| נשלח ב-23/6/2013 00:31 |
 |
| |
אשכול התפילות הגדול
מהי תפילה? שיחת האדם עם אלוקיו.
תפילה עשויה לכלול: שבח, הודאה ובקשה.
לדברי הרמב"ם, וכך מסתבר, ברוב הדורות בעם ישראל לא היה נוסח תפילה אחיד, וכל אחד ואחד היה מתפלל לפי יכולתו ולפי צרכיו.
אכן נחלקו הרמב"ם והרמב"ן אם חובת תפילה מן התורה היא כל יום ויום או רק בשעת צרה. אבל מתי אין שעה שאדם זקוק להתפלל?
יש לנו תפילות מסודרות כפי שהן מופיעות בכל סידור. יש לנו אוסף תפילות מופלא בספר התהלים.
אבל תפילות נולדות בכל רגע.
חשבתי שכדאי לפתוח אשכול שבו ייאספו מבחר של תפילות. כל אחד יכול להביא מכל מה שהוא תפילה.
הנה הראשונה. אמנם לדוגמית הראשונה יש מעמד מכונן, אבל זה מה שיצא וזה מה שעורר אותי לנושא זה. ואולי זה בעצם טוב, שמדובר בתפילה שכתב גוי.
האם גוי יכול להתפלל? ודאי שכן (וכי לא ביקש שלמה שתפילת הגוי תישמע במקדש? וכי לא אמרו הנביאים שכל הגויים יבואו להתפלל לאלוקים האחד והיחיד בירושלים?
למה זה טוב להכיר הרבה תפילות? זו שאלה ממש טובה וחשובה. סבורני, אם אלמד מעצמי ומנסיוני, שכאשר קוראים תפילה מרגשת, זה מעורר אותנו. אם להתפלל כרגע, אם לזכור ולהתפעם ואולי להשתמש במקום ובזמן אחר.
נזכור נא שאע"פ שיש לנו שלוש תפילות מסודרות שתיקנו חכמים (כוונתי ל19 התפילות שנקראות 18 כי רק הן התפילות שתיקנו חכמים, להבדיל מהסידורים שלכאורה מכילים את חובת התפילה...) - בכל זאת, עיקר התפילה הוא מה שבלב. ולכן גם יש תחנן לאחר 18, כדי שאדם יתפלל מליבו ובלשונו, בין אם היא צחה ובין אם לאו.
אז אני מתחיל את האוסף.
באשכול סמוך, הביא מ80 תפילה שכתב המשורר ההודי הדגול טגורי.
במקום אשר הרוח בלי מגור והראש איתן,
במקום אשר הידע חופשי,
במקום אשר העולם לא נשבר לרסיסים על-ידי חומות מקומיות צרות,
במקום אשר יוצאים הדברים ממעמקי האמת,
במקום אשר שאיפה רעננה שולחת את זרועותיה אל השלם,
במקום אשר פלגי הדעת הזכים לא איבדו את דרכם אל מדבר שומם של מצוות אנשים מלומדה,
במקום אשר אתה מוליך את הרוח למחשבות ומעשים נעלים,
לגן-עדן זה של חירות, אבי, עורר-נא את ארצי. (רבינדרנת טאגור, גיטאנג'אלי, שירי מנחה) - תפילה שילדים הודים מתפללים מדי בוקר בבתי הספר
מ80 לא ציין מי תירגם אותה לעברית. אולי הוא בעצמו?
כל המוסיף - הרי זה משובח.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2014 12:58 |
|
| |
גיטאנג'אלי 37 / רבינדראנאת טאגור
חשבתי כי מסעי הגיע לקצו ככלות כחי,
באשר הדרך שלפני נחסמה,
והאמצעים מוצו,
עד כי הגיע העת לחסות בדומיה עמומה.
אלא שמצאתי כי רצונך איננו מכיר שום סוף בי,
וכאשר מלים נובלות על הלשון,
ניגונים חדשים יוצאים מהלב;
ובמקום בו שבילים ישנים אבדו,
ארץ חדשה נגלית על כל פלאיה.
תוקן על ידי מם80 ב- 14/02/2014 12:59:33
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 16:38 |
|
| |
מחדש / הלל צייטלין
אב גדול וקדוש, אבי כל באי-עולם
אתה בורא את עולמך-בנך, בניך, - בכל מעוף-עין.
אם-כהרף עין תסיר את חסד-יצירתך, והיה הכל - אין ואפס.
