האם אתם חושבים שקניית כרטיסי לוטו וכדומה זה בגדר ההשתדלות הרצויה או שזה מראה על ייאוש ופגם בחוסר אמונה ?
אני לא מדבר מצד ההלכתי שזה כמו משחק בקוביא וכדומה שבזה חלקו כמה מגדולי הפוסקים כמו בשו''ת יביע אומר והרב בן ציון אבא שאול .
אני מתכוון בעיקר לבדוק את הכיוון של חובת השתדלות שזה רצוי ואף חובה
או שזה בגדר ספק באמונה ???
יש כאלו שאמרו שיש לחלק בין קניית כרטיס אחד שזה נורמלי אך מעבר לזה זה כבר באמת חוסר באמונה .
נשלח ב-25/3/2018 16:48
לתקן טעות שהשתרבבה באשכול הזה, ושוב מעלה תמיהה על האפשרות להתייחס ברצינות לכל הנאמר על ידי מי שאינם עוסקים בתחום בו הם מביעים עמדה. אייזן כתב בעקבות דברי מואדיב שיש צד לפסול לעדות מי שממלא לוטו, כך:
מצד מה ?
משחק בקוביא ?
ביביע אומר האריך בזה לחלק בין פוסקי ספרד שאסרו על כך ובין פוסקי אשכנז שלא ראו בזה משום האיסור הזה .
עד כאן דברי אייזן (שמומלץ לא להתייחס ברצינות לתשובותיו, אם כבר לשאלותיו וגם זה בערבון מוגבל. ). על כך הגיב ר' מיכי אברהם: זו דוגמה נפלאה שבאמת מביאה לאבסורד את ההבדל בין ספרדים לאשכנזים. היחס אל משחק בקוביה לא נובע מפורמליזם הלכתי (בטח למ"ד שאינו עסוק ביישובו של עולם, ויש לי חשד שגם לאידך מ"ד), והנה לפי פוסקי ספרד הוא בעצם אדם נהדר. זה ויכוח בהערכת אדם ולא בהלכה. הבעייה היא שברגע שיש ת"ח מובהקים שאינם רואים בזה פסול, זה עצמו מוכיח שהאחרים שחולקים עליהם טועים. הדבר דומה לראייתו הידועה של ר"ש שקאפ לגבי ספק פסי"ר. טענתו היא שספק פסי"ר צריך להיות אסור שכן יש מחלוקת תנאים לגבי מכבדות האם יש בזה פסי"ר. והרי אם יש תנא שסובר שזה לא פסי"ר, ודאי שהשני צריך להיות לפחות בספק. עד כאן.
לגבי סוף דבריו, יתכן שיש מקום לדון האם ניתן לקיים מחלוקת מהותית האם אדם מסויים הוא פסול או לא, רק הבעיה שכל זה הוא על הנחה שאייזן צודק ולא היא.ף
יביע אומר הביא שמצד הפסיקה הספרדית לאסור כל עסקא ב'אסמכתא', היינו תשלום תמורת התחייבות עתידית, הרי שכספי הלוטו הם גזל ביד הזוכה, ואילו פוסקי האשכנזים מתירים אסמכתא. ומותר להשתתף ולקחת את כספי הזכייה בלוטו. (ובאגב, יש פוסקים ספרדים שססבורים שאין בלוטו משום 'אסמכתא'). אם כן הנדון לא משום משחק בקוביא.
ולגבי הנדון הראשון כאן, האם יש משחק בקוביא במילוי לוטו? בזה אין חילוק בין אשכנזים וספרדים, והגדרת משחק בקוביא היא, מי שאין לו פרנסה קבועה וכל רווחיו הם מתוך הימורים ובזה כל עסקו. מי שממלא בסכום קטן פעמיים בשבוע ודאי שאין לו את הפסול הזה.
נשלח ב-9/9/2015 12:51
נראה שמזלו גובר הוא עניין רוחני.. גם המן הרשע היה מבסוט שהגורל יוצא לו בחודש שמת בו משה ולא היה יודע שביום שמת גם נולד וביום זה גובר מזלם של כל בני ישראל כי משה הוא כללי..
