| נשלח ב-27/9/2013 14:31 |
 |
| |
קדושת ספר תורה ברפורמות הלכתיות
הלכות כתיבת ספר תורה שירטוטו והקלף הם דינים רחבים והלכה למשה סיני,
לכבוד שמחת תורה רכשתי לבניי שיחיו ספרי תורה המכונה לקטנים ,
חשבתי לעצמי למה ישתנה קדושתו מכל ספרי התורה הכשרים בארון הקודש לפי המחשבה המודרנית ו ה מ י כ י אברהמית ,
הרי ברור לכול שבעבר הקלף היה רק היכי תימצי לכתיבה,השירטוט הוא לנוי ולסדר בלבד וכו,
למה יגרע קדושת ספר תורה של קטנים שיפה היא ומהודרת ?
יש לקחת בחשבון שגם הרפורמה המודרנית יכולה לקחת בחשבון שתשמישי קדושה כתפילין ספרי תורה ומזוזות יש אליהם יראת הכבוד יתירה כי השקיעו בהם שעות וכסף עם הוד מסורת העבר של הסגנון הפרימיטיבי,
תוקן על ידי ביליצר ב- 27/09/2013 14:34:06
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 10:52 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 09:14 |
|
| |
BERLIN (July 11, 2014) The robot's quill runs across the paper scroll, right to left, scribbling down ancient Hebrew letters with black ink as it pens the Torah, the Jews' holy ure, and it is doing it much faster than a rabbi could because it doesn't need to take breaks. The Torah-writing robot was developed by the German artists' group robotlab and was presented for the first time Thursday at Berlin's Jewish Museum. While it takes the machine about three months to complete the 260-foot-long scroll, a rabbi or Jewish scribe needs nearly a year, but the robot's Torah can't be used in a synagogue. "In order for the Torah to be holy, it has to be written with a goose feather on parchment, the process has to be filled with meaning and I'm saying prayers while I'm writing it,'' Rabbi Reuven Yaacofov said ________________________
ראו הרב אברהם שטראוס והרב יואל קטן: "הדפסת ספרי תורה, תפילין ומזוזות", תחומין כב, עמ' 469-477
ראשי פרקים: א. הלכות סת"ם הנוגעות לענייננו ב. הפוסקים הראשונים לא הכשירו סת"ם מודפסים ג. הטעמים לפסול סת"ם מודפסים 1. 'וכתב' ולא המטיף 2. שירטוט 3. כתיבה בכח אדם 4. דרך כתיבה 5. דרך משיכה 6. מנומר 7. חק תוכות 8. קריאה בפה קודם לכתיבה ד. מידת מעשיותן של ההצעות להדפסת סת"ם ה. מסקנה
תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/07/2014 10:06:29
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2014 07:36 |
|
| |
הרב מיימוני
לגבי פסיקתו של הרב אלישיב שצריך "וכתב".
לכאורה אם יש לסופר שבלונה מפלסטיק, והוא עובר בדרך כתיבה על החללים של האותיות - אין את הבעיה הזו.
כל הבעיה היא (בשיטה של שרעבי) שהוא מורח שכבה של דיו על כל השבלונה בלי סדר כתיבה.
ואם תשאל מה הרווח הפרקטי בשבלונה כזאת - החיסכון בזמן.
כיום הכתיבה (בעיקר האשכנזית), היא יותר ציור מאשר כתיבה, חלק הארי של זמן הכתיבה - מוקדש לציור הקוים המגבילים של האות.
(סדר הפעולות לציור האות, לדוגמה: האות אלף, 1) קו מתחיל בתוספת קוץ ליוד הימנית, 2) משיכת הקולמוס ליצירת היוד 3) קו מתחיל בצד שמאל לואו האמצעית 4) משיכת הדיו כלפי מטה ליצירת הואו 5) קו סוגר בתחתיתו של הואו 5) משיכת קו דק בצד שמאל תחתון ליוד התחתונה 6) עשיית היוד 7) סגירת היוד עם קוץ תחתונה)
התיאור הנ"ל שבסוגריים מוכר לכל סופר אשכנזי, ואם היתה לו שבלונה\ מדבקה - הוא היה פשוט עובר עם הקולמוס יוד ואו יוד על החלל שבמדבקה וחסל.
שמרנות עולה כסף, הרבה הרבה כסף.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 13:26 |
|
| |
כוונתי היתה שהבאת דוגמה מאתרוג, ולכן הבאתי גם אני דוגמה מאתרוג.
חידושו של האבנ"ז שהתכוונתי אליו הוא שמצוה שחיובה ודאי מתקיימת ע"י חפץ ודאי, ולכן קולות שונות בלשמה של הכתב שעניינינו יכולות להזיק להיתר לקרוא בו בציבור. זה מה שהוא כתב וזה רעיוני על בסיס דבריו. הרבה מאוד דברים הוא לא כתב, וגם לא כל מה שהוא כתב זה בהכרח נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 11:41 |
|
| |
אחי
אין בפרויקט השות ביביע אומר חלק ט.
הבעיה שאותה צריכים חכמי הדור לפתור. כשבאים לדון בהלכה ומבאים אסמכתא מהראשונים ומתבססים עליהם
כמו בנדרים לחשוב- אם לראשון שפסק כפי שפסק, היו לפניו הנתונים כפי שיש בידנו היום, -(כדברי הרשב"ם באישורו של רש"י- לשנות לפי הפשטות המתחדשים כל יום)האם גם אז הוא היה פוסק כפי שפסק? והוא הדין כלפי דברים אחרים
אני לא כתבתי משל באתרוג- זו ההלכה ומקורה. אם האבני נזר לא הזכיר-סימן שזה לא נכון.?
1
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 03/10/2013 11:56:47
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 11:28 |
|
| |
ירוחם
מבחינתי יש מספיק מסורת, הלכות למשה מסיני וחומרות בכתיבת סת"ם. בגלל שלא כתוב שאסור/מותר להדפיס סת"ם ע"י הזרקת דיו אז זה בהכרח אסור?
אגב, עיינתי אתמול מעט ברמב"ם וכנראה צריך להוסיף לרשימת המצרכים קלף, אבל כאמור כל צבע שחור כשר לדיו
את המשפט האחרון שכתבת לא הבנתי.
(אודה לך אם תנפיק מפרוייקט השו"ת אשר לך : יביע אומר חלק ט יו"ד סימן כד אות ב)
שמניך, צודק! אז שבבית של הרב קנייבסקי יחמירו לקרוא בס"ת עבודת יד
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 19:16 |
|
| |
הבעיה עם דפוס הזרקת הדיו- אולי יש בה באמת בעיה של מסורת שהוסיפו לכתיבת ספר התורה.
אבל התועלת שיתן הדפוס עולה לעין ערוך על הנזק כביכול, ולו רק שכך ימחקו פחות אותיות ומילים ושם ה' מהתורה.
אם האבנ"ז לא כתב- אז זה לא נכון?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 12:54 |
|
| |
כל מוכר אריגים משתבח באריג שנעשה בעבודת יד, והוא עולה פי כמה יותר מאריג שנעשה ע"י מכונה, גם אם טיבו של זה אינו נופל מזה של עבודת היד.
בהלכות כתיבת ס"ת יש כללי כתיבה מוגדרים, כמו כתיבה לשם קדושת ס"ת ועוד.
מה שקובע זה לא טיבה של "התוצאה הסופית" הנראית לעין, אלא גם תהליך הכתיבה.
(יש עוד דברים בהם תהליך ההכנה חשוב לא פחות מהתוצאה הסופית)
ברור ש"כתיבה אוטומטית" הנעשית ע"י מכונת הדפוס, לא יכולה להיות בה הכוונה ושימת דגשים כמו בכתיבה ע"י סופר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 12:34 |
|
| |
א)את הדוגמה מאתרוג הספקתי להבין, אבל זה רק בדעבד. (דברי האבנ"ז נקשרו רק בקטע של אתרוג, בלי קשר למשל שלך.)
ב)דבריי לגבי השירטוט ותפירה בגידים היו זיכרון להוסיף בקיצור שלחן ערוך החדש. רק צריך לבדוק אם לכל שאר הפרטים אין מקור הלכתי מחייב; אינני בקי בהלכות ס"ת, רק נדמה לי שמבחינת הדיו אין בעיה, כי גם בזמן הראשונים היו כל מיני סיפורים עם 'אפצים' אנא-ערף, ראה ברש"י ותוס' בכ"מ בפ"ק דגיטין.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 11:58 |
|
| |
בליצר
איפה כתבתי שלא צריך לשמה? אם אמרתי אמרתי שלא צריך כונה מיוחדת כי עצם הביצוע מעידה על כונה.
וגם לאחי- לפני שמברכים על נטילת לולב- הופכים את האתרוג, כי באותו רגע שנטלת אותו ביד מהאריזה כבר קיימת מצוות נטילה. למרות שלא התכוונת לקיים מצות נטילה. נוטלים אותו שלא כדרך ברכתו, וכך רק לאחר שאתה מברך, אתה הופכו למצב הטבעי ורק אז אתה מקיים את מצוות הנטילה. ומכאן אסמכתא לדביי שמצוות אינן צריכות כוונה.
אמרתי שאפשר להדפיס עם דיו משופר על הגוילין, ולאחר מכן לתפור אותן, עם כוונה ולשמה.
יהודי סיפר- עברתי ברחוב ונתקלתי בלי כוונה בבריון, הוא כל כך התרגז שהתכוון לסטור לי חמש פעמים!
שאל החבר- מאיפה אתה יודע כי בדיוק חמש פעמים?
-מאיפה? ספרתי!
אז הוא לא התכוון -הוא נתן!
אם הוא לא היה מתכוון- הוא לא היה נותן!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 11:10 |
|
| |
שאלת תם - מדוע נתקבעה קדושה על אופציות הכתיבה שהיו בזמן מתן תורה? אז כתבו רק על קלף בצורה מגילה, בכתב יד.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 11:07 |
|
| |
ירוחם לא הבנת משהו חשוב! כל מה שאתה מכיר שגרמא נחשב מעשה ופעולה עקיפה שעלולה ליצור במשך זמן מעגל חשמלי וגם היא נעשת בשנוי - דינה כמעשה ממש - זה אך ורק בשבת, כנראה מרוב 'מלאכת מחשבת'  אבל אם כבר הכנסת את האתרוג, יש רעיון יפה של האבני נזר לגבי האתרוגים המורכבים, שא"א ליטול אותם על סמך שאולי הם כשרים - מדין ספיקא דרבנן, או כשאין אתרוג אחר; בגלל שאם יש חיוב על מצוה, הקיום צריך להיות ודאי לא פחות מהחיוב. - זה קצת מקלקל את רעיון הס"ת המודפס אם תמיד נצטרך לסמוך על מ"ש מצוות איצ"כ [למרות שיש מקום לדיון נוסף, כיון שקריאת התורה היא מדרבנן ובדרבנן איצ"כ כדברי המשנ"ב ס,א]. אגב מעניין שאף אחד לא העיר שהס"ת יצטרך להתפר בגידים, לדעת רש"י והרמב"ם יצטרכו לשרטט (לפני או אחרי ההדפסה?) ועוד כמה דינים מהגיונות משה בסיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 00:24 |
|
| |
בהחלט ,אבל הטיעון שהעלית לעיל שלא צריך לשמה כעילה יחידה ולהתיר את הספר לא תעזור כאן כי צריך עשייה לשמה ,
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 00:07 |
|
| |
למה לא- להכין תוכנה מיוחדת זה לא לשם כתיבת ס"ת? ההדפסה? העריכה הבדיקה והלשם יחוד? למה לא?
|
|
|
|
|