אבל אתה מריק על-יציריך-בניך צנורי ברכה בכל רגע ורגע -
ועוד פעם יופיעו כוכבי-שחר, ושרו שירת-אהבה לפניך -
ועוד פעם יצא שמש בגבורתו, ושר שירת-עוז לפניך -
ועוד פעם ישירו המלאכים שירת-קודש לפניך -
ועוד פעם תשרנה נשמות שירת-צמאון לפניך -
ועוד פעם ישירו עשבים שירת-געגועים לפניך -
ועוד פעם תשרנה צפורים שירת-גיל לפניך -
ועוד פעם ישירו אפרוחים עזובים שירת-יתומים לפניך -
ועוד פעם יתעטפו אילנות כשליחי-ציבור לפניך -
ועוד פעם ילחש מעיין את-תפילתו -
ועוד פעם יעטוף עני, ושפך את שיחו לפניך -
ועוד פעם נשמתו-תפלתו בוקעת רקיעי-שחקיך לפניך -
ועוד פעם פור יתפורר גוו מאימת כבודך:
ועוד פעם עינו נשואה אליך:
רק קו אחד מאורך, והייתי חדור-אורה.
רק דבר אחד מדבריך, וקמתי לתחיה.
רק תנועה אחת מחיי-נצחך, והייתי רווי-טל-ילדות.
הלא אתה בורא הכל מחדש, ברא-נא, אבי, אותי, ילדך, מחדש!
נשום בי מנשמת אפיך, וחייתי חיים חדשים, חיי ילדות חדשה!
תוקן על ידי מ80 ב- 19/07/2013 16:40:03
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 13:14 |
|
| |
מצאתי באשכול שהוקפץ לאחרונה, וראויים הדברים גם לכאן.
זה סוג של תפילות שהתפתח עבור רגעים מכוננים מבחינה מסויימת. למשל, עבור הטכס של התקנת מזוזה, ששוב אינה מצוה פרטית אלא טכס מורכב...
וזה הנוסח המומלץ (הובא כנראה בידי קלעמר חברנו הותיק של פעם והוקפץ בידי מעתיק).
קיבלתי באישי (בתוספת בקשה לאנונימיות.) תפילה לקביעת מזוזה.
מי שברך את אברהם בדלת פתוחה,
לכל הזקוקים לחיזוק ולמנוחה,
הוא יברך את ביתכם בפתיחות וביכולת לתת.
מי שברך את בת פרעה ביד פתוחה,
לכל הזקוקים למקלט ולתמיכה,
הוא יברך את ביתכם באהבה וביכולת לקבל.
מי ייתן וביתכם יהא סגור ומוגן מפני רוחות השְחור,
ודלתכם פתוחה לכל היופי והאור,
שדרך דלת זו תשפיעו החוצה כבוד וחברות,
ואל ביתכם ייכנסו רק שמחה ובריאות.
ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה.
(משום מה הסגנון נראה לי מתאים לחברותינו מן הקהילה שאסור להזכיר את שמה (ר***) ודווקא יש אצלם דברים יפים מאד... אוי לי, שהרי אסור לשבחם... אולי אני ולא רק אני צריכים לשאת את התפילה הזו ולהתקינה בשער הפורום?)
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 13:12 |
|
| |
מ
תודה על הניתוח.
תרמת, שוב, שתי אבחנות:
א. יש תפילת יחיד ותפילת ציבור.
שומה עלינו לנתח מה כלול באחרונה. אולם לגבי עיקר תפילה הוא תפילת היחיד. זה שחש שמחה והודאה או בדידות ומצוקה כערער בערבה ואף קשה לו להאמין שה' בכלל רוצה להתייחס לשכמותו.
תפילות הציבור עוצבו בחלקן בידי חכמים, ואז נראה לי שניתן לזהות בהן מאפיינים מסויימים, שעל החשובים ביניהם עמד רבנו הרמב"ם. יש יחידים שאין לשונם נאה, והם חשים שזה פגם בתפילה. לכן תיקנו להם נוסח מסודר כדי שלא יצטרכו להתאמץ או לפחד. וזה עיקר הטעם בתפילת הציבור. (מעבר לכך שזו פעולה משותפת לרבים, ויש לכך טעמים חינוכיים רבים).