אולי אתה צודק וכל הרעיון של הלוטו הוא לא "כזה" רעיון מוצלח.. וכל רעיון הגברת המזל אין עניינו זכיה כספית דווקא.. אבל כל אחד והמקום שהוא אוחז בו ויש גם אנשים שמה שמעניין אותם זה השבע מליון שקלים ובחלומות לזכות בהם, ובמקום שהם נמצאים - גם שם אפשר לומר שמרחוק רואים איזה ניצוץ...
אבל לגבי מה שאתה אומר על המכשיר, הרי העולם נברא בשביל ישראל ובשביל התורה [ראה ברש"י על בראשית א א], ואם יש רעיון פיסיקאי בתורה, למה שישראל לא יעשה מהעולם איזה מכשיר? ולמה שלא יעבוד אם הבין את הרעיון נכון?
חח בנוגע לשעת ההגרלה צריך עיון ובדיקה אף פעם לא זכיתי למרות שאני שולח אחת לאלף ותרנ"ו שנה לפי שיטת דור הפלגה [שאמרו שאחת לאלף ותרנ"ו שנה הרקיע מתמוטט]
.. אני נולדתי בשבע בערב מוצאי ז אדר.. עכשיו אכתוב לי ביומן לזכור לשלוח 2 כרטיסים השנה..
אחד לשלוח בדיוק בשבע
ואחד לשלוח לפני ולחפש הגרלה שמוגרלת בשבע.
הממ שנה מעוברת.. מה עושים?
נראה מה יהיה..
תוקן על ידי עמית_חן ב- 09/09/2015 12:53:57
נשלח ב-9/9/2015 12:19
לא הבנתי מדוע אתה רואה את "מזלו גובר" כעניין רוחני. בנוסף, כפי שאמרתי קודם מסתבר שמזלו לא גובר כל כך עד שיהיה משתלם למלא לוטו, כך שאני לא מבין מדוע מילוי לוט ביום ההולדת מבטא את ההכרה בהתגברות המזל. זה מבטא בסך הכול חוסר הבנה של הסיכוי הזעום לזכות (גם אם לכבוד יום ההולדת הוא גדל פי אלף). גם לא הבנתי את עניין ה'רעיון שנמצא בתורה'. אם אני אתבסס על הפיזיקה של ה'תורה' (תהא התורה אשר תהא), ואבנה לי איזשהו מכשיר (שכמובן לא יעבוד), האם יש בזה כבוד לקב"ה שאני מאמין ברעיון שנמצא בתורה?! [ולמעשה יש לדון שבד"כ ההגרלה נעשית בלילה, אם יש למלא את הטופס ביום שלפני יום ההולדת כדי שהמזל יהיה בהגרלה, או שהמזל מתחבר לטופס בעת המילוי או השליחה ונשאר שם ואז יש לעשות אותם ביום ההולדת עצמו]
נשלח ב-9/9/2015 12:09
יש 3, תכלס כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו.. לדעתי אם יש מישהו שממלא לוטו מתוך הכרה ואמונה בכך שמזלו גובר כמו שכתוב בתורה, אזי יש גם בכך כבודו של הקב"ה [שיהודי מאמין ברעיון שנמצא בתורה ומביא את זה לביטוי כלשהו בבריאה].. גם אם לא יזכה וגם אם אין בכך מצוה.. אני לא עובד במפעל הפיס ולא באתי כאן להגיד שחובה לשלוח טפסים על פי התורה.. רק אמרתי שאפשר להכיר בענין במובן מסויים, ויש איזו מעלה בכך שיהודי מקשר איזה עניין גשמי כמו לוטו לרעיון רוחני כמו "מזלו גובר".. אתה לא "עוזר למזל", אתה רק מושפע מהעובדה שהוא גובר וההשפעה שאתה מושפע ממנה באה לידי ביטוי כלשהו ואפילו מחיאות כפיים הן ביטוי ובביטוי יש את כבודו של הקב"ה וכל אחד והביטוי שהוא מוצא לנכון, אם בכלל.
