| נשלח ב-14/9/2013 22:15 |
 |
| |
הרהורים על יום הכיפורים.
תפילת כל נדרי תפילה מרגשת, אבל התרת הנדרים הם רק ננדרים ואיסורים כלפי שמייא, מה היא עושה בראש התפילה ואתה נכנסים ומקבלים את החג?
סיפור יונה שבא לספר לנו על התשובה שעשו אנשי ננוןה, שכולם מהמלך ועד הבהמה חזרו בתשובה. ה' קיבל את תשובתם
אבל הדבר לא מצאה חן בעייני יונה, וכבר דובר על כך רבות.
אבל יונה שחטא חטא גדול בנסותו לברוח מה', שכר אוניה לברוח תרשישא, נזרק לים. דג גדולו בלע אותו, שלשה ימים במעי הדג,
ויונה לא עושה תשובה על חטאו הגדול, הוא אמנם מתפלל ומהלל ומאדיר את ה', אבל שום דבר על החטא שלו- אין וידוי אפילו ברמז.
וגם לו האלוקים סולח.
ושאלה- בתורה כתוב ועיניתם את נפשותיכם- האם באי אכילה שתיה רחיצה ונעל- מענים את הנפש?
אגב בענין הסורי- ה' חמל וקיבל את התשובה של ננוה, ואותה ננוה לאחר לא יותר מכמה שנים השמידה והגלתה את מלכות ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2015 19:06 |
|
| |
אני מניח גם שמי שעלה לרגל יצא שבוע קודם כדי לראות את עבודת הכה"ג ביום כיפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2015 18:22 |
|
| |
רוב היהודים לא עלו לרגל בימי בית שני. בתי כנסת היו קיימים כבר בימי בית שני. אני מניח (אבל נכון שהדבר לא מוכח) שהתפללו בהם. ברור שהתפילה הייתה הרבה הרבה פחות מהיום.
בכל אופן, הנקודה היא שאני לא רואה מדוע אתה רואה ירידה בשותפות. פעם מעטים היו שותפים לעבודה בבית המקדש, וכיום אף אחד לא שותף לה. בעבר וגם כיום מי שלא בבית המקדש השתתף בצום ובפעילות של תפילה ככל שהייתה. אם מישהו היה רוצה להתפלל מהבוקר עד הערב, היה יכול לעשות גם את זה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2015 17:51 |
|
| |
צמו באמצע העליה לרגל לחג הסוכות.
התפללו? מנא לך?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2015 16:58 |
|
| |
גם בזמן הבית כולם צמו והתפללו. כבר פילון אומר שזה יום שבו אפילו הפושעים צמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2015 16:52 |
|
| |
הרהור שאיני משתחרר ממנו
איזה יום כיפור יותר מרומם, יום כיפור בזמן הבית, שרוב עם ישראל לא היה שותף בו, או יום כיפור שלנו, שכולנו שותפים מלאים?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 11:25 |
|
| |
שאלות נספות שלא נענו
וכל מאמינים שהוא דיין אמת- ההגוי באהיה אשר אהיה- איך בדיוק?
התשובה היא קבלית- אחד מ70 שמות ה' הוא -אמת- כי אמת בגימטריא 9 (גימטריא גדולה)
9 הוא מספר יחידאי- כמה פעמים שתכפיל אותו תמיד יהיה בו 9, ההגוי באהיה=21 אשר- כפול- אהיה 21 נקבל 441 = אמת.
מה הפרוש הקונה עבדיו בדין? למה אנחנו אומרים זאת? במה זה מועיל לנו ביום הדין?
אנו מזכירים לה' כי אנחנו עבדיו- ולפי הדין בעל העבד חייב לדאוג לכל מחסורו של העבד העברי
באין מליץ יושר מול מגיד פשע- תגיד ליעקב דבר חק ומשפט וזכנו במשפט.
מה ההגיון במשפט הזה?
