פטור עוסקים בתורה משירות בצבא - לפי ההלכה

החלטתי לפתוח את האשכול כי הדיון מעניין וחשוב, וגם קצת אקטואלי.

התלמוד (למשל בבא מציעא קח א: "הכל לאיגלי גפא, ואפילו מיתמי, אבל רבנן לא - מאי טעמא? רבנן לא צריכי נטירותא" - כולם חייבים לשאת בנטל תיקון חומות העיר, ואפילו יתומים, אבל תלמידי חכמים לא, ומדוע? כי תלמידי חכמים אינם צריכים שמירה (רש"י: תורתן משמרתן)), ובעקבותיו שולחן ערוך (יורה דעה רמ"ג), אכן קובעים שעוסקים בתורה פטורים משירות הגנתי סדיר בצבא בזמן שאין מלחמה כוללת (בלי קשר לסיכון רוחני וכיו"ב) ואף פטורים ממס (ואפילו ההגמון מטיל מס על תלמידי החכמים, חובה על היתר לשלם את מיסם, שם בהג"ה). לפני שמואדיב יצטט על חתן מחופתו, ברור שבכל 'איגלי גפא' יש גם אלמנט של להגן על ישראל מיד צר, ועדיין ההלכה פוטרת אותם - כי להגן על ישראל מיד צר מדובר במקרה כוללני (כמו נניח במלחמה כוללת כמו מלחמת ששת הימים. דא עקא שכיום אין תועלת צבאית באדם שלא עבר הכשרה. הטענה היחידה שאני רואה כאן היא לטעון שעליהם לעבור הכשרה כדי שאם וכאשר היל"ת תהיה מלחמה כוללת הם יוכלו לתרום את חלקם. לא נראה לי סביר, אם זו הייתה הסיטואציה גם השולחן ערוך היה צריך להזכיר זאת. לכל היותר הם יהיו מחויבים לקלף תפוחי אדמה במלחמה כזו, אם כי מהתיאור התלמודי של מלחמות משה רבינו ודוד המלך נראה שחלק מהמתגייסים פשוט לומדים תורה). 
אינני מדבר על סברות חוץ הלכתיות, ועד כמה זה פרזיטי, ועד כמה האמירה שתלמידי חכמים לא צריכים שמירה עומדת במבחן המציאות. זה אכן פרזיטי ותלוש מהמציאות והיה כזה גם מצידו של רב יהודה שקבע את הקביעה הנ"ל, אבל עדיין זו ההלכה;
האם יש פה תביעה הלכתית כלשהי, או, rather, תביעה מהחרדים להתאים לערכים שאינם מאמינים בהם (כמו ניראות בפני חילונים, השתנות ההלכה על ידי קריאה יוצרת, דינים שונים למצב של אתחלתא דגאולה (שגם אינם מאמינים בו וגם אינם חייבים להסכים שהדינים יהיו שונים במצב זה, כמו ש, לפי המסופר בתלמוד, גם במלחמות שניהלו משה רבינו ודוד המלך, תפקידם של חצי או שליש (בהתאמה) מהמתגייסים היה פשוט ללמוד תורה), פלפול הלכתי שיצא ממנו שיש למחמיר לחייב כיום עוסקים בתורה לשרת בצבא על מה לסמוך ("יש להחמיר בדוחק"), וכיו"ב)?

עוד מקורות בערך של גיוס בני הישיבות בויקישיבה
ראו דברי המאירי בהערה 6, כמה אקטואלי, מבהיל על הרעיון!


------------------------------------------------------



'טיעונים' שבוודאי יעלו ואין בכוונתי להתייחס אליהם:

1. לא כל החרדים, ואפילו לא כל האברכים, עוסקים בתורה ברמה של תורתו אומנותו.

