למה אנחנו חותרים?

טוב.. קצת חשבתי ביום האחרון ואני רוצה לומר כמה מילים.
תודה על התגובות, נהניתי שכל אחד הגיב לי בצורה אחרת, וזה קצת הזכיר לי מה שתמיד שוכחים, שיש עוד אנשים שחושבים והם חושבים אחרת ממני.
קצת דפדתי בפורום ודוקא נהניתי מהרוח הכנה של רצון לשנות, וראיתי שלא (כולם) מנסים לשבור את הכלים.
עכשיו אני רוצה לומר מה לדעתי כל אדם קטן יכול לעשות.
אפשר להגדיר את המלכוד כך: איננו מנסים להיות נגד מישהו, אנו מזדהים עם הרוח החרדית. אבל איננו מסכימים שהציבור 'כבשים' כמו שקוראים לזה פה.
ואם אנחנו באים לפעול זה יוצא כאילו אנחנו נגד ובזה איננו רואים תועלת.
יתירה מזו ישנו ציבור גדול שאפשר לקחת את הניק 'אייזין' כמייצג, שמכיר את כל מה שאומרים פה, אבל סבור שמכיוון שלכל צעד יש השלכות לכיוונים שונים ואף אחד אינו נביא לדעת לאיפה תוביל חוסר שמרנות במידה זו או אחרת, הרי שצריך תמיד לפנות לגדולי ישראל שהם מחשבים הכל ויודעים מה צריך להכריע. ובדורינו הסכימו כל גדולי ישראל (: שצריך רק לשמור על הנאמנות הבסיסית לתורה.
ועכשיו לך תתוכח.
הצעתי מה ביד כל אחד להשפיע
בשני דברים המצב בשטח הוא קטסטרופלי לא בקנה מידה ציבורי או מחשבתי אלא ממש בחיי היום יום.
א. התלות במסגרת ב. החד גוניות אני בעד אברכים.... אני אברך.
לא ייתכן שכל אברך צריך להגיע ב9 בבוקר ללמוד ב'עיון' לחזור הביתה או לאכול סנדוויץ' בכולל, ובינתיים להתקשר לבן דוד מהעירייה שיעשה פרוטקציות ב'חיידר' ולחזור ללמוד 'בקיאות'. וכו'. החיים יכולים להיות הרבה יותר מעניינים.
לא ייתכן שכל אדם חרדי עובד קם בבוקר ללא כל מעוף רוחני אלא עם רטינות על המוסדות שלא מקבלים את ילדיו, אח"כ לומד כמה שלומד והולך לישון, החיים הרבה יותר מענייינים.
לדעתי החיים החרדיים אמורים להיות הכי מעניינים בעולם. אפילו נלך לדבר הכי קלאסי :חידושי הגר"ח על הרמב"ם. יש מאה דברים שאפשר לעשות איתו ולחשוב עליו, חוץ מלקרוא ולהתווכח ולהביא ראיה.
אלא מה? אנחנו תלויים במסגרות. וכאן הצעתי: לנסות כל אחד כמה שיכול לעשות דברים מעניינים בתוך מה שמאפשר הקונצזוס. לנסות ללכת כמה שיותר רחוק בפרהסיא במה שהמערכת עדיין תסבול בעל כרחה. וזה מחייב כמה שפחות להיות תלויים במסגרת. אם אפשר ללמוד לבד חלק מהיום. אם אפשר לייסד שיעור שאתה חשבת עליו, ולא קובלסקי. מכבדים אותך בשיעור בהלכה בין קבלת שבת למעריב תדחוף רעיון מחשבתי (אנשים יתחילו לזוז על המושב בחוסר נוחות מזה שמישהו מדבר על החיים הממשיים).
ואני מדגיש שאת זה אפשר לעשות בכל בית כנסת (או נגיד להוציא ספרים מעניינים), ולא באתר באינטרנט כי זה עדיין לא בקונצזוס. וגם אם זה יתרחב ויהפך לעולם ממשי, זה יישאר בתור עולם אחר מבתי המדרשות הרגילים.
תן לחכם ויחכם עוד. אני רק מציע (כמו שאומרים הצדיקים אני מדבר לעצמי) כקבלה נחמדה לאלול אולי(:.
סליחה שדיברתי ארןך. מה חושבים?

תוקן על ידי בעיקרשומע ב- 06/08/2013 20:58:21