הדין הוא, כי אם אין בכל בית הדין -הדן דינו של פושע- אפילו אדם אחד שמלמד עליו זכות. הפושע מזוכה מיד. |
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 16/09/2013 11:52:21
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 10:56 |
|
| |
רבי חייא בר אבא ותלמידיו ורבי שמעון בן חלפתא ותלמידיו ורבי עקיבא ותלמידיו היו יושבים ועוסקים בתורה תחת עץ תאנה. כנראה אותם תנאים פחות חששו משרצים, ויותר חששו פן תלמידיהם יהיו לבורים או לגאוותנים, אם ילמדו רק בבית המדרש.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 08:14 |
|
| |
מ
וכמובן אל תפריש אותו משרצים
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2013 22:55 |
|
| |
ירוחם,
אפרופו מה שכתבת, המשורר ההודי רבינדראנאת טאגור טען שידע יכול להקנות כח, אולם רק באמצעות סימפטיה מגיעים לשלמות,
ושחינוך טוב איננו רק זה המקנה מידע אלא זה המאפשר לאדם לחיות בהרמוניה עם המציאות, על-כן בבית-ספרו הירשה לתלמידים לטפס על עצים ולבחור מקום מושב על גבי ענפים, שם יעשו את שיעוריהם, וכשמנהל מנוסה, שנודע כמנהיג משמעת, ראה זאת והשתומם על כך, טאגור אמר לו: "ילדות הינה התקופה היחידה בה אדם יכול לבחור בין ענפי העץ לבין כסא בחדר, האם מותר לי לשלול מילד את זכות הזו רק כי אני כאדם מבוגר מנוע ממנה?"
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2013 22:21 |
|
| |
מ
אתה באמת חושב שהקב"ה לא ידע כי הם יאכלו מהעץ? אם הוא באמת לא רצה שיאכלו ממנו, הוא לא היה מפנה את תשומת ליבו של אדם וחוה לעץ הזה, בין מיליוני העצים שהיו בגן העדן מי היה שם לב לעץ אחד או שניים.
הרי הבורא ידע ודאי כי ברא בנו את יצר הסקרנות המבורכת.
ואומר לך- למרות שקראתי מה שכתב המורה- אם אדם וחוה לא היו אוכלים מעץ הדעת, הינו גם אנחנו ימטפסים על העצים.
אגב מה עם השאלות האחרות שנשארו מיותמות, אם לא תסבירו אתם אאלץ אני לעשות זאת.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2013 20:37 |
|
| |
ירוחם,
התכוונת מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל. האכילה מעץ הדעת נתנה לאדם הראשון רצון ובחירה ונתלבש בתאוות גופניות. אילמלא האדם הראשון אכל מעץ הדעת, לא היינו צריכים לענות את נפשותינו ביום הכפורים.
תוקן על ידי מם80 ב- 15/09/2013 20:38:00
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2013 20:26 |
|
| |
ועיניתם את נפשותיכם=ועיניתם את עצמכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2013 19:33 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | אפרים,
פירושך לנפש נכון, וכן פירושו של ירוחם. אתה מכיר אדם שאיננו רוצה לאכול? אכילה נדרשת לקיום הגוף להחליף ולחדש מה שנחסר ממנו, ועל-כן זה הרצון הבסיסי השפל של הנפש. לפיכך, כדי להתעלות, ציותה התורה על עינוי נפש, דהיינו צום. . |
|
רק שאלה אחת- הרצון הבסיסי לאכול הוא שפל? אתה יודע כי חז"ל אומרים בעשרה מאמרות נברא העולם- ואין בתורה רק 9 מאמרות.למרות כל הנסיונות שלא עולים יפה להפוך את בראשית מאמר.
התשובה נדמה לי של השפת אמת- ויאמר אלוקים לאדם מכל העץ תאכלו- הוא המאמר העשירי.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2013 19:26 |
|
| |
| אפריםבן כתב: | | ירוחם,מאות האנשים טופלו ביום הכיפורים בבתי החולים בגלל שעינו את נפשם האם הרופא שאל אותם:מה שלום רצונכם?או שהרופא שאל אותם מה שלומכם?
טעות בידך כאשר אתה סובר שבפסוק:ועיניתם את נפשותיכם הכוונה נפש-רצון.
הכוונה היא לפירוש כמו בפסוק:"שמרה נפשי כי חסיד אני "או כמו בפסוק:"והיה האדם לנפש חיה."
כתוצאה מעינוי של האדם האדם רוצה לאכול אבל זו רק רק התוצאה. |
|
אם טעות בידי יכול להיות- אבל מה שאתה כותב בטוח לא יכול להיות מבחינה תחבירית לפחות
כדבריך וכך הבאתי בתחילת דברי אדם = נפש, או נפש= אדם, אם אתה מצווה על הנפש האדם לענות- את מ י בדיוק לענות
לפי רעיונך היה צריך לכתוב- ועיניתם את עצמכם. הרי הציווי נאמר לנפש.
שאלתי ואשאל שוב- האם איסור תשמיש המיטה הוא עינוי? הרי אדם לא כל יום משמש את מיטתו? איזה עינוי זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2013 18:47 |
|
| |
הרצון עצמו לא יכול היות מעונה . האדם (שזה הפרוש למילה נפש בהקשר הפסוק ועיניתם את נפשותיכם כלומר ועיניתם את עצמכם) והרצון לאכול הוא רק תוצאה של עינוי האדם את עצמו.
|
|
|
|
|
