בין היהדות ההלכתית והתרבותית

צריך להבדיל בין הרצוי למצוי 

א אצל החרדי המצוי ש לנו כעת מערכת הלכתית חתומה ,

ב יש זרם בעם היהודי שעשתה רפורמה על דעת עצמה ללא הקריטריונים הדרושים ,
דוגמה קלאסית לכך ,לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת בסקילה נמחקה כליל ,
הפכה את התורה שבמתכונתה היא הלכתית חוקתית דתית מחייבת ולא עצה טובה קמ"ל ,לעניין תרבותי ומסורתי בלתי מחייבת בעליל,

ג יש עוד זרם שיותר קרובה לכותרת ,,זרם בדת היהודית,, שעשתה רפורמה חוקתית והלכתית שבנויה על רעיון השויון ,=קונסרבטיבית,

ד יש עוד זרם שהיא מסתובבת כאן בפורום ששיכת לזרם החרדי דתי ומסובכת בתוך עצמה,ויש בהם כמה קבוצות


א,מסתפקים על הנטיעות עצמם,

ב רוצים שינויים הלכתיים

ג רוצים חופש מהמוסכמות החברתיות

ד הקבוצה שכוללת את כל הקבוצות

 הדורש שינויים הלכתיים הוא בעצם בבעיה ,
יש כמה קטגוריות ,
דאורייתא ודרבנן ,
יש מאירי מפורסם שעליה מנסים להפוך הרבה קערות על פיה ,
המאירי אינו מהפכני כלל ואינו חורג בכי הוא זה מהמערכת החתומה  וכ"ש שלא התיר דאורייתא 
יש מערכת הלכתית שלמה לגבי דיני נשים ,צניעותה ,לבושה ,ימי יציאתה לאביה ואימא שבהם באופן אבולוציוני חלו שינויים עצמיים ,
נשים יוצאות ,עובדות ,מתלבשות אחרת ואף מתחילות להיות יותר מעורבות בשיח הציבורי,
מאידך רוצים להפוך את הטאבו האסור למותר ,עדות אשה ,דיינות ,רבניות ונביאות,
בכל אלו יש בעיה דאורייתא ,
אם מדובר על יג מידות יש לנו לכאורה בעיה לכל הפחות עם שינוי על ידי סנהדרין ,איני רואה אופציה אחרת באופן אוטומטי ואבולוציוני,
האם יש אופציה להוריד דאורייתא באופו ספונטני ללא הקריטריונים המבוקשים?
צריך גם לדעת שהרמבם פוסל אותן מהכתוב עצמו ולא מן הדרשה ,
לגבי האם בכלל תהיה הסכמה לדבר ,צריך שוב לחקור האם אכן נשים ראויות בכלל ,
ברור שעדות מחייבת לחצים של דרישות וחקירות ומדובר יותר בחסרון ולא בתיקון ,
נשים דעתן קלות גם בסיפור שמתרחש ואינטואיציית הצדק במקרה הטוב יכולה להוסיף הרבה דמיון ופלפל להרחבת סיפור,[איזה דיין ימחק מלים אלו ?]
שקרי נשים בגירושין ושיתופי פעולה על ידי עורכי דין ואפילו נקמות יומיומיות בהאשמות של הטרדות והרחקות תעיד שהן מסוגלות לכך אולי יותר מגברים במקרה הפחות טוב,
באופן מעשי מדובר על דמיון ואם כבר לדמיין בואו נתחיל לדמיין איזה רב יצטרף לאותה חגיגה ,
אין ספק שיש פחד משינויים גם על ידי רבנים שמא יסקלוהו ואפילו רב שלמה זלמן העיד על עצמו בפסיקות הלכתיות מסויימות שהפחד הוא המניע לא להניע,
רחיצה ביום טוב שתהיה מותרת באופן גורף עדיין לא ראיתי ,
רחיצה רגילה כידוע אסורה מטעם דאינו שוה לכל נפש רק למפנקי ,האם בימינו כשיש מקלחת ואף אמבטיה בכל בית ואנשים מתקלחים בכל יום מדוהר על אינו שוה לכל נפש ורק למפנקי?בואו נתחיל שם ,
האם רב שלמה פישר הפחות פחדן הוא אופציה בכדי להתחיל חגיגה זו ?

