| נשלח ב-6/5/2013 22:24 |
 |
| |
המספר 7 כמוטיב חוזר
שלום לכם חברי הפורום המכובדים.
אני בטח לא מחדש הרבה אבל בכל זאת אני רוצה לפתוח אשכול שבו ירוכזו כל השביעיות שבתורה
ואני אתחיל מפרשת השבוע שעבר פרשת בהר
"| וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ. |
| כה,ז וְלִבְהֶמְתְּךָ--וְלַחַיָּה, אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ: תִּהְיֶה כָל-תְּבוּאָתָהּ, לֶאֱכֹל. {ס}
|
כמו שאתם בטח שמים לב מנויים פה שבעה סוגים של אוכלים.
לך
לעבדך
לאמתך
לשכירך
לתושבך
לבהמתך
ולחיה
זה מוטיב חוזר ששמתי לב אליו בכל התורה כל אחד מוזמן להוסיף כהנה וכהנה וגם אני בלי נדר יעדכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 04:55 |
|
| |
אין לי כמעט הבנה במוזיקה,אבל האם זה שיש שבעה תוים לא מראה גם כן שיש משהו מיוחד בשבע.[לאלה שעדיין כופרים מבין חברי הפורום הראיתי גם אינדיקציה מהמציאות למיוחדות המספר שבע.}
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2013 07:27 |
|
| |
מלא שבוע זאת .
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2013 21:44 |
|
| |
פרשת פנחס משופעת בשביעיות החל מקורבנות פרי המוסף בראשי חודשים ובחגים
ועד לחודש השביעי שמשופע בחגים.
כמו כן יש 7 מועדים שבהם מקריבים שבעה פרים.
ראש חודש
חג הפסח
שבועות
ראש השנה
יום כיפור
שביעי של חג סוכות
שמיני עצרת
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2013 22:18 |
|
| |
חנה ושבעה בניה שהיו כנגד המזבחות .
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2013 21:21 |
|
| |
בפרשת בלק מופיעה השבע שלש פעמים בותו פסוק
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים.
וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים, אֶל-רֹאשׁ הַפִּסְגָּה; וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ.
וַיִּקַּח בָּלָק, אֶת-בִּלְעָם, רֹאשׁ הַפְּעוֹר, הַנִּשְׁקָף עַל-פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל-בָּלָק, בְּנֵה-לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת; וְהָכֵן לִי בָּזֶה, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 07:31 |
|
| |
גם בראש השנה אומרים שבע פעמים השם הוא האלוקים .
זה כנראה מספר שמבטא ביטול העצמי לגמרי וקבלת מרות לאלוקים שהוא מעל כל טבע אפשרי .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2013 01:01 |
|
| |
| דה_וינצי2 כתב: |  | 7 ימי שבוע.
7 שנות שמיטה.
7 שמיטות.
כנ"ל בספיה"ע.
גם המקובלים מאמיני העשריות מיחדים מקום ל7 הראשונות. ולאחריהן שלוש הספירות האחרונות.
גם מוטיב ה10 חוזר על עצמו.
10 מאמרות נברא העולם.
10 דיברות.
10 ספירות.
10 שמות הראשונים שבספר טלפונים.
אז מה? לאן כל זה מוליך? לדרושים נאים?
דרוש וקבל שכר. וגם אם לא, לא נורא. אבל תדרוש.
בעצם הפנית תשומת הלב לענין אין כ"כ משמעות לענ"ד. |
|
שמעתי פעם טענה שהעובדה שבאופן עקבי התורה משתמשת בספרה שבע פעם אחר פעם,
(אפשר להוסיף את שבע החיות הטהורות בתיבה, את שבע שנות עבודת יעקב לרחל וללאה, את שבע הפרות בחלום פרעה,
את שבעת ימי מכות מצרים, שבעת ימי המילואים, ועוד רבים אחרים)
מהווה טיעון כנגד תורת התעודות, משום שבכך מוכח שזה נכתב על ידי לא יותר מכותב אחד.
מה המקור אם מישהו שמע?
והאם יש ממש בטענה זו?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2013 22:37 |
|
| |
כל השביעין חביבין .
כי שבע ייפול צדיק וקם .
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2013 21:31 |
|
| |
כמובן שבפרשת השבוע המספר 7 מככב
וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, מִדָּמָהּ--בְּאֶצְבָּעוֹ; וְהִזָּה אֶל-נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד, מִדָּמָהּ--שֶׁבַע פְּעָמִים. הַנֹּגֵעַ בְּמֵת, לְכָל-נֶפֶשׁ אָדָם--וְטָמֵא, שִׁבְעַת יָמִים. וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם, אִישׁ טָהוֹר, וְהִזָּה עַל
הָאֹהֶל
וְעַל-כָּל-הַכֵּלִים,
וְעַל-הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ-שָׁם
וְעַל-הַנֹּגֵעַ, בַּעֶצֶם
אוֹ בֶחָלָל
אוֹ בַמֵּת
אוֹ בַקָּבֶר
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2013 21:13 |
|
| |
יכול להיות שאני סתם מדבר שטויות אבל שמתי לב שבחטאים התורה משתמשת ב6 ולא ב 7 לדוגמא במתאוננים לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא, עֶשְׂרִים יוֹם
עַד חֹדֶשׁ יָמִים
זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים וְאֶת-הַשּׁוּמִים או בחטא המרגלים אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2013 14:19 |
|
| |
אפנה את השיחה לכיוון אחר, חשוב, יש לתת עליו את הדעת, גם דוגמת המספר 7 תבוא. רבים עוסקים בגימטריה כדי למצוא אלו שהם משמעויות נסתרות. יש איזה הגיון בדבר. כל אות היא הגה מסוים, בעזרתה מבטאים מחשבות, איזו הגות, כלומר, הן ביטוי של שכל חושב, והצרופים הם מחשבה כשלעצמה, מה שיש בה הגיון. אותו דבר בא ביוונית. לוגוס הוא הגה, דיבור וגם תבונה או מדע. ביולוגיה – מדע החיים, אסטרולוגיה – מדע הכוכבים, קוסמולוגיה – מדע [התחום] המסודר יפה, השמים, ועוד. כיוון שהאלהים ברא את העולם בדיבור, נעשה הדיבור הזה, הלוגוס, אחד מן השילוש הנוצרי.
