| נשלח ב-5/5/2013 09:13 |
 |
| |
שלמות המערכת ההלכתית
העקבות הדיון שהתפתח ב אני פותח את האשכול הנוכחי. אני לא בטוח שהכותרת האשכול היא ההולמת ביותר, אם לאחד מחכמי הפורום יש הצעה טובה יותר, אדרבא.
אצטט את הודעתו האחרונה של יהיאור.
מיכי
כבר דובר על כך שראיית היהדות כמערכת משפטית הוא עצמו המצאה מאוחרת. זה תפיסה ש'מולבשת' על התורה אך כלל לא עולה ממנה ישירות בהכרחיות.
אכן גם החוק הישראלי אם נפעיל עליו בקורות לא נישאר עם כלום, ואכן מבקרים אותו כל הזמן ומשנים אותו. והעיקר- הוא לא טוען לסמכות אלוהית מוחלטת. משא"כ היהדות.
לענ"ד, מערכת שאין בה רשות מחוקקת פעילה ומגיבה למציאות, אינה ראויה ליקרא מערכת משפטית. וממילא שאין לה רשות שתתבע את הרשות לא להיות שלם שרשאי לה מערכת פעילה שמתתקנת כל הזמן (או לפחות אמור להתתקן). ובוודאי שמגוחך ומוגזם לבסס חשיבה כזאת על מערכת שפחות או יותר נסגרה לפני אלפיים שנה. זה שזה מוסכם בתלמוד ובגאונים וברמב"ם לא הופך את זה ליותר מובן.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 18:14 |
|
| |
אכן, מכיוון שקראתי זאת בהודעת הפתיחה הרשתי לעצמי.
הצעה אולי טובה יותר מהכותרת הנוכחית ומהצעותיי הקודמות: "ההלכה כמערכת נורמטיבית בלעדית", או "האם ההלכה היא מערכת נורמטיבית בלעדית". או משהו בסגנון.
תודה על ההפניה למאמרים!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 08:12 |
|
| |
WHATSIN
תודה על ההצעה, אכן ציינתי בהודעה הפותחת שאיני שלם עם השם.
אם ההנהלה תמצא לנכון, היא יכולה לשנות את כותרת האשכול.
במאמרים שהפניתי אליהם בעמוד הקודם, יש התיחסות לנקודה שהעלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2013 02:53 |
|
| |
כותרת הדיון לא מוצלחת לדעתי. חשבתי שידובר כאן על שלמות במובן של יכולת להסיק הלכה לכל מקרה פרטי מתוך הלכה המובאת במפורש בסוגיה (בדומה למושג השלמות כמו שהוצג בהרצאה של הרב מיכי שהייתי בה בשנה שעברה, אם זכור לי נכון).
הצעה אחרת לשיקולכם: "ההלכה כמערכת משפטית סגורה", או "ההלכה כמערכת משפטית עצמאית".
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2013 00:52 |
|
| |
אכן, ולכן אני לא מבין את הויכוח כאן. בעבר כתבתי מאמר העונה לשם: האם ההלכה היא 'משפט עברי'? ותשובתי היא: לא. אבל כאן כוונתי למערכת נורמטיבית, שהרי כל העסק היה דוגמה ותו לא.
