וי''א אף להשיטו במים - הגדרת החיוב !

בעקבות האסונות של מקרי הטביעה הרבים בכלל ובציבור החרדי בפרט . יש לבדוק האם מה שאמרו חכמינו בקידושין שחייב אדם ללמד את בנו להשיטו במים הוא חיוב גמור מצד ונשמרתם מאוד לנפשותיכם שמחוייב לתת בידיו את הכלים להתמודד עם הסכנות שבמים . או שהחיוב היה יותר שייך בזמנם שהיו שטים המון במים בספינות וסירות גם במעבר ממקום למקום . אבל היום שעיקר התחבורה איננה דרך הים אולי אין כל כך חיוב . אך מצד שני בכל שנה מתרבים לדאבונינו מקרי טביעה ופיקוח נפש אז אולי גם היום שייך החיוב .

לכל שאר חמשת "מצוות האב על הבן" הגמרא מביאה פסוק כהוכחה.
רק ל"להשיטו במים" אין פסוק אלא סברא "חיותא היא".
כיוון שזו אינה גזירת הכתוב או דרשת פסוק, נראה לי שיש לילך אחר הסברא,והגדר של "להשיטו במים" זה ללמד את הבן כל מיומנות שסביר שתשמור על חייו.
על פי זה, יש יותר סברא ללמד אותו לציית לחוקי התנועה, מאשר ללמד אותו לשחות.

מאידך, מכיוון שזוהי הדוגמא שהביאה הגמרא, מן הראוי לדקדק בה, וזכורני כד הווינא מאוד טליא,  שאבי מורי זצ"ל לימד אותי לשחות, ולא באמצעות שליח (קורס שחיה), כמו שעשה בברית המילה שלי, שכן מצווה בו יותר מבשלוחו. 

''חייב'' אדם ללמד בנו וכו' וי''א אף להשיטו במים . היינו שיש אומרים שיש חיוב להשיטו במים .. אז מה לך כי תחלוק על המשנה ?

בדברי התייחסתי לכך שייתכן שבזמנם השחיה היה חלק בלתי נפרד מהחיים ודרך מעבר בסיסי ממקום למקום . השאלה היום בגלל רמת הסיכון הגבוהה בכל השנה אך בפרט בימי בין הזמנים האם גם היום שייך לחייב על כך מכוח אותה גזירה ...

ליאונרדו
הטם לא רצוי שהאב ילמד את בנו לשמור על כושר? ושחיה היא היכי תמצי לכך.

ההודעה שנמחקה איכשהו:ירוחם, דברי היו רק התייחסות למה שעשוי להשתמע מדבריך ולא כפי שפירש אייזין. עניין המחיקה מופנה למוחק (?). לעצם ההערה היפה ראשית בתלמוד שבת קמז ב איתא אלא רבי נחמיה ורבי אלמעזר בן ערך שמו ולא הוזכר רבי מאיר. ובלאו הכי מי לא אמרי' בכל דוכתא תרי תנאי ואליבא דרבי פלוני, הכי נמי הכא.

ירוחם אני חושב להיפך, כי מאיר גם הוא במשמעות שהאיר וכו ולא היה צריך לעקם בשמו, משא"כ רבי נחמיה וכו'

כפי שכבר צויין אינני מסלף אלא מביא את המשך הגמרא שאחד התנאים אמר שאינו מלמד שום אומנות רק תורה שמלוה את האדם בכל ימיו ובכל מקום .