| נשלח ב-17/9/2013 09:51 |
 |
| |
ידיעת השנה: ניסיון רצח לשם שמים
בעצם זה שייך לאשכול הכתבות, אבל זה בהחלט חריג ושווה דיון:
http://news.walla.co.il/?w=/14/2678918&m=1פעם ירו בגלל כסף, והיום יורים בגלל ויכוח על קאנט. איזה יופי?! אני מעריץ את החברה שבה זה קורה. שם לפחות יש "דבר למות למענו", כמאמר המשורר. אגב, זה מזכיר לי את הסיפור המפורסם שסר קרל פופר תקף את ויטגנשטיין עם מוט גחלים של תנור, בעת ויכוח על המדע המוסרי. אבל אצלם זה היה בענייני פרנסה וכבוד, לכן זה לא ממש נחשב. כאן זה ממש היה ויכוח לשם שמים, וקנאת סופרים שמרבה חכמה. על אנקדוטות נוספות (רק הפתיח קשור לענייננו), ראו:
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2013 18:57 |
|
| |
לאמר,
דבריי מוסברים היטב בתחילת האשכול, כולל הבהרה בהודעה בהמשך (שמבחינה בין הערכה מוסרית ואחרת). איני מבין מה לא ברור כאן.
אריאל, ראה תגובתי הקודמת (לא כאן) ללאמר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 20:59 |
|
| |
אין הכרח שהיה זה רצח לשמה. הרבה תאוות כבוד עושה, הרבה תאוות הניצוח עושה, שכן כולנו יודעים שהרגשות המתלהטים בויכוחים אינם כאבה של הטענה אלא כאבו של הטוען.
וכן נראה כי מה למען ה' אכפת לו מה חושב חברו על דברי קנט. האם הוא יסבול אם חברו יסתובב עם הבנה מוטעה בקנט?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 14:14 |
|
| |
אני רק מנסה להבין האם כוונתך להדר את הוגי קאנט על פני מי שאינם.
לא שנא רוצחים לעומת רוצחים אחרים,
ולא שנא אנשים ישרים לעומת אנשים ישרים אחרים,
וכל ההשוואה במקרה הנוכחי (של הרוצח) רק הזכיר לך שזו דעתך (שמעריכה את הוגי קאנט),
האומנם?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 14:07 |
|
| |
הכל יכול להיות, אבל הנתונים שלפנינו הם רק אלה. מה שהיה חשוב דיו לאותו אדם כדי לירות היה קאנט, לעומת אחרים שמה שחשוב להם הוא החניה. אולי גם לראשון היתה חשובה מאד חניה, ואולי האחרונים הוגים בכתבי קאנט יומם ולילה וכבר רצחו מיליונים בעינויים על אי הבנה של קאנט. רק שעוד לא ראינו זאת. הכל יכול להיות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 11:50 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | | אתה מתכוין שהערכה מוסרית של רצח אינה קשורה למטרה שלשמה הוא מתבצע? לזה אני לגמרי מסכים. איני טוען שהריגה בשביל קאנט היא מוסרית יותר. אני טוען שהיא ראויה להערכה תרבותית יותר, שכן מה שחשוב לאותו אדם הוא קאנט ולא החניה או הכסף. |
|
מה שאתה בעצם טוען זה שאתה פשוט מעריך יותר מישהו שעוסק בתורתו של קאנט יותר ממי שטרוד בעסקי חנייתו.
זה נכון אולי בכללי, כלומר להשוות בין פילוסוף לבין מי שאינו.
אבל בכל מה שקשור לסיפורי רצח הגיוני מאוד שאותו "הוגה" מסוגל היה לרצוח גם בויכוח על חנייה לא פחות מאשר במהלך ויכוח על קאנט, אלא שהאלוקים לא אינה לידו (עדיין) את הנסיבות שיובילו אותו לרצוח בויכוח כזה.
ואפשרי מאוד שאותו רוצח במקרה החניה הוא עוסק בתורה לשמה לא פחות מסיפור הרוצח בויכוח על קאנט.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 11:46 |
|
| |
כל השאלה נכנסת אולי להגדרה של גדולה עבירה לשמה .
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2013 10:12 |
|
| |
כדאי מאד להאזין לקישור הנ"ל .הרצאה מרתקת ומלאת הומור בת 44 דקות של ד"ר לפילוסופיה -ד"ר סדלר.
הרבה התפלספות מרתקת כשלעצמה. ד"ר סדלר אומר בדיוק את מה שאני אמרתי במשפט אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2013 14:39 |
|
| |
http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=59416
כנראה שניבאתי ולא ידעתי מה נבאתי.
הרב שטיינמן כאחרון הריקים מקלל על רקע כספי.
ממש אדם ראוי להערכה-קללה לשם שמים על רקע כספי!!!!!הרי כתוב בתורה שכל תורה שאין עימה מלאכה היא מצווה.
כנראה שבזקנותו הוא מאמץ לעצמו קצת מתורתו של הרבובדיה.
להגדיל תורה ולהאדיר.
זו למעשה קריאה לרצח שעלולה להתממש על ידי קנאי כפנחס-יגאל עמיר חרדי.
