מיכי
לומר שפרשה נכתבה כאשר לכתחלילה כוונת הכותב היהתה רק להגדיל תורה נראה לי דחוק מאוד (מן הסתם היתה, נהגה ו"נקברה")
בעב
באשר לנקודה הנפלאה של הרמב"ם בפיה"מ בכריתות המפריעה לך רבות:
ראה גם אבות ד/ב וסוף מכות והקדמת חלק "אבל זו הנקודה הנפלאה, רצוני לומר העולם הבא, מעט תמצא בשום פנים שיעלה על לבו הוא שיחשוב או שייקח זה העיקר, או שיאמר זה השם על איזה דבר הוא נופל: אם הוא תכלית הטובה, או אחת מן הדעות הקודמות הוא התכלית. או שיבדיל בין התכלית ובין הסיבה המביאה אל התכלית".
נקודה נפלאה אצלו אינה חילוק מדני נקודתי טכני אלא יסוד עקרוני, אך אין זה שולל את היותו מודע לחילוקים דקים או אפילו למדניים.
בכריתות הפי' הפשטני לדבריו די תמוה (כי סו"ס נוסף איסוה"נ בבישול בחלב)
חושבני שכוונתו שם שמכיון שלימודי חכמים מהפסוק הם לא שורש אלא ענפים, הם פרשנות ולא הכתוב עצמו (כביאורו בשרשים א,ב לסה"מ ולגבי קדושי כסף מדרבנן), גם אם הם מחייבים ברמה של דאורייתא, ומכיון שברמה המפורשת בתורה אין תוספת באיסור בשר וחלב אזי איסור זה אינו איסור מוסיף ומעמדו זה של האיסור נשאר, גם אם בפרשנות חז"ל (שאגב, יכולה להתבטל ע"י סנהדרין אחרת) האיסור הורחב גם להנאה
