בית פורומים עצור כאן חושבים

מגילת רות - במקור מחזה תאטרון

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-16/5/2013 14:24 לינק ישיר 
מגילת רות - במקור מחזה תאטרון

מגילת רות - מחזה תאטרון

 את הרעיון הזה קיבלתי מפרופ' קצוף שקיבל מאדם ששמו נשתכח ממנו.

הדמויות

אלימלך

נעמי – אישתו של אלימלך

מחלון, כליון – בני אלימלך ונעמי

ערפה, רות – כלות אלימלך ונעמי

בעז – ממשפחת אלימלך

עובד – בן בעז ונעמי

הגואל

עשרת העדים

עובדי השדה, מלקטות

המספר

 

מקומות העלילה:

בית לחם

מואב

בדרך ממואב לבית לחם

בית נעמי

שדה בעז

גורן בעז

שער העיר בית לחם

בית בעז

 

 

את הפרולוג והאפילוג קורא המספר

 

פרק

פסוקים

 

 

 

 

 

 

פרולוג

א

1-5

זמן השופטים.

רעב בארץ. ירידה למואב. הצגת המשפחה. נישואי הבנים. מות אלימלך והבנים מחלון וכליון. נעמי נותרת עם שתי הכלות.

10 שנים במואב

 

 

 

 

 

חלק א

 

6-18

תמונה 1

בדרך.

נעמי יוצאת חזרה לארץ. שיחת נעמי עם הכלות, ערפה ורות. נעמי מדברת אליהן בתבונה, לשכנען שישארו במואב וינשאו בשנית. התרגשות הכלות. ערפה שומעת בקול נעמי ונפרדת. דבקות רות בנעמי. הולכות יחד.

 

19-22

תמונה 2

בבית לחם.

נעמי ורות, הפגישה עם אנשי העיר.

 

 

 

 

 

חלק ב

ב

1-3

פרולוג

זמן תחילת הקציר

הצגת בעז. רות יוצאת ללקט שיבולים ומגיעה לשדה בעז

 

4-17

תמונה 1

בעז מגיע לשדה. הפגישה בין בעז ורות וקבלת הפנים של בעז.

 

18-22

תמונה 2

רות חוזרת הביתה. השיחה עם נעמי.

 

23

אפילוג

רות מלקטת בשדה בעז וחוזרת לנעמי

 

 

 

 

 

חלק ג

ג

1-5

תמונה 1

זמן זריה בגורן

נעמי ורות. התוכנית של נעמי

 

6

תמונה 2

פרולוג

 

7-15

בגורן בלילה

בעז ורות

 

16-18

תמונה 3

אצל נעמי.

שיחת רות ונעמי. המתנת השתים

ד

1-12

תמונה 4

שער העיר. בועז, הגואל ועשרה עדים

בעז גואל את אדמת אלימלך ולוקח את רות לאישה בפני עדים

 

 

תמונה 5

בית בעז

בעז לוקח את רות לאישה. לידת הבן – עובד. נעמי אומנת לנכדה

 

 

 

 

 

אפילוג

 

18-22

אלה תולדות

 



תוקן על ידי 932woland ב- 16/05/2013 14:37:11




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/6/2013 22:17 לינק ישיר 

קשר אקטואלי: הומחז לערוץ 1 (כך שמעתי, וגם בלי קשר):

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3547959,00.html

רות לא היתה עוברת


בנה של רות התנ"כית היה עובד, ונכדו של עובד הוא דוד מלך ישראל. אלא שרות לא היתה יהודיה מבטן כי אם גיורת. מה היה קורה לו היתה מגיעה בימינו לבית הדין לגיור? אסף וול מפגיש אותה עם דייני בית הדין הרבני


דיין א': שלום.



דיין ב': מה שמך?


רות: רות.


דיין ג': רות מה?


רות: המואביה.


דיינים: את ממואב?


רות: לא אני מדרום שבדיה.


דיין א': מכירה אולי את הרב של איקיאה?


רות: לא, זאת היתה בדיחה, אני ממואב.


דיין א': גברתי, בבקשה בלי בדיחות.