לגבי המסתפקים בנטיעות יש גם קבוצות ,
אחוזי הספקות ואחוזי האומץ ,
באשכול אחר מישהו אף טען שגם הר סיני במציאותו לאו דוקא מחייבת ?
זאת לא אופציה למי שיאמין בשכר ועונש ,

אבל האמת חייבת להאמר,היהדות ברובה הקיים היא תרבות מחייבת על בסיס מרכיב עיקרי שהיא חברתית ,
שים כל יחיד על אי בודד ונראה מה יהיו מצוותיו,,

תוקן על ידי ביליצר ב- 11/07/2013 00:16:01

בפרשת האזינו לא מוזכרת מילה על תשובה.
מדובר על מצב "על הפנים" של העם
 כִּי יִרְאֶה כִּי-אָזְלַת יָד,  {ר}
וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.  {ס}  
ואז גאולה מסתדר לא רע בכלל עם מה שקרה בדורות האחרונים.
כנראה מדובר בשני מסלולים או גאולה ע"י חזרה בתשובה או גאולת אין ברירה.

ר"ס  ושלום לוי,
בהתעלם מהפולמוס סביב נבואות שהתגשמו -לא מכיר.
מה הבעיה עם שינויי ההלכה ב'עין תחת עין' ממון או ממש? בתורה כתוב שההלכה נקבעת ע"פ הכרעת החכמים (=השופטים, סנהדרין) אז אולי בי"ד של ישעיהו הנביא הבין ופירש את הפסוק ממש והבי"ד שלאחריו פי' ממון, מה הבעיה בזה? [אגב  הרמ' כותב על הלכה זו שזו קבלה מבי"ד של יהושע <תלמידו של משה> כמדומני. ובמורה רומז על פרשנות נוספתשיש לו שברצונו למסור לתלמידו בע"פ].

סביר להניח שההבנות שהשתנו לחכמים (סנהדרין מאוחרת) ביחס לדורות הקודמים היו גם כתוצאה של התפתחות ושינויים שונים בהבנה וכדו'.
ההבדל בין הרבנות הפרושית לרפורמים היא בכך, שהפרושים פירשו את התורה כדרכה של תורה מתוך התורה עצמה. ולא מתוך רצון לשנות את התורה ע"פ תפיסות שמחוץ לתורה. בנוסף יש את בעיית חוסר הסמכות. (סנהדרין).

שלוםלוי,


אכן, טיעון זה רלוונטי לאלו (הבונטון של הפורום הזה) שטוענים שמנהיגי הזרם הפרושי וממשיכיהם עשו רפורמה (מוצדקת. ואתה צודק לחלוטין שזה לא מה שהם סיפרו לציבור בזמנו, אני טוען את זה מזמן. הם או מתעלמים מכך או טוענים שזה 'שקר קדוש' - שקר שנועד לחזק את הדת ולכן לגיטימי). השאלה היא פילוסופית/תיאולוגית - בהנחה והאל הוא זה שכתב את התורה (החומשים) אלו רפורמות טובות בעיני האל ואלו לא, ולדעתי אין דרך רציונלית להכריע בה כפי שנימקתי למעלה. 

לאלו הטוענים שכך היו הדברים מאז ומעולם, השאלה היא עובדתית-היסטורית, וקריטריוני ההכרעה ברורים יותר - האם אכן ההלכה הרבנית עברה במסורת מתקופת משה בן עמרם או לפחות שוחזרה מתהום הנשייה בעזרת מתודות תקינות. באשכול שפתחת הבאת טיעונים לתמוך בטענה שהמיינסטרים בסוף תקופת בית שני, או אפילו בתקופה החשמונאית, היה ההלכה הפרושית. גם בהנחה וטענה זו נכונה עדיין אינה שוללת את הטענה שזו הייתה רפורמה הדרגתית במהלך ימי בית שני (ולא רק לאחר חורבנו) שהתקבלה על העם. 
לדעתי אף מהתלמוד נראה שהרבה הלכות בסיסיות נקבעו, לעיתים בניגוד למקובל, בסוף תקופת בית שני או לאחר חורבנו - הטיעון הוא שהחומר נשכח ושוחזר על ידי ה'דרש' (למשל, היהדות על פי האב או האם? מדרש רבה (בראשית ז) מספר על רב שהורה שעל פי האב, עד שרשב"י טען לו שעל פי האם בהתאם לדרשה חז"לית. כלומר דין בסיסי זה לא היה ידוע לכל בזמנו) כלומר הדיון חוזר לשאלה האם המתודות האלו לכריית מידע נחשבות תקינות.

שלום
אנא חלק לפיסקאות