ירוחם, מאז ומעולם הקב"ה שיתף שותפים ושלושה שותפים באדם.. כבר לפני הבריאה נמלך בנשמותינו אם לברוא את העולם או לא, וכמו שיתף אותנו בהחלטה.. וכל המתפלל בליל שבת ואומר ויכולו... מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית אפילו שהוא רק "מגלה ומספר" בדיבור על הבריאה.. וכל דיין שדן דין אמת וכל מיני דברים כאלו שבהם אתה שותף למעשה בראשית
זה כמו להוסיף על מה שהבאת מרבי עקיבא, שזה לא רק עניינים של תיקון וכולי אלא עניינים של שותפות..
נשלח ב-9/9/2015 11:41
עמית מה שבעצם אתה אומר, אומר רב עקיבא. האדם צריך לתקן ולשפר את מעשה הבורא.
אדם היה מתפלל כל יום בבכי ובצעקות שיזכה בלוטו. נמאס לרבש"ע. ואמר לגבריאל תן לו לזכות בלוטו. אבל היהודי המשיך בצעקות למחרת גם. שאל הבורא את המלאך- למה לא קיימת את מצוותי? -ריבוני -השיב המלאך- ניסיתי. אבל הוא לא ממלא טופס.
נשלח ב-9/9/2015 11:34
אני לא יודע אם הייתי רץ ללמוד מעמלק. ועוד שנאמר שהוא כושפן, לכאורה מדובר באיסור דאו'. אני מבין את הרעיון שנטילת לולב עושה תיקונים כי זו מצווה מאת ה', כך שאני מבין מדוע לחשוב שהיא משפיעה על העולם או העולמות. לא הבנתי מדוע לחשוב שכאן יהיה איזה תיקון. יש בגמ' מימרות על אסטרולוגיה - בהנחה שאנו מאמינים בנכונותן, האם אנו צריכים לפעול למימושן? אם נולדתי ביום רביעי האם עלי לחפש דמים כדי לשפוך אותם? לא נראה לי. יכול להיות שכדאי לאדם להיות מודע לזה, וכדאי לו למצוא לעצמו דמים לשפוך בהיתר לפני שיצרו יכופו לשפוך דמים באיסור. אבל אני ממש לא רואה מדוע יש עניין לממש את זה כשותפות עם מעשה בראשית - אם שבתי אמור לגרום למשהו, הוא לא צריך את טובותיי. אני לא מנסה לסייע לרוח לנשוב ולא לנהר לזרום. אפשר לפתוח כאן נושא אקולוגי, של עזרה לסביבה כשיש לה בעיה תפקודית (הנהר נסתם - האם אני צריך לעזור לו לזרום?), אבל לגבי התגברות המזל באמת שאינני רואה סיבה לעזור לו.
נשלח ב-9/9/2015 10:56
מקור לביטוי, ניצול ושימוש ברעיון הזה מצאתי כאן - תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, דף י"ז, פרק ג', הלכה ח': "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".
היו מוציאים למלחמה חיילים שיש להם יומהולדת.. -
לגבי השאלה למה צריך לבטא את הרעיון.. המממ לכאורה יש שתי תקופות עיקריות של ביטוי של רעיונות רוחניים בתוך המציאות הגשמית..
תקופה ראשונה שבה צריך לפעול תיקונים בירורים זיכוכים וכל שאר המילים האלו על העולם ועל האדם וכמו שאומרים ש"לא נתן הקב"ה את המצוות לישראל אלא כדי לצרף בהם את הבריות".. ואז יש מצוות שבהם האדם מצווה ועליהם נוספים גם מנהגים וכולי שיש בהם את אותו הרעיון, אם כי לא חובה כמו שאר המצוות.