דיין ב': בדיוק. ליהודים אמיתיים אין חוש הומור.


דיין ג': יהודי אמיתי שומר על פרצוף חמור סבר, הנה ככה.


רות: טוב.


דיינים: בקיצור את שיקסע.


רות: כן


דיינים: ורוצה להיות יהודיה.


רות: נכון.


דיינים: למה?


רות: אני רוצה להישאר עם חמתי נעמי.


דיין א': לא הבנתי.


דיין ב': כלה רוצה להישאר עם חמתה?


דיין ג': הרחמן יצילנו, הרי זו כופרת גמורה!


רות: לא הבנתי. מה הבעיה?


דיין א': גברתי, כלה וחמות יהודיות זה כמו פסח ופיתה.


דיין ב': זה כמו רמי וריטה.


דיין ג': מעבר לכך, רות זה לא שם של יהודיה.


דיינים: תצטרכי משהו מהמקורות.


דיין א': נניח פייגי או גיטל.


דיין ב': שם בעל הברה אחת זה מנהג גויים.


דיין ג': קחי למשל את השם אסתר, איזה יופי!


דיין א': זה שם שאפשר לכתוב עליו מגילה.


דיין ג': יש כבר גיורת מקובלת בשם הזה, היתה פעם זמרת מפורסמת. לא עלינו.


דיין ב': אבל רות?


דיין ג': זה שם טרף. שקץ. לא יבוא בקהל ישראל.


דיינים: לא חשוב. במה את עובדת?


רות: ליקוט אלומות.


דיין א': ככה עם הקוצרים?


רות: כן.


דיין ב': כאילו ממש חקלאות?


רות: כן.


דיין ג': אשכרה בשדה?


רות: כן.


דיינים: היה לא תהיה!


דיין א': יש דברים שיהודים פשוט לא עושים!


דיין ב': מנהג גויים!


דיין ג': ממש עבודת אלילים.


דיין א': עוד אחד הנערים עלול לצבוט לך!


רות: אז מה לעשות?


דיין א': תיכף נסדר גם את זה.


דיין ב': איפה חשבת להתגורר?


רות: בבית לחם.


דיין ג': איפה?


רות: בבית לחם אשר ליהודה.


דיין א': זה בשטחים לא?


דיין ב': עכשיו זה כבר עובר כל גבול!


דיין ג': יהודים לא גרים בשטחים!


רות: אבל יש הרבה יהודים בשטחים.


דיין ב': אלו לא יהודים, אלו סתם מזרוחניקים.


דיין ג': תסלחי לי שאני שואל משהו אישי.


רות: בבקשה...


דיין ג': איך תחנכי את עשרת ילדייך?


רות: אחנך אותם לנאמנות למולדת, לתרום, להגן על מדינת ישראל.


דיין א': מה זה נאמנות?


דיין ב': מה זה להגן?


דיין ג': מה זה "מדינת ישראל"?


דיין א': ואם יהיה לך בן יהודי איך תקראי לו?


רות: חשבתי על משהו כמו "עובד".


דיין ב': מה פתאום עובד?


דיין ג': את מתכוונת עובד בשחור?


דיין א': אולי תקראי לו "לומד"? אחד שתורתו אמנותו.


רות: אני דווקא רואה בעיני רוחי רועה צאן.


דיין ב': רועה צאן מבית לחם?


דיין ג': יעני שבבניק?


דיין א': ד' ירחם! איזה משפחה את מתכוונת להקים?


דיין ב': איזה מן ייחוס יהיה לצאצאים שלך?


דיין ג': רועה צאן שבבניק מבית לחם? זה מה שאת רוצה שיצא ממך?


דיין א': כל הנערי גבעות האלה, גומרים בבית סהר.


דיין ב': געוואלד!! אל תגיד את זה! למחוק מהפרוטוקול!


דיין א': למחוק מה?


דיין ב': אמרת אתה מילה הזאת! את השם המפורש?


דיין א': איזה שם?!


דיין ב': נו... ב"צֹהַר"??


דיין א': רחמנא ליצלן, לא העלתי על דל שפתי!


