הדת, ואנשים לא חכמים.

מה יעשה אדם שאיננו חכם, אך בעל מודעות עצמית. ויודע הוא שאין בכוחו  בגלל שיכלו, להגיע לאמת בעניין עבודת בוראו,   מה עליו לעשות. ???

לסמוך על חכמים אחרים, השאלה איזה ???         והוא מסכן רואה שכל אחד אומר משהו אחר, והוא לא יכול לדעת מי מהם מדבר לעניין.

שוקע הוא בדכדוך רב, כי רצונו לעבוד את בוראו, ואינו יודע איך.!

מסתבר, שיש פתרון.  כותב הרמב"ם ע"ז פ"ב ה"ג 'כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרים אנו שלא לעלות על לבבנו ושלא נסיח דעתנו לכך ונמשך אחר הרהור הלב מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולות להסיג האמת על בריו'. וכמובן אותם בני אדם שאין דעותיהם קצרות אליהם נשואות עינינו.

כלומר אל לך להיות מדוכדך, נולדת למצב מסוים   דע, אסור לך לחשוב, עליך לסמוך על אותם הנקראים חכמים לפי הסביבה שלך, ועל פיהם יושק דבר.  (מישהו אמר דת השכונה...)

(הדברים לא נכתבו בזלזול ח"ו, אלא בצורה שמציגה את תחושתי בצורה הטובה ביותר.)

שוב, לא מדובר על החקירה בכלל, הרמבם מבחינתו היה שולח את כולם לביר זית, מדובר, סתם, על העלאת ספקות - זנות החשיבה, אדם חכם ונבון יכול להעריך את העלאת הספקות בפרופורציות שהם, הוא לא יחוש סתירה לדרכו כל עוד שלא עמד על טיבו של ספק ועיין מש"ל

השואל "אדם בעל מודעות עצמית" אך אינו יודע האמת בשכלו. אמת לא חייבים לדעת בשכל, אם יש לך מודעות עצמית, אתה אמור לדעת את האמת כחלק מהמודעות העצמית שלך. ואם אתה מסובך, אולי במקום לחשוב על שכל, תחשוב שיש לך מפריעים אחרים, כגון גאוה, או רצון ותאוה. והרמב"ם לא מדבר על בעיות מסוג זה, אלא על שאלות של רציונל גמור בלי עירוב של ה"מודעות העצמית", שאלות שהשואל לא מרגיש שהוא חלק מהשאלה, ובמצב זה כל טיפש מבין שהחכמים יותר בתחום יודעים את התשובות גם אם הוא אינו יודע.

תוהה

אם הינך כבר מבין שאין נפקא מינה לדינא בין שניהם מהו בעצם שאלתך,
איך לעבוד את הבורא ?עם הידיעה הפשוטה שהקדים הרמבם ,לידע שיש שם נמצא וכו,

חכם ומבין מדעתו דינו אחרת ,

יתכן,
שים לב שכתבתי (ואולי גם הרמב"ם דיבר דוקא על אדם כזה) על אדם שסבור שאין בכוחו לחקור ולהגיע למסקנות בנושא הדת.
עכשיו אתה שואל מה יעשה אדם בעידן האינטרנט כשהוא נחשף לחכמים מכל הסוגים. לא יודע. אדם כזה הוא באמת מבולבל, אתה לא חושב?
תאר לעצמך שאתה אחד כזה שלא יודע להכריע בסברתך לכאן או לכאן, או לפחות כך אתה חושב על עצמך, ואתה חשוף למידע סותר, זה די מבלבל ודי מאמלל (אם אתה בכל זאת כן מעונין לאחוז בדרך כלשהי).

"סתם משכיל" הוא לא הטיפוס שעליו מדובר. אדם שסבור שיש בכוחו לבדוק ולהגיע למסקנות כשלהן, שיבדוק ויגיע למסקנות כלשהן (זו דעתי, איני יודע מהי דעת הרמב"ם בנושא). אני לא חושב שכל מי שיבדוק יגיע למסקנות אחידות. אני כן חושב (במקרה שלנו, של יהודים שומרי מצוות שניגשים לבדוק דברים) שחלק מהבודקים מגיעים למסקנות חפוזות בעקבות התעקשות על פרשנות מסוימת לתורה שהיא בלתי סבירה, ובפרשנות זו אכן ראוי לכפור, אבל לא ראוי להתעקש עליה כדרך היחידה האפשרית. ושוב, "הרשות נתונה" זה לא אני אמרתי.

חזק,

ומי הם "החכמים בסביבתו" של הגולש באינטרנט, או של סתם משכיל הנחשף גם לחכמים שמחוץ לגבולות עירוב שכונתו?

זה לא שדברי השכונה שלו הם חסרי הגיון, יש להם בסיס רציני מספיק כדי לקבלם כאמת, אלא שאת המוחלטות שחסרה שלו הוא משלים ע"י השקלול שהצעתי.

אם אתה מבין שדברי הרמב"ם הם על אדם שהגיע למסקנה שאין בחכמתו לחקור ולחפש ולהגיע אל אמת כלשהי, אז מה בעצם אתה רוצה מאותו אדם? מה אתה היית מציע לו?
נראה לי שלאדם כזה מציע הרמב"ם את ההצעה הטובה ביותר: לך אחר החכמים שאתה מכיר.
הרי אדם כזה גם אין בידו לבדוק מי מהחכמים צודק, שאל"כ היה יכול לבדוק בעצמו איפה הצדק נמצא, אז מה הוא יכול לעשות חוץ מללכת אחרי החכמים שבסביבתו?

טעות, מצטער.

תוקן על ידי תוההה ב- 07/07/2013 19:07:24

אורותי, האמת שמתחילה לא קראתי בעיון... אך ראוי להבהיר בדברי רמבם שאין כאן איזו פריווילגיה מעמדית שלה זוכה רבן כמו שעשוי להשתמע מדברי החברים, אלא על כולם באופן כללי מוטל לחקור בדרך הראויה, וההיתר ללמוד ע"ז מכח הצורך להבין ולהורות כע"ז מג ב. כאלקטרא אני לוקה בזנות הלשון, אבקש את סליחתך.

תוקן על ידי אלקרטאווי ב- 07/07/2013 15:32:10