אבל יש מישור אחר שבו ובכלים שלו אנשים חיפשו משמעות בעולם. זה מישור פורה מאד וגם הוא ביטוי של התבונה, - המספרים. המיסד של התורה הזו הוא פיתגורס, מתמטיקאי יווני אשר חי לערך בין 582 ל 496 לפני הספירה. ב 529 התישב בקרוטון, ישוב יווני בדרום איטליה ויסד בה אסכולה וכת משלו. מחקרו הוליך אותו לאחד הרעיונות הגדולים בתולדות המחשבה, - האפשרות לבטא את העולם כיחסים בין מספרים, והאפשרות לכונן אותו ממספרים. הוא חיפש יחסים מתמטיים בתופעות הטבע. אחת התגליות הגדולות היתה קישור של טון מוסיקלי מסוים ליחס אריתמטי פשוט, שבו מחלקים מיתר נתון כדי להפיק ממנו צליל. יחסים אריתמטיים מסוימים יוצרים אקורדים הרמוניים, ואחרים דיס-הרמוניים. כיוון שהשמים מגלים סדר נצחי יפה ביותר, קוסמוס, הרי שגם הם צריכים להביע הרמוניה, והרמוניה זו מתבטאת ביחס המרחקים שבין כוכבי הלכת. השמים משמיעים איפא אקורד הרמוני אותו איננו שומעים כי נולדנו לתוכו. הנה בטוי של הרעיון הזה לפני מאתיים שנים: תחילת ה'פרולוג בשמים', מתוך 'פאוסט' של גתה:
"השמש עונה שירה הידוע
בזמיר התחרות של ספירות האחים,
ואת מסלול אורה הקבוע
במצעדי רעם תעבור ותשלים."
[יעקב כהן. הוצ. שוקן תשכ'ד] "ימות עולם חמה צוהרת
בין גלגלים לה שיר בכורה,
ברעם חלילים נוסרת
בהשלימה חק כיתורה."
[תר. יצחק כפכפי. הוצ. דביר תשל'ה] אולי פתיחה זו באה לרמוז כי אותו קוסמוס הרמוני שוב אינו קיים, אינני יודע.
את יצירת העולם מתארים כתנועה גאומטרית. נקודה נעה רושמת קו, הקו הנע רושם שטח, והשטח הנע רושם גוף. אם ניחס לנקודה את הערך 'אחד', אשר מובנו 'שלם', הקו 2, מן ה'שנים' מתחילים המספרים, השטח 3 והגוף 4, הרי סכומם, שבע, הוא המכלול כולו, ולכן יחסו לו שלמות.
הפתגוראים עסקו הרבה בתורת המספרים, והמעוניין לטעום מעט מכך ימצא בספר 'על בריאת העולם' של פילון האלכסנדרוני, הוגה דעות יהודי חשוב, מסוף ימי בית שני. [הטקסט מצוי באינטרנט] המתמטיקה היא בעלת חשיבות עצומה בהבנת העולם בתאוריה ובמעשה. שאלה גדולה היא מדוע תורות מתמטיות אשר מתחברות ליד השולחן מוצאות ביטוי בעולם המעשי. מדוע פיתוח תאורטי של גאומטריה לא אאוקלידית, מוזרה לתפיסתנו היום יומית, נמצא לפתע מתאים לתאור החלל והפיסיקה שבו. או, באופן אחר, מה הקשר שבין תבונתו של אדם העורך חישובים על שולחן עבודתו, ובין המציאות עצמה.
עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2013 21:22 |
|
| |
למען האמת המספר 7 והמספר עשר ביהדות הם תואמים.
ואסביר את כונתי:
כידוע יש גם את הענין של 3
3 אבות
3 נפש רוח נשמה
3מחשבה דיבור מעשה
3 על 3 דברים...
3עבירות חמורות
וידוע המהר"ל שמקשר בין כולם
ובעצם הסיפרה 10 כוללת את ה7 ואת ה3.
לא ארחיב אבל לשם הדוגמא:
שלושה של פורענות ולאחר מכן - 7 של נחמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2013 21:02 |
|
| |
וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל-הַמִּשְׁכָּן, יָמִים רַבִּיםוְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן, יָמִים מִסְפָּר--עַל-הַמִּשְׁכָּן וְיֵשׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה הֶעָנָן, מֵ עֶרֶב עַד-בֹּקֶראוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ אוֹ- יֹמַיִם אוֹ- חֹדֶשׁ אוֹ-יָמִים
כמו כן מופיעה המילה משכן 7 פעמים באותה פרשה מפסוק ט"ו עד כ"ג
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2013 21:33 |
|
| |
דוגמא מפרשת השבוע נשא
"מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל."
יין
שכר
חמץ יין
חמץ שכר
משרת ענבים
ענבים לחים
ענבים יבשים
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2013 11:17 |
|
| |
|
|
|
|
|