דיין ג': חס וחלילה, הוא אמר "בית סהר". הנה, קח תשתה משהו.


רות: סליחה כבוד הדיינים, כל הדיון הזה נראה לי קצת הזוי...


דיינים: איך את מעזה?


רות: אמרו לי שאני רק צריכה לומר " עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" וזהו.


דיין א': זה אולי אצל הרפורמים לא אצלנו.


דיין ב': מי סיפר לך דבר כזה?


רות: זה כתוב בתנ"ך.


דיינים: תנ"ך? מה זה תנ"ך?


רות: תנ"ך?


דיין א': כן תנ"ך. מי כתב אותו?


דיין ב': זה שוב הדרוקמן הזה?


רות: מי כתב? משה, יהושע, שמואל, ישעיהו, עזרא הסופר...


דיין א': מי אלו?


דיין ב': מי המו"ל שלהם?


דיינים: לא מכירים.


דיין ג': בכלל, גברתי חבל שאת מתעסקת בשטויות הללו ולא ביהדות.


דיין א': את לא בשלה עדיין להיות יהודיה.


דיין ב': כן, לכי ללמוד קצת ותחזרי בעוד שנה.


דיין ג': יום טוב, וינעמו לך רגבי ארצנו.

*************** data-adid="2087||3746|||" dymonitor"="" src="http://ad.doubleclick.net/N6870/adi/ynt.spot.1/ynt.spot.1.judais;ynfi=0;dckw=0;ngch=0;yrca=0;dcTag=;ynch=4403.Judais-4492.column;dccg=article;dcsch=.column;dccw=high_res;dcsw=1366;ynvc=0;yncd=3547959;dcuni=view1,;sz=250x250;tile=6;ord=8946790349419987?" marginheight="0" marginwidth="0" id="*********s_iframe_/ynt.spot.1/ynt.spot.1.judais" name="*********s_iframe_/ynt.spot.1/ynt.spot.1.judais" frameborder="0" height="250" scrolling="no" width="250"><*

דיין א': חוצפנית.


דיין ב': ספחת.


דיינים: ברוך שפטרנו. טוב, מי הבא בתור?



שמש: אחד מאוקראינה, בוגדן חמלניצקי.


דיינים: חמלניצקי?


שמש: אוליגרך מקהילת קייב המעטירה. רק השבוע תרם ח"י בתי כנסת.


דיינים: נו נו, זה יהיה קצר.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2013 16:35 לינק ישיר 

   מ80 - מהיכן הציטוט?

  ירוחם - חיזוק מה לתזה שמדובר בסיפור דידקטי בנקודה שכתבתי.

  צעג - מה הקשר? אולי עדיף להוסיף משפט הקשר לקישור, לא?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2013 16:12 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2013 15:45 לינק ישיר 


רות פרק ד

(יד) וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי בָּרוּךְ יְקֹוָק אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל:
(טו) וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים:
(טז) וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת הַיֶּלֶד וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶנֶת:
(יז) וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד הוּא אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד: פ


מענין למה השומעים לא שאלו- איפה נעלמו פתאום בועז ורות? השכנות קוראים לילד בשם?. לא האבא בברית?
איפה המזל טוב לרות? למה רק נעמי?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2013 15:22 לינק ישיר 

אחרי הצהרים יושבים זקני הכפר בכיכר. מרחוק ניבטים אליהם שדות החטה הנמשכים אל האופק, רוח עדינה נושבת, וקרני החמה מרצדות על זקנו הארוך והלבן של אורחם. אזי ניגש ראש הכפר אל זקנו ולוחש לאזנו. קול דממה דקה. הזקן פותח את פיו, ומספר מעשה שהיה. דיבור מצטרף לדיבור בפשטות, בצניעות, בבהירות. מה שהיה כמו מקבל צורה לנוכח עיניהם. הכל מקשיבים בצמאון לקולו האצילי של הזקן, מדי פעם מביטים אליו כהשתוקקם לשמוע עוד פרטים, והזקן לא חש לתגובותיהם וממשיך לספר את הסיפור בסגנונו המתון, אומר מעט ורומז הרבה, אומר דבר ומעלים דבר, לעתים משתתק לשניה ומביט באורח. והאורח משתאה למשמע הסיפור הפלאי, ומאזין לו בקשב רב. והזקן ממשיך לספר את הסיפור, ודבריו הולכים ומתבהרים, הולכים ונאספים מלשונו הקצרה אל לוח ליבותיהם של שומעיו. כעבור שנים ייזכר האורח בסיפור ששמע, במעשה שהיה, ויעלהו על הכתב בסגנונו-הוא. ולדברים ששמע הוסיף: וישי הוליד את דוד.





