| נשלח ב-24/9/2013 19:46 |
 |
| |
עינינו של צל הושענה רבה
במדבר פרק יד פסוק ט
אַךְ בַּיקֹוָק אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיקֹוָק אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם:
רמב"ן במדבר פרק יד פסוק ט
אבל יתכן שירמוז הכתוב, למה שנודע כי בליל החותם לא יהיה צל לראש האיש אשר ימות בשנה ההיא, לכך יאמר כבר סר צלם מעליהם שנגזר עליהם מיתה, וה' אתנו - כי הוא השוכן בקרבנו ועושה לנו נסים ונפלאות לעיני כל רואה,
שולחן ערוך אורח חיים הלכות לולב סימן תרסד רמ"א
כתבו הראשונים ז"ל שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה; ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה, כדי שלא ליתרע מזליה, גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו; ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור
מטה משה סימן תתקנ"ד
שמעתי מחסידים ואנשי מעשה שראו באדם אחד של היה לו צל ובאותו לילה עצמה עשה תשובה וינחם ה' ובאותו לילה ראה צילו להציל מרעתו
כפי הנראה כולם נימשכו אחרי הרמב"ן שכתב "למה שנודע" ומאיפה נודע
גמח"ט
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 14:54 |
|
| |
מזכיר לי את הגבאי בביכ,נ נוסח אשכנז שהופיע בו פעם מתפלל נוסח ספרד המחוייב בקדיש שהתנסח בויצמח ,וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל וכו,
הגבאי רתח מזעם ודפק על הבימה שמהיום והלאה הוא ידאג שכבר לא יהיה כאן חיים טובים,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 12:23 |
|
| |
כמה ימים לפני הושענא רבא עלה אדם לעמוד, דפק על השולחן ואמר בקול גדול- לפני החותם הזדמנות אחרונה לתשובה.
בכל מי שפגעתי העלבתי או צעקתי עליו וכד' שיחשבו טוב טוב למה פגעתי בהם, ולמה העלבתי אותם,
יש להם עוד זמן לעשות תשובה, ולהתנצל לפני.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 00:55 |
|
| |
א גזונטען וינטר אין א גוטע נאכט
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 00:55 |
|
| |
ירוחם טו מיר א טובה.......
א גזונטן וינטר
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 00:48 |
|
| |
אני לא קורא כתב ברייל ב"ה. ולכן מה שלא כתוב כמתבקש לאנשים נורמליים. אני לא מסוגל לדמיין.
דברים הרבה הרבה פחות חשובים נכתבו מפורשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2013 00:11 |
|
| |
כתב ברייל אולי יעזור,
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 22:49 |
|
| |
בליצר
אתה באמת לא חושב שאם ראש השנה היה באמת יום הדין- המשנה או הגמרא היתה מצינת זאת בצורה ברורה, ולא על סיפורים ולימוד דבר מתוך דבר,
אני חוזר וכותב אין איזכור מפורש ליום הדין לא בר"ה ולא ביום כיפור,
האדם נידון כל יום- כל שעה כל רגע, והוא יכול לשנות כל גזר דין שיצאה עליו כל רגע, למרות שזה נכתב ונחתם בהושענא רבא., אז אין דבר כזה יום הדין שנחתם .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 22:42 |
|
| |
ירוחם
זה לא לעניין.....
משנה בראש השנה ,בארבע פרקים העולם נידון ,ובראש השנה כל העולם עוברין לפניו כבני מרון
תנא דבי רבי ישמעאל אדם נידון בראש השנה וגזר הדין שלו נחתם בים הכיפורים ,
שלושה ספרים נפתחים אחד של,,,,,,,
אפשר ספרי חיים וספרי מתים פתוחים ואומרים הלל?
מזונותיו של אדם קצובין וכו,
ובברכות ,מעשה בחסיד אחד שנתן דינן לעני בערב ראש השנה ,יח עמוד ב,שמע שתי רוחות וכו,
יום כיפור ,נחלקו רבי וחכמים מכפרת עם או בלי תשובה?עיצומו של יום מכפר? ,סוגיא ארוכה וערוכה,
תפילות כהן גדול והקהל עונים ,קרבנות כפרה ווידוי ,
תוקן על ידי ביליצר ב- 26/09/2013 22:44:37
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 22:27 |
|
| |
בליצר
איפה בברכות מוזכר ראש השנה כיום הדין?
נכון נו אז למה יום הדין. למה לא הגמרא לא אומרת יום הדין?
צדיקים ורשעים נחתמים. איפה הגמרא הזו בדיוק?
יום הכיפורים היא יום מחילת עוונות כפי שכתוב בתורה, ולכן עושים תשובה, למרות שבתורה הכפרה לא תלויה בתשובה.
ועדיין חסר לי שם יום הדין.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 22:13 |
|
| |
ירוחם
זה לא לעניין שיצטרכו לתקן אותך על דברים בסיסיים,
ראש השנה כיום הדין כבר מבואר בברכות ,
גם עשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים שבהם אומרים המלך הקדוש ואם שכח חוזר הוא בברכות,
צדיקים ורשעים נכתבים ונחתמים לאלתר ובינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים הוא גם מהתלמוד ומסכת ראש השנה וכו,
יום כיפור כיום תשובה היא מסכת ארוכה ביומא,
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2013 21:07 |
|
| |
פינגוין
הראיה מהתימנים אינה ראיה. סידורים השתנו במרוצת השנים,
אבל הצדק איתך- רבי עמרם גאון היה מסדר הסידור הראשון והוא קדם לסעדיה גאון, ובסידורו מוזכר הושענא רבה.
הדיון היה על החותם של הושענא רבא- והושענא רבא כיום דין- וזה החל מהראשונים,
ואוסיף ימי הדין זו גם המצאה מאוחרת. לא ראש השנה וגם לא יום כיפורים לא מוזכרים רק כ1000 שנה, כימים הנוראים וכהכל מסביב, הוא תוצאה של ימי הגלות. ונדמה לי כי אין לו זכר לא בתנ"ך לא במשנה ולא בגמרות, כימי דין.
הראיון שלך על חודש תשרי כמזל מאזניים ולכן מתבקש שכולו יעסוק בדין.
לכן יש להקפיד שבחודש אלול שהמזל שלו בתולה, בתולה -אסור לה להתחתן בחודש הזה,
אגב מאזניים יש גם באיטליז.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 26/09/2013 21:11:10
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 16:54 |
|
| |
המקור כנראה קדום קצת יותר מהראשונים.
ההושענות של התימנים הם מסידור רס"ג, וההושענות של האשכנזים הם כנראה מהקליר (סביר להניח שהיה באמצע תקופת הגאונים). בשני סדרים אלה יש יותר הושענות/תפילות ביום האחרון.
לכאורה אין לדחות שזה איננו המשך של ימים-נוראים אלא עניין בפנ"ע של "נידונים על המים", כי הבקשות אינם רק על מים. (בשונה מפסח ושמיני עצרת בהם התפילות המיוחדות הם רק על גשם וטל)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 16:46 |
|
| |
חודש תשרי הוא מזל מאזניים. זה לא מתאים אם כל עניין המשפט הוא רק ב-10 ימים הראשונים. לענ"ד
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 16:38 |
|
| |
בליצר
תודה על האיחול -וכן למר.
הושענא רבה והחותם הם באמת מסורה של הראשונים- וזה החל רק לפני כ1000 שנה, לא נבואה לא קדמון לא בגמרא ולא ברמב"ם., ההמצאה. חיובית רק בזה שעושה טוב לבני אדם, המאמינים כי גזר הדין נדחה. זה עושה להם טוב? אז זה טוב.
איני מאמין כי בני אדם יכולים לדעת מה הולך שם בבית דין של מעלה, בהתכתבות באישי עם הרב מימוני, דנו בנושא- הוא רצה לפרסם- הרשות נתונה.
ככלל- איני מאמין בבני אדם - אני מאמין רק בהקב"ה, רק בלעם ידע מה פעל ה',
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2013 15:09 |
|
| |
רב ירוחם
א גוט קויטל,
יום כיפור מכונה יומי דכיפורא ויום קדוש ,
עניין הצל כבר מבואר בקדמונים לפני הרמבן ,ויום החותם ביטויו מדגיש את גמר החתימה[חותמת] כפי שמתבטא המשנה ברורה בהושענה רבה,,יום כיפור הוא יום החתימה,
את ביטויו של הקב,ה גם לא מצאת ביום הדין דראש השנה ולא בעשרת ימי תשובה ואפילו לא את יום כיפור כיום תשובה ותפילה אלא כיום עינוי וכפרה גרידה,הכול מביטוייו דרך המסורה והנבואה =חזל ראשונים,
תוקן על ידי ביליצר ב- 25/09/2013 15:20:39
|
|
|
|
|