זו הזמנה לעיון מה מאפיין את תפילת הציבור אצל חז"ל, מה מאפייניה בהיסטוריה של תפילות הציבור (וכאן צריך לערוך רשימה מה נכלל בזה), ומה ראוי שייכלל ולפי מה נקבע אותו ראוי.
בכל אופן, עבורי עיקר הענין היה בתפילות היחיד שיכולות לשמש כל אדם.
אבל זה אני.
ב. אתה צודק לגבי זה שהבנת נוסח תפילה וחיבובו הוא טעם נרכש. וסברה דומה שמעתי לגבי מוזיקה קלאסית ואולי גם לגבי יין משובח. יש דברים שצריך ללמוד כדי להעריך.
יש לי להוסיף אבל העת קצרה. אשתדל להוסיף מאוחר יותר בל"נ.
ושוב תודה על תרומתך בניתוח ובמובאות. טול צרור ירוקונים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2013 18:16 |
|
| |
מיימוני,
תפילה הינה שיחה פרטית בין אדם לבוראו, ואיננה מענינו של הציבור. כאשר משורר או פייטן מחבר תפילה ומוציא אותה לאור, אזי מחד זו לא רק תפילה אלא גם יצירה, ומאידך אם הציבור אהב את יצירתו-תפילתו משמע שתפילתו דיברה אל הכלל, כלומר הצליחה לצאת מרשות היחיד לרשות הרבים, מהיותה תפילה פרטית להיותה תפילה כללית.
יש שתי מגמות בתפילתם של ישראל:
א. קנוניזציה של תפילות שישמשו את כל הדורות - מזמורי תהלים לדוד, תפילת עלינו לשבח, תפילה עמידה של אנשי כנסת הגדולה, פיוט יגדל א-להים חי, פיוט לכה דודי, פיוט ידיד נפש, וכו'.
ב. תפילות אישיות בהתאם לנפשו ורוחו של הדור - תפילת חנה, מזמורי תהלים לדוד, קרובות, הפיוטים הקדמונים, הפיוטים של משוררי ימי הביניים, והתפילות שבשירה החדשה.
כל יצירה הינה תולדה של אמונות, דעות, מידות, טעמים, ניגונים, מעשים, מחשבות, רגשות ומושגים. על-כן כדי להבין באמת תפילות, נדרש לדעת את יסודותיהן, מה שמצריך סבלנות ואורך-רוח, תכונות שאינם אהובות במיוחד על האדם המודרני, אשר בד"כ מעדיף להשמיע את דעותיו מאשר לשמוע את האמרים וההגיונות של דורות קודמים.
למה הדבר דומה? הרבה אנשים מורגלים ליהנות מאכילת סטייק או פיתה עם חומוס או גלידה, מבלי לשים לב כי אלה מאכלים המעודדים מיידיות, עד שטעמם של יין טוב או מאפה משובח איננו ערב כלל לחיכם. אחת על כמה וכמה שלאהוב דברים רוחניים, ותפילה הינה סוג של דיבור רוחני, דורש לימוד ועיון והכשרה.
תוקן על ידי מ80 ב- 12/07/2013 18:20:06
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 13:47 |
|
| |
קול ברמה נשמע / רחל מורפורגו
אלי אלי צור גואלי
הבט וראה ושמע קולי,
אבכה אזעק ואתחנן
חוס נא חמול על עם נפעם,
הואל הקם את אהלי
כי אין דורש אין עוזר לי.
בנים ישובו לגבולם
עלי ראשם שמחת עולם.
אנא שא נא כובד פשעם
חיש נא הרם בחיר העם.
לא עוד תבכי, כי אל חנן:
אם יתמהמה לו אייחל
ביתו יבנה חומות וחל
ובשיר חדש תשיש רחל.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 11:24 |
|
| |
ר מימוני
אכן שלילי- כי כנראה המשורר הרגיש כי אלוקים התנהג בצורה שלילית, גם משה אמר למה הרעות לעמך
בנוגעה לאשה- כבר ילג כתב- אשה עבריה מי ידע חייכי.
מה שההלכה היהודית עשתה לאשה במשך הדורות מכאיב לי מאד. כנראה שגם בעמים אחרים זה היה- אבל אנחנו ממשיכים והם מזמן הפסיקו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 09:33 |
|
| |
מ
כתבת בעמוד הקודם.
יש שתי דרכים ליצירה ספרותית. האחת, טבעית, המביעה רגשות ומחשבות בלשון פשוטה. השניה, למדנית, המאצילה את מיטב המסורת. האחת פונה ומדברת לכל אדם. השניה דורשת אורך-רוח ועיון.