תוקן על ידי מ80 ב- 17/05/2013 15:28:41




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2013 14:22 לינק ישיר 

מואדיב כתב:
יתכן שההרצאה היתה יפה, שהרעיון מעניין, אבל חסר בו דבר פעוט אחד - בסיס.

האם יש מקור לכך שהקראת טקסטים היתה בילוי מקובל, כפי שהוא כותב?

התשובה ידועה - אין.

וכן הלאה.



  בהחלט, ואכן לא כתבתי ברור כלל. ההרצאה היתה יפה ומעניינת, ולי התחדש מאד אופן קריאתו של מאיר שלו, שאמנם קרא פסוק פסוק ברצינות כמו הרב הדוחה שלי משיעורי נ"ך, אבל בתשומת לב לצדדים הספרותיים. ועם זאת, למרות שהגישה היתה מאד מעניינת, אינני יודע מה תוקף מסקנותיו ההיסטוריות.
  (למקרה שיש צורך לומר: הנסיון ללמוד עובדות על משהו שארע בעולם העתיק, ע"ס טקסטים שבאו מתרבות עתיקה שכבר איננה ברורה לנו, הוא בעייתי. על אחת כמה וכמה שמופרך להסיק את קיומו של משהו שסותר את כל העובדות הידועות לנו - בסיס אמונתכם פחות או יותר.)





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2013 13:34 לינק ישיר 

מואדיב אני מתפלא עליך
מאיר שליו טוען כך מכאן שזאת הוכחה שכך זה היה
חד גדיא חד גדיא
כמו האבולוציה וביקורת המקרא.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/5/2013 13:30 לינק ישיר 

xibolaiyu כתב:

  נכחתי פעם בהרצאה יפה של מאיר שלו בה הוא טען משהו דומה אך מעט שונה. הוא ניתח את את המקצב ואלמנטיים ספרותיים אחרים, וטען שמדובר בסיפור דידקטי (אולי פרופוגנדי) של מתנגדי עזרא הסופר שהוקרא בע"פ כבידור.

  הניגוד בין תחילת המגילה לסופה מאד ברור, לדוגמה. המגילה מתחילה בזוג שילדיו נקראים "מחלון" ו"כליון". לשומע ברור בשלב זה שמדובר בדמויות סכמטיות, והסיפור הוא לכל הפחות מעט אגדתי. גם מקצב הסיפור הוא מאד נינוח. אם מסתכלים על הפסוקים האחרונים, ובפרט אם קוראים אותם בקול רם: אפשר לשמוע איך המקצב משתנה לחלוטין. מדובר בפרוטוקול רשמי (ומעט בומבסטי) של דמות קונקרטית שהיא לא פחות מדוד המלך. השומע פתאום קולט את ה"פאנץ' ליין" - אם עמדת עזרא הסופר לגבי נשים מואביות היתה מתקבלת, דוד מלכנו לא היה נולד בכלל. 

  לטענת מאיר שלו, הקראה בקול רם של סיפור (נניח בככר הכפר) היתה צורת בילוי נפוצה וזולה יחסית, וכאן הוטמע מסר בבידור.

  



תוקן על ידי xibolaiyu ב- 16/05/2013 15:42:51



יתכן שההרצאה היתה יפה, שהרעיון מעניין, אבל חסר בו דבר פעוט אחד - בסיס.

האם יש מקור לכך שהקראת טקסטים היתה בילוי מקובל, כפי שהוא כותב?

התשובה ידועה - אין.