בכל מקרה, מה שלא תגדיר כמערכת משפטית, לדעתי הרמב"ם לא חידש מאומה ביחס למה שהיה לפניו (למעט העובדה שהוא כתב קודקס).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 12:33 |
|
| |
מיכי
בדבריך האחרונים הראית לכאורה שהמונח "מערכת משפטית" אצלך הוא טאוטולגויה. בהגדרה כל מערכת נורמטיבית יהיה אצלך מערכת משפטית. אז מה זה משנה? אם המערכת הזאת יהיה לה למשל סעיף מיוחד שהניק יהיאור יכול לבטל ולהחליף בה חוקים ככל שיעלה על דעתו, עדיין בסך הכל תקרא לזה מערכת משפטית עם הנחה כזאת, אז לפי מה אתה רוצה לבחון את הספק האם התלמוד רואה את ההלכה כמערכת משפטית בצורה שאתה רואה אותה?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 12:22 |
|
| |
מהן ההנחות של המערכת המשפטית הזאת, זה דיון אחר. וכידוע שאלה זו נשאלה כבר בראשונים (תוס' בעירובין ועוד מציע יישובים שונים).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 12:11 |
|
| |
הרב מיכי
האם התלמוד התיחס להלכה כמערכת משפטית סגורה, בניתוק מוחלט מהנבואה, כפי שעשה הרמב"ם? הרי כמו שמצאנו "לא בשמים היא", מצאנו שיצאה בת קול והכריעה כבית הלל
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 11:42 |
|
| |
ספרן,
האם לדעתך הרמב"ם התחיל את ראיית ההלכה כמערכת משפטית? אתמהה. התלמוד מלא מזה. וכי החובה להקים בתי דין וסמכויות תורניות וקביעות נורמטיביות מחייבות, ודיונים הלכתיים פרטניים, כל זה המציא הרמב"ם? אמנם הוא כתב את הקודקס המלא הראשון (והיחיד, למעט אולי ערוה"ש) של ההלכה. אבל בהחלט לא הוא שיצר ממנה מערכת משפטית.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 11:33 |
|
| |
ספרן
וגישה שפותחה מסבות של אחריות חברתית הופכת לעקרון שכפירה בו שוללת את העולם הבא?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 11:13 |
|
| |
מדברי הרב מיכי באשכול סמוך:
"שאלת הסמכות האלוקית של התורה אינה קשורה לכאן. אין שום סמכות לכלום. כמעט הכל מעשה ידי אדם. ועדיין יש סמכות משפטית למקורות קנוניים ולסמכויות משפטיות, כמו בכל מערכת אחרת. אכן נכנסנו לתוך פתולוגיה היסטורית שבה יש מערכת מחייבת ואין מוסד שבסמכותו לעדכן אותה. אבל זו אשמתנו בלבד, וחבל. שלא יישמע מדבריי שאני בעד לייצר סנהדרין היום ח"ו. בהרכב שהיה נוצר שם היום זו היתה שואה שנייה ליהדות. לא פחות. הפתולוגיה ההיסטורית היא שאין לנו אפשרות להקים מוסד כזה היום (בגלל המבנה החברתי ובגלל האישים שמוליכים את הציבורים התורניים היום). ואכן אין."
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 11:05 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  | ספרן ,האם הרמבם לא ראה בימיו איש הראוי אשר יצא או יבוא לפניהם ואיש על העדה?
הרי לא חידש מאשר לא חידשו קודמיו ,
מיום חתימת התלמוד עד לדורו של הרממבם אכן לא הרהרו אחר התלמוד,
דוקא הרמבם סולל הלכה ברורה להקמת סנהדרין ,
תוקן על ידי ביליצר ב- 05/05/2013 11:04:44
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 11:02 |
|
| |
בילי, פשוט שראה את עצמו ככזה. אבל סבר שצריך להמשיך ברמה הציבורית דוקא בגישה השמרנית.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 10:56 |
|
| |
ספרן ,האם הרמבם לא ראה בימיו איש הראוי אשר יצא או יבוא לפניהם ואיש על העדה?
הרי לא חידש מאשר לא חידשו קודמיו ,
מיום חתימת התלמוד עד לדורו של הרממבם אכן לא הרהרו אחר התלמוד,
דוקא הרמבם סולל הלכה ברורה להקמת סנהדרין ,
תוקן על ידי ביליצר ב- 05/05/2013 11:04:44
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2013 10:53 |
|
| |
בע"ב, לפום ריהטא, נראה שנוצרה בעיקר ע"י הרמב"ם, מתוך אחריות ציבורית-חברתית. ממנו ואילך, אומצה ע"י כל הרואים עצמם כפופים להלכה.
|
|
|
|
|