תוקן על ידי אפריםבן ב- 20/09/2013 14:42:43
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2013 08:15 |
|
| |
למען האמת, חשבתי על זה כשכתבתי. ואכתי נראה לי שיש הבדל. בתפיסה הדתית מעלה רוחנית היא עמדה בעיני הקב"ה, כלומר יש בה משהו מוחשי ולא רק יתרון של מעלה בעלמא. במובן הזה, ויכוח פילוסופי הוא יותר "לשמה". אבל יש לפלפל בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2013 02:18 |
|
| |
(להגדיל תורה ולהאדיר. שכר ועונש אני מסכים. מעלה רוחנית יש גם בקאנט).
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2013 01:17 |
|
| |
ייתכן,
זו כמובן הקונוטציה המתבקשת, אבל בכל זאת יש הבדל. בתוך עולם דתי יש משמעות לקיום מצווה ולמלחמה עליה (מעלה רוחנית, שכר ועונש, וכדומה. ואולי גם החלק שמקבל הכהן המקריב). אבל כאן זה ממש לשם שמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2013 20:35 |
|
| |
כך אמרו רבותינו במסכת יומא (כג): תנו רבנן: 'מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו נטל סכין ותקע לו בלבו עמד רבי צדוק על מעלות האולם ואמר אחינו בית ישראל שמעו הרי הוא אומר (דברים כא א) כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ (דברים כא ב) וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות. געו כל העם בבכיה בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר, אמר: "הרי הוא כפרתכם ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין" ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים וכן הוא אומר (מלכים ב כא טז) וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'. ובעמוד ב' שם: איבעיא להו: שפיכות דמים - הוא דזל, אבל טהרת כלים כדקיימא קיימא? או דילמא שפיכות דמים כדקיימא קיימא, אבל טהרת כלים היא דחמירא? תא שמע מדקא נסיב לה תלמודא וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה שמע מינה שפיכות דמים הוא דזל, וטהרת כלים כדקיימא קיימא. ולכאורה, לא מבעיא למסקנת הסוגיא דשפיכות דמים הוא דזל, אלא אפילו אליבא דאיבעיא, לא אסתפקנא אלא על האב, שאמר מה שאמר, אבל הרוצח פשיטא דרציחה זל גביה וקאנט כדקיימי קיימי. אגב, במעשה זה יש גם קאנט (עבודת המזבח) וגם כב(י)ש...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2013 17:06 |
|
| |
כשהתחלת,כדרכך מימים ימימה באד הומינם הבנתי שאתה שוב מנסה להתחמק.
אתה ,כרגיל,במקום תגובה עניינית מנסה להנמיך כמה שיותר את בן שיחך.
למזלי ,ההכרות שלי אתך לא מתחילה ולא מסתיימת כאן בפורום .אני מכיר אותך יותר מידי טוב מכדי להתפעל מהשטיקעס שלך.
ולעניין בקצרה:אתה מעריך יותר אדם שרוצח על רקע רוחני מאשר על רקע פשוט של חניה.
ואילו לדעתי אדם סביר אמור להרגיש בדיוק את ההפך.
כל אדם סביר דווקא אמור להזדעזע יותר כאשר אדם בעל רקע רוחני רוצח.
והקורא ישפוט.
תוקן על ידי אפריםבן ב- 18/09/2013 17:19:15
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2013 16:55 |
|
| |
אפרים, כנראה שכשאמרתי לך שאתה מבין היטב לקחת את זה ברצינות מדיי. אז אנא, אל נא באפך. אל תיקח זאת יותר מדי ברצינות. לא התכוונתי. בד"כ אתה ממש מדבר שטויות, וגם הפעם הזאת אינה יוצאת דופן.
התחלנו בהשוואה בין שני אנשים, האחד רצח למען מקום חניה והשני למען קאנט. אתה שאלת איך אתייחס לרב שטיינמן שרוצח על קטע גמרא מול רוצח למען מקם חניה. אם כוונתך היתה להכניס הבדל בשיעור קומתם הרוחני של האנשים בשני המקרים, אז המשל אינו דומה לנמשל. ולכן היה לי ברור שהרב שטיינמן אינו מהותי כאן, ואתה מתכוין להשוות בין רוצח למעון גמרא לרוצח למען חניה. על כך עניתי שאכן אעריך יותר את הרוצח למען הגמרא. והנה, כעת פתאום אתה מתחיל לעסוק בשיעור קומתו של הרב שטיינמן.
אני מציע שהשאלה הבאה שלך תהיה השוואה בין רוצח המונים שרצח מיליוני אנשים נשים וטף בעינויים למען הגמרא, מול מי שהיכה קלות מישהו בסכסוך על מקום חניה. הרי שם תוכל להזדעזע ביתר קלות, לא? לך תמיד על הגדול, לא חבל לעסוק בקטנות?
יש כאן שתי אפשרויות: או שאתה שוטה מוחלט, או שאתה סתם מתעקש לא להבין. אני נוטה לאפשרות השנייה (בגלל שהאפשרות הראשונה באמת קשה לעיכול. לא דרושה כאן הבנה מעמיקה מדי). אבל מכיון שבשני המקרים אין טעם להמשיך לדון איתך, אז ניפרד כאן.
אה, עוד משהו: אני מקווה שהפעם התשובה מספיק עניינית לטעמך. כי את הקודמת שהיתה לגמרי עניינית, התעקשת לא להבין.
תוקן על ידי mdabraham ב- 18/09/2013 16:56:38
|
|
|
|
|
|
