| נשלח ב-15/9/2013 01:33 |
 |
| |
למה לא מברכים על האתרוג ?
נפסק בהלכה שיש לברך על נטילת לולב .
ובגמרא מובא הטעם מכיון שהוא הגבוה מבין המינים לכן תיקנו עליו את הברכה .
אך יש להתעמק בכך שהרי בתורה נרשם על הסדר קודם כל האתרוג ואחר כך הלולב .
ולקחתם לכם פרי עץ הדר ואח''כ כפות תמרים .
וכמו שבפסוק של שבעת המינים אומרים חז''ל כל המוקדם בפסוק מוקדם לברכה אז כעין זה היה צריך לברך על מה שנכתב ראשון .
מה גם שהמנהג הוא לתור אחר אתרוג מהודר - יותר מכל שאר המינים
ואם כן אמאי בכל זאת לא מברכים על האתרוג ?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 09:10 |
|
| |
אמר לי חבר תשובה על השאלה .
כמו שאתרוג דומה ללב ואין אנו רוצים שהקב''ה ידקדק איתנו על מה שבלבנו לכן אין מברכים על כך כדי שלא נהפוך אותו לעיקר כי אז היו מדקדקים על שלימותו .
מה דעתכם ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2013 15:14 |
|
| |
מברכים על הלולב כי קך נקבע בהלכה - מברכים ראשונה על 7 המינים. ורק כפות התמררים הם כאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2013 14:04 |
|
| |
כשתנענעו השנה תנסו להכיל את כולם גם את מי שדומה לערבה .
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2013 00:51 |
|
| |
בראשית רבה פרשה יז תני רבי יעקב כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה, בלא טובה, לא טוב היות האדם לבדו, בלא עזר, אעשה לו עזר כנגדו, בלא שמחה שנאמר (דברים יד) ושמחת אתה וביתך, בלא כפרה, (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו, בלא ברכה (יחזקאל מד) להניח ברכה אל ביתך, רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר אף בלא שלום שנאמר (שמואל א כה) ואתה שלום וביתך שלום, רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר אף בלא חיים, שנאמר (קהלת ט) ראה חיים עם האשה אשר אהבת, רבי חייא בר גמדא אמר אף אינו אדם שלם שנאמר ויברך אותם ויקרא את שמם אדם, שניהם כאחד קרויים אדם, וי"א אף ממעט את הדמות שנ' (בראשית ט) כי בצלם אלהים עשה את האדם, מה כתיב אחריו ואתם פרו ורב
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 17:55 |
|
| |
מ
עובדית- רבי לא תמך במיוחד רק בלומדי התורה. הוא תמך בכל עניי ישראל.
עד כמה שאני זוכר הלולב נמשל לבני אדם שהעיקר אצלם מעשים טובים ולא תורה- העלים בעץ שומרים על הפרי
כי עץ חיים הוא למחזיקים בה. מי שמחזיק את לומדי התורה, זה הנמשל ללולב.
אייזן .
הפשט הוא שילמד תורה עד יג ויעשה מעשים טובים וילמד מקצוע המפרנסת את בעליה. ורק אחר כך יכנס לחופה.
כך פוסק גם הרמבם- לפי התורה -קודם אדם יטע כרם= שיהיה לו פרנסה. ולאחר מכן ישא אשה, אחרת הוא יחיה חיי חרפה המבזה את בעליה.
אומרים לתורה לחופה ולמעשים טובים- לא רוצים שהילד יעשה מעשים טובים לפני החופה
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 15:05 |
|
| |
תורה לחוד ומעשים טובים לחוד .
כמו שאומרים כן ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים .
רואים שזה לחוד .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 14:34 |
|
| |
ירוחם,
לפי המדרש אתרוג נמשל לבני אדם שיש בהם תורה ומעשים טובים ולולב לבני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. האם לפי הבנתך להחזיק תורה נחשב לתורה ולא למעשים טובים?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 13:27 |
|
| |
מ
אז בדיק ההפך =הוא העמיד בראש לא את הפרי אלא את הכפות המגנים על הפרי את מחזיקי התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 13:25 |
|
| |
פשיטא שלא מברכים על מה שמלא בעצמו
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 13:23 |
|
| |
ירוחם,
בזמנו של רבי, רבי פירנס את תלמידי חכמים עניים שבדור, אז למה לא התחיל באתרוג, שהרי היה תפארת הדור, והיו בו הן תורה והן מעשים טובים, אלא למדים אנו את ענוותנותו של רבי שסבור היה שת"ח העוסקים רק בתורה גדולים ממנו בתורה, שתלמוד תורה כנגד כולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 11:50 |
|
| |
האתרוג מסמל את הצדיק את הת"ח.
הלולב- כפות התמרים- הם העלים המגינים על הפרי,היהודים המחזיקים את הת"ח.
פרשנות חרדית שלמדתי בשחרותי.
במדבר כשאכלו מן שמלתם לא בלתה ונעליה לא צבאו, המקום הראשון היה של הצדיק האתרוג.
ולכן באמת התורה כתבה אותו ראשון.
אבל בזמנו של רבי כשהפרוטה לא היתה מצויה בכיס ופת במלח אכלו- היהודים הגבירים שהחזיקו את הת"ח , הפכו לראש.
פרשנות מאוחרת
ארבעת המינים יכולים לגדול לבד בלי טיפול יד אדם, טיפולו של החקלאי עובד האדמה, זולת האתרוג- בלי עבודה קשה של החקלאי האתרוג לא יצמח יפה אם בכלל,
התורה שרואה חשיבות ערכית גדולה למצוות חקלאיות, - נתנה את הכבוד הראוי למאמצו של החקלאי והעמידה את המין היחיד הזקוק למאמציו בראש.
מה שאין כן אצל רבי, שהחקלאות ירדה למקום נמוך ולא חשוב. נתן את הכבוד למין שצומח לבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 10:45 |
|
| |
לעצור רוחות רעות וטללים רעים .
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 09:37 |
|
| |
אייזין כתב -
נפסק בהלכה שיש לברך על נטילת לולב .
ובגמרא מובא הטעם מכיון שהוא הגבוה מבין המינים לכן תיקנו עליו את הברכה .
אך יש להתעמק בכך שהרי בתורה נרשם על הסדר קודם כל האתרוג ואחר כך הלולב .
ולקחתם לכם פרי עץ הדר ואח''כ כפות תמרים .
וכמו שבפסוק של שבעת המינים אומרים חז''ל כל המוקדם בפסוק מוקדם לברכה אז כעין זה היה צריך לברך על מה שנכתב ראשון .
מה גם שהמנהג הוא לתור אחר אתרוג מהודר - יותר מכל שאר המינים
ואם כן אמאי בכל זאת לא מברכים על האתרוג ?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 09:33 |
|
| |
סוכה דף לז עמוד ב: "אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא: מאי טעם לא מברכינן אלא על נטילת לולב? - הואיל וגבוה מכולן. - ולגבהיה לאתרוג, ולבריך! - אמר ליה: הואיל ובמינו גבוה מכולן".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2013 09:11 |
|
| |
מצוות הניענוע הוא עם כל ארבעת המינים .
בפועל המין הניכר בניענוע זה הלולב ולכן ייתכן שתיקנו עליו את הברכה .
הרי למעשה ברגע שהגביה את ארבעת המינים יצא ולכן יש עדיין צורך בהסבר על תיקון הברכה על הלולב דווקא .
שהרי הניענוע לא מעכב את עצם קיום המצוה .
|
|
|
|
|