כהרגלך סיכמת בחכמה ובקיצור את שתי הדרכים להתחברות לתפילה.
בעיני שלי, תפילה צריכה לדבר באופן טבעי לכל אדם. ואם לא אז לא.
יש לחלק בין אורך רוח ועיון הנדרשים כדי להכיר תרבות לבין אורך רוח ועיון הנדרשים כדי להתבטא בתפילה כאילו היא שלי ומנפשי.
תפילות שהן זרות לי ומחייבות מאמץ אינן מוצאות חן בעיני. הן יכולות להיות יצירה ספרותית, ואז אתלבט אם להשקיע בלימודן. גם בספרות ושירה אני מעדיף דברים שאני מתחבר אליהם ישירות. וכל שכן בתפילה שהיא מהלב.
יתכן שאני יוצא דופן בדבר. ויתכן שבני אדם מתחלקים לסוגים. ויתכן שיש ציר שאפשר לדרג בני אדם לפי מוכנותם להשקיע בהכרת ניסוחי תפילה. אני שייך לסוג חסר הסבלנות המחפש מה שידבר אלי במישרין.
כוונתי באשכול זה היתה לאסוף תפילות כך שכל אחד ימצא בו מה שלרוחו. ולכן טוב שיש עושר, אבל לא כל מה שבעושר מדבר אלי. וזה כמובן אני.
כתבת עוד
יצירות טבעיות מדורות קודמים קלות יותר לקריאה כי קרובות יותר ברוחן ובשפתן ללשון המדוברת ולנפש של הקוראים בני דורנו.
מעבר לכך, לכל דור יש את מידותיו וטעמיו. יש דורות המעדיפים כתיבה חופשית ויש המעדיפים כתיבה מסוגננת, יש המעדיפים צמצום וכלליות, ויש המעדיפים אריכות-דברים ופירוט.
בזה כמובן צדקת. גם בפורום שלנו מואדיב אוהב את הפיוטים מימי הבינים שלי גורמים רצון לברוח מבית הכנסת... או למצער להחביא את עצמי באיזה ספר שעוסק במצוות היום.
לכן לצערי איני יכול להיות שותף להתפעלות מן הפיוטים הכבדים יותר שאתה מביא. אבל ראה זאת כביקורת עלי, שלי על עצמי.
וזו התנצלות מדוע אני מתפעל מן המודרניים כמו לאה גולדברג ואפילו מגויים ולא מפייטנים משלנו.
***
ירוחם
השיר תפילה הוא יפהפה, אבל הוא כמדומה מכריע את הכף ודן את אלוקים לשלילה יותר מדי, האין זאת?
***
לגבי תפילת הגט -
התפילה יפה מאד, אבל היא כמדומה קצת שלילית מדי? בוודאי שאשה במצב זה תרצה להתבטא אפילו ביתר חדות, אבל סבורני שבתפילה יש גם צד של חינוך, ואם יש מקום לבטא את הכאב על הארסיות שנכנסה לזוגיות, חשוב לבטא גם צער שזה המצב. משהו, שאולי קשה לי לבטא במילים, גורם לי לחוש הסתייגות מלשון קשה מדי בהקשר זה. אבל אולי אני רגיש מדי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 04:03 |
|
| |
[ירוחם,
נדמה לי שבקישור הזה נקראת התפילה בצורה נוחה וברורה יותר.]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2013 00:15 |
|
| |
הגמרא והמשנה והטור מדברים על קריאת התורה לפני הציבור במסקנה שמותר לאשה להיות בעל קורא , בענין התפילה למה שלאשה לא תהיה זכות להתפלל ובעיקר תפילה אישית שהיא חיברה לדוגמה תפילה שחיברה אחת הנשים המכובדות הכותבות כאן.
תפילה למסורבת גט
[כדאי לומר במנין]
|
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ.
ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי. |
[תהלים קב, 1- 3] |
|
לפְנֵי ___ שָׁנִים נִכְנַסְתִּי בִּבְרִית הַנִּישׂוּאִין עִם _____. הֶאֱמַנְתִּי אָז כִּי אֳנִי זְקוּקָה לוֹ בִּכְדֵי לִהְיוֹת מֵאוּשֶׁרֶת וּשְׁלֵמָה, וְכִי יֵשׁ בִּיְכָלְתֵנוּ לְהָקִים בַּיִת וּמִשְׁפָּחָה. לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל כְּאֵב וּמַחְסוֹר, אִבַּדְתִּי אֶת אֶמוּנָתִּי זוֹ, וַאֳנִי מְבַקֶּשֶׁת לְהַתִּיר אֶת הַקְּשָׁרִים הַמְקוּדָשִׁים אָשֵׁר בֵּינֵינוּ. |
|
|
הַזְּרוֹעַ שֶׁחִבְּקָה עָכְשָׁיו לוֹפֶתֶת, הַפֶּה שֶׁנִּשֵּׁק נוֹטֵף עַתָּה אֶרֶס, הַלֵּב שֶׁנִּפְתָח נֶאְטַם לְזַעֲקָתִי. אוֹר הָאַהֲבָה חָשַׁךְ עָלַי. |
|
|
כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. אֲפָפוּנִי מַיִם עַד נֶפֶשׁ. רַק אָתָּה עוֹדְךָ עִמָּדִי. בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת ה' זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ. |
[ע"פ יונה, ב] |
|
אַתָּה הוּא ה' לְבַדֶּךָ וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. |
[ע"פ נחמיה, ט] |
|
שַׁוְעַת עֲנִיִּים אֲתָה תִּשְׁמַע. צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ. |
|
ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתי ואימותי, שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ בְּלֵב הַשׁוֹקְדִים עַל דִּינִי, וִיְשָווּ תּוֹרָתְךָ לְנֶגְדָּם תָמִיד. וְהָאֵר עֵינֵיהֶם בְּצִדְקֶךָ וְתֵן בְּלִבַּם בִּינָה לְהָבִין ולִשְׁמוֹע.
כִּי אַתָּה נֵירִי ה', וַה' יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי.
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. |
[שמ"ב כב- 29]
[תהלים לו- 10] |
|
מוֹדָה אָנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁהִכְנָסְתָּנִי לְשָׁלוֹם בְּחֻפַּת קִידּוּשִׁיןָ, כֵּן יְהִי רְצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתוֹצִיאֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַדְרִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְחַדֵּשׁ בְּלִבִּי אָהֲבָה וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. |
[ע"פ תוספתא ברכות, ו, טז] |
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2013 13:27 |
|
| |
מהי הסברא לחלוקי בין קריאה לתפילה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2013 13:11 |
|
| |
| אלקרטאווי כתב: |  | היה לך להביא שחזל חתמו על כך שאסרו רק קריאה מידי חובה מטעמי כבוד ציבור (שלא יחשבו שהגברים לא יועים לקרוא:-) אתה קראי?! אך שירת מתכנן בנפרד כפירוש חזל אז נשים, מה לעשות, יג להפריע!
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 07/07/2013 12:42:18
|
|
מאיפה הדרוש הזה?
מה שייך קראי" האם אצל הקראים הנשים לא קוראות?
מה שייך תפילת נשים וטקסטים שהם חיברו לקריאת נשים? שקוראות בתורה שמותרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2013 12:36 |
|
| |
היה לך להביא שחזל חתמו על כך שאסרו רק קריאה מידי חובה מטעמי כבוד ציבור (שלא יחשבו שהגברים לא יועים לקרוא:-) אתה קראי?! אך שירת מרים בנפרד כפירוש חזל אז נשים, מה לעשות, לא להפריע!
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 07/07/2013 12:42:18
תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 07/07/2013 13:21:24
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2013 12:18 |
|
| |
אומרים שלנשים אסור להתפלל לפני הציבור. תפילת נשים
שמואל א פרק ב
) וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיקֹוָק רָמָה קַרְנִי בַּיקֹוָק רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ:
(ב) אֵין קָדוֹשׁ כַּיקֹוָק כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ:
(ג) אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְקֹוָק ולא וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת:
(ד) קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל:
(ה) שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה:
(ו) יְקֹוָק מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל:
(ז) יְקֹוָק מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם:
(ח) מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַיקֹוָק מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל:
(ט) רַגְלֵי חסידו חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ:
(י) יְקֹוָק יֵחַתּוּ מריבו מְרִיבָיו עלו עָלָיו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְקֹוָק יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ: הנשים מוזמנות וגם הגברים להוסיף מתפלתן, יצאה ספר תפילת נשים מי שיכול לסרוק, יבורך
|
|
|
|
|
|