על אברך שעוסק במשרה תורנית כלשהי בוודאי אין טעם לדון. על אחד שמוכר מוצרי תינוקות מהבית בשעות הערב כבר התייחס השולחן ערוך עצמו (שם): "ודוקא תלמידי חכמים שתורתם אומנותם, אבל אין תורתם אומנותם - חייבין. ומיהו אם יש לו מעט אומנות או מעט משא ומתן להתפרנס בו כדי חייו ולא להתעשר ובכל שעה שהוא פנוי מעסקיו חוזר על ד"ת ולומד תדיר נקרא תורתו אומנותו:" והרי ברור שכך הוא שכן גם האמוראים עסקו בכל מיני עיסוקים חוץ תורניים, והשולחן ערוך עצמו (שם) מתייחס כמובן מאליו למקרה שבו התלמיד-חכם עוסק בסחורה, שיש להקדים אותו לאחרים.
על אנשים שעובדים על המערכת אינני דן, גם האפולוגטיקנים החרדים מסכימים (לפחות מן השפה ולחוץ, ובמנותק משאלת הסיכון הרוחני) שבחור שלא לומד בישיבה (או לא-לומד בישיבה) עליו לשרת בצבא.
אני דן, כדברי הכותרת, על עוסקים בתורה.


2. "אתה חרדי" (משפט שכתב בעלבעמיו פעם, "זרוק חרדי לאווירא - אעיקרו קאי" פרפרזה על משפט תלמודי).

אד הומינם קלאסי, אין טעם לדון.



3. ולמה הם לא עובדים לפרנסתם? הרי הרמב"ם כתב (אם כי רבים חלקו עליו)... ולמה הם לובשים בגדי איכרים פולנים מהמאה ה17? ולמה הם מדירים נשים (דיון בפני עצמו באיזו עמדה תומכת ההלכה הקלאסית, וראו הודאת בעל דין. נא לא להסיט את האשכול לכיוון זה)? ולמה הם זורקים אבנים בשבת?

לא רלוונטי. הדיון ממוקד בשאלה ספציפית.

תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 15/07/2013 02:58:51

אני מבין. רב יהודה חשב שתלמידי חכמים אינם צריכים שמירה במובן הפשטני ביותר של המשפט, והתברר שהוא טעה לכן ההלכה בטלה (נשאר רק לפלפל איך עושים את זה בלי הסכמה כללית, אלו דינים משתנים עם ביטול הטעם ללא הנד עפעף ואלו ממשיכים כטראדישן). מתברר שהבחור פשוט חי בסרט וחשב שגופם של תלמידי חכמים חסין כסלמנדרה - שזה אפילו רבני אשדוד החרדים ל"ע יודעים שאינו נכון. 

חשבתי שכאנשים האמונים על האפולוגוטיקה תטענו שגם רב יהודה ידע שתלמידי חכמים נוטים להפגע מחיצים כמו כל אדם אחר, אלא שהפורענות באה לעולם שלא בעטיים ולכן שהאחרים יגידו תודה שתלמידי החכמים מסתפקים שהם ישאו בנטלם ולא דורשים מהם פיצוי, יחד עם הכרעה ערכית שערך שיוויון בנטל נדחה מפני ערך לימוד תורה (הרי יש להם הטבות מס ושם לא שייך הטעם של 'רבנן לא בעו נטירותא'). אולי טעיתי. 

אבל, בעצם, כל הדיון הרי מיותר - שכן הפטור החלקי שמקבלים תלמידי ישיבות ההסדר מנומק בטעמים אלו בדיוק, כולל ציטוטים מההלכה, מהאגדה, מההגות. פשוט מישהו החליט שהטעמים האלו מספיקים רק לחצי פטור ולא לפטור שלם. למה? ככה.

אולי לא הבנת את מה שכתבתי . הלוחמים התורניים לא צריכים למות . הם גם גורמים שהאחרים לא ימותו בזכותם . הם מתים באהלה של תורה .

באשדוד הם מיעוט וכשנתנה רשות להשחית אינו מבחין בין צדיק לרשע - אוי לרשע ואוי לשכנו :-)

.


בימינו ראינו באופן גלוי שתלמידי חכמים בעי נטירותא. כשנורו טילים על אשדוד - תלמידי החכמים התפנו מאשדוד ועברו למקום מרוחק יותר, מחוץ לטווח הטילים של השונאים והמחבלים גם יחד.

אלמלי לא בעי נטירותא, מדוע להתרחק?