר זה מראה שהעם כולו חנה שם כאיש אחד בלב אחד.
אמירת "דיינו" פירושה שאילו כל הישגינו היו מתמצים בכך שלרגע אחד היה העם היהודי עומד מאוחד – הרי זה לבדו הישג בעל ערך מדהים. להתכנס יחדיו ולשים בצד את כל המחלוקות שלנו למען מטרה גבוהה יותר – זו אחת המצוות הגדולות ביותר שביכולתנו לעשות. היא עומדת בפני עצמה והיוותה רגע של קירבה לה', רגע שהייתה לו משמעות עצומה אפילו אילולא הייתה ניתנת לנו התורה.
נשלח ב-29/4/2013 21:51
שורוף. אם יהודי חוזר הבייתה מההדלקה. וכולו מלא אור ועושר ממה שחזה. וזה יתן לו חשק לברך אפי' ברכה אחת יותר בכוונה או בשמחה של מצווה.