תקופה שניה היא על דרך מצוות בטלות לעתיד לבוא כמו "במתים חופשי" שלא רק שהמתים לא מקיימים מצוות אלא שאפשר לקבור אדם עם בגד כלאיים כי כשיקום לתחיה כבר יקום בזמן שאין עליו מצוה.. אמנם בתקופה הזאת אין מצוה ואין חובה אבל אף על פי כן העולם והמציאות יהיו כמו יריעה לביטוי של כל מיני עניינים. ולדוגמא אפשר לבטא דרך המציאות גם רעיונות של בית הלל וגם רעיונות של בית שמאי גם יחד כגון להדליק 2 חנוכיות.. לא כחובה אלא ככלי לביטוי של רעיונות..
וכמו שאותו רבי יוחנן שאמר שמצוות בטלות לעתיד לבוא, אומר שבתחיית המתים יקום אהרון הכהן וישראל יתנו לו תרומה..
אתה אומר שהמזל צריך להתבטא לבד.. למה? הרי אנחנו שותפים להקב"ה במעשה בראשית..
תוקן על ידי עמית_חן ב- 09/09/2015 11:27:50
נשלח ב-9/9/2015 10:22
למה צריך לבטא את הרעיון הזה (בהנחה שהוא נכון)? זה דין במזל שצריך לגבור. שיתבטא לבד. אולי אפשר לנצל את המזל הגובר, אבל אני מנחש שהוא לא מספיק גובר כדי שהתוחלת של מילוי כרטיס לוטו תהיה חיובית (אבל באמת שאני לא מבין בהתגבות המזל בימי הולדת; לכאורה אפשר לבדוק את זה בלי בעיה, אבל לדברים האלה יש נטייה לפעול רק בדבר הסמוי מן העין).
נשלח ב-9/9/2015 10:11
לא זוכר שראיתי שזכה.. אולי פעם שמעתי שכן.. ולך תאמין לשמועות.. כל מה שזכור לי זה רק שראיתי ששלח מישהו לשלוח כרטיס, ושפעם גם ראיתי שגם כתבו על הכרטיס משהו..
אולי אכן כדבריך החובה [ואולי אפילו בכללותה ולא רק בענייני כרטיסים] חלה רק על הטיפשים, אבל מצד הענין של "מזלו של אדם גובר", גם שליחת כרטיס לוטו יכולה להיות איזשהו ביטוי כלשהו שהאדם מבטא את הרעיון מתוך המציאות המוכרת לו.. לא יודע אם זה הוא הביטוי הכי מוצלח והכי עמוק אבל גם זה ביטוי..
ולכן אם כבר מדברים על שליחת כרטיסי לוטו, אז זה הדבר הכי נחמד שמצאתי שיכול לתת גב לתופעה, אם כי כדבריך החובה חלה על הטיפשים..
נשלח ב-8/9/2015 16:22
עמית
הרבי זכה?
לא הבנתי- יש חובה לשלוח כרטיס הגרלה?
אני ידעתי כי החובה חלה רק על טיפשים? זה המס שמשלמים על הטפשות.
נשלח ב-8/9/2015 15:49
ישנה אימרה כזו שאומרת שביום הולדתו של אדם מזלו גובר.. (ירושלמי, מסכת ר"ה פ"ג ה"ח)
כנראה שמכאן נובע המנהג (אני יודע שיש חסידי חב"ד שנוהגים כך) לשלוח לוטו ביום ההולדת.
יכול להיות שזה מצד הצורך לחזק את המודעות לעניין המזל הגובר..
אבל הרעיון הוא בכל מקרה נחמד.
אני לא מוצא את המקור אבל נראה לי שגם הרבי הקודם של חב"ד שלח פעם כרטיס הגרלה ואפילו הוסיף וכתב עליו כמה דברים.. משהו כמו יהי רצון או משהו.. לא זוכרררררר
אבל נראה לי שזה רעיון טוב לצאת ידי חובת שליחת כרטיס הגרלה פעם אחת בשנהה
