במגילת רות מתואר סיפורה האישי של רות המבקשת לדבוק במשפחת נעמי ולהתגייר. כאשר השיא מתואר בפסוק של רות "עַמֵּךְ עַמִּי וֵא-לֹהַיִךְ אֱ-לֹהָי ... הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ"
התיאור המקובל של גר אידיאלי הוא כפי שהרמב"ם למשל כ' בהל' איסורי ביאה פ"יג "...כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה..."
מה שמעניין שהתיאור המקראי על גירות של רות היא של 'גרות לאומית'.
למען הנוחות אצטט את הפרשה שנוגעת לעניין.
רות פרק א
וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ ...
(י) וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ:
וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים:...וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ: וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱ-לֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ:
וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵא-לֹהַיִךְ אֱ-לֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה יְקֹוָק לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ:
וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ:
קריאה פשוטה מגלה מיד שהמניע והרצון של נעמי להתגייר הוא הרצון לדבוק במשפחת נעמי ובעמה, ולא הכרת האמת והרצון להסתופף תחת כנפי השכינה. וכפי שהדבר מפורש דוקא בפסוק בו מוזכר המניע הדתי "עַמֵּךְ עַמִּי וֵא'לֹהַיִךְ אֱ'לֹהָי" כטעם שני.
כך גם בהמשך "וַיַּעַן בֹּעַז ... אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם: ובהמשך בדרך אגב לברכה "יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלֵךְ ... אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו:"
יותר מכך. רות במשך כל הזמן בו היתה נשואה לא ביקשה כלל (כנראה)להתגייר. מה שמלמד אותנו לכאורה, שהסיבה לבקשתה להתגייר הגיע רק בעקבות רצונה להצטרף לאומה ולמשפחת ישראל. ז.א. שרות רצתה להצטרף לעם ומכך התפתח אצלה ההבנה שכניסה ל'זהות היהודית' כוללת את ההכרה באלוקי ישראל. [נראה שכל עןד היתה נשואה היתה מסופקת ולא הרגישה צורך להתגייר. היה לה את 'הדבר בעצמו', הדבקות באיש שאהבה. בעקבות הטרגדיה שבפטירת אִישָׁהּ התפתח אצלה הרצון לדבוק במשפחת בעלה " הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים" ובהמשך לעם שגילם בשביל רות את התכונות המיוחדות של בעלה האהוב [או להיפך, רצתה להרגיש שעדיין קשורה לאהובה ע"י הדבקות בעם שלו] ביקשה לדבוק בעם ע"י גיור ואז הופיע הרצון של "א'לוהיך א'לוהי".
***
חידוש ראשון שאני למד מכך זה שהרצון להצטרף לעם מהוה סיבה מתאימה ומספיקה לגיור. אמנם זה פשוט ש"עם ישראל" והרצון של רות לדבוק בנעמי משפחתה ועמה, לא היתה רצון לדבוק בעם כקבוצה אלא לתכונות האופי שהעם מבטא (מסוג כמו אצילות, חיפוש צדק, רחמים וכדו').
שאלות:
1. מה הן התכונות אופי אותן זיהתה רות כמוטיב וכתכונה של העם עימם כה חפצה להתאחד?
2. מה הביא את רות להתגייר? הלא כל עוד היתה נשואה לא התגיירה.
3. מה המקום לגיור בלי הכרה ורצון של הכרה בתורה ובאלוקי ישראל?
4. מה הן התכונות שמיחדות את עם ישראל? [פשוט שאפילו שבחירת ה' באברהם היתה בעקבות מסירותו של אברהם לה'. שהנחה סבירה היא שכשבחר ה' בגזע ישראל, לא היה זה רק בעקבות הנהגה ואמונה פרטית של אברהם. אלא בעיקר לתכונות האופי שבאישיותו [הכונה היא לא לאידיאלים אלא לתכונות הנפש שמהוות קרקע פורייה לרעיון האלוקי].
5. שאלה נוספת; מדוע 'הגר האידאולוגי' צריך להתגייר ולהצטרף לעם ?
א. דת היא לכאו' מושג אוניברסלי. ובדיוק כפי שמי שקומוניסט (להבדיל) אינו זקוק להתגייר ולהצטרף לאומה הרוסי, כך מי שמכיר באמיתות דת משה, מדוע אין די בעצם ההכרה וההזדהות?
ב. בהמשך לשאלה הקודמת: האם יש זהות [A=A] בין הדת ללאום היהודי?. איזה צירוף מאפשר בכלל קשר בין אידיאל לפרט ולקבוצה? לכאו' אלו 2 מושגים שנמצאים ב2 מישורים שונים שלא ניתן מהותית לחבר ביניהם.
ג. יתרה מזאת, דת ולאום סותרים מבחינה מושגית. הלאום והגזע 'מקדשים' ומחפשים את האינטרס האישי קבוצתי. ואילו האידיאל להיפך. הוא רעיון אוניברסלי.