וכן הלאה.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2013 13:13 לינק ישיר 

פוגמישו כתב:
אך אין ספק שהמטרה של התורה היא ללמדנו דרכי חיים ואורחות יושר.


כשלוגי פטיציו פרינצ'יפי. מה יהיה אתך, פגומשו?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2013 13:03 לינק ישיר 

"שקיבל מאדם ששמו נשתכח ממנו".
השל"ה כותב שיש סגולה שלא ישכח את שמו, להגיד פסוק שמתחיל באות בה מתחיל שמו ומסתיים באות שבה מסתיים שמו.



_________________

אוי לשכן
ואוי לשכנו




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-17/5/2013 12:30 לינק ישיר 

פוגמישו

סרטים טובים ויפים= אבל אני מעדיף את הספר.

אגב איזו אורחות יושר יש בעינניה של הגר על ידי שרה? ואיה דרך חיים אפשר ללמוד מגירושה עם ילדה? וכו'



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-17/5/2013 12:10 לינק ישיר 

אני חושב שכמעט על כל התנ"ך (=אדם וחווה, נח והמבול, אברהם ושרה, יוסף והשבטים, משה ויציאת מצרים והמסע במדבר, שמשון ודלילה, דוד ושאול, שלמה, מגילת רות ומגילת אסתר, ועוד) נעשו סרטים קולנועיים. אז מה? אמנם מתוארים במקרא אירועים היסטוריים, אך אין ספק שהמטרה של התורה היא ללמדנו דרכי חיים ואורחות יושר.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-16/5/2013 15:42 לינק ישיר 

  נכחתי פעם בהרצאה יפה של מאיר שלו בה הוא טען משהו דומה אך מעט שונה. הוא ניתח את את המקצב ואלמנטיים ספרותיים אחרים, וטען שמדובר בסיפור דידקטי (אולי פרופוגנדי) של מתנגדי עזרא הסופר שהוקרא בע"פ כבידור.

  הניגוד בין תחילת המגילה לסופה מאד ברור, לדוגמה. המגילה מתחילה בזוג שילדיו נקראים "מחלון" ו"כליון". לשומע ברור בשלב זה שמדובר בדמויות סכמטיות, והסיפור הוא לכל הפחות מעט אגדתי. גם מקצב הסיפור הוא מאד נינוח. אם מסתכלים על הפסוקים האחרונים, ובפרט אם קוראים אותם בקול רם: אפשר לשמוע איך המקצב משתנה לחלוטין. מדובר בפרוטוקול רשמי (ומעט בומבסטי) של דמות קונקרטית שהיא לא פחות מדוד המלך. השומע פתאום קולט את ה"פאנץ' ליין" - אם עמדת עזרא הסופר לגבי נשים מואביות היתה מתקבלת, דוד מלכנו לא היה נולד בכלל. 

  לטענת מאיר שלו, הקראה בקול רם של סיפור (נניח בככר הכפר) היתה צורת בילוי נפוצה וזולה יחסית, וכאן הוטמע מסר בבידור.

  



תוקן על ידי xibolaiyu ב- 16/05/2013 15:42:51




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/5/2013 14:53 לינק ישיר 

כל הכתיבה התנכי"ת היא כתיבה תכליתית ותמצית. הרי אם ויקטור הוגו היה כותב את רות זה היה 'תופס' קצת יותר מכמה עמודים.
השינויים שנדרשים כדי להמחיז פרוזה הם בעיקר תמצות, מה שגורם שבקלות ניתן להמחיז את מגילת רות.

את קהלת לא ניתן להמחיז בקלות ליצירה כעין 'מחכים לגודו'? ועוד כיד ה' הטובה עליך. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-16/5/2013 14:41 לינק ישיר 

תשובה לדה-וינצי.
מחזה שבנוי על סיפור בפרוזה חייב תמיד לשנות מבנה כדי להתאים למבנה של מחזה.
כאן לא היה צורך לשנות אפילו פסיק. זה נכתב מראש במבנה של מחזה.
 עודד



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מגילת רות - במקור מחזה תאטרון
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext