| נשלח ב-29/9/2013 03:43 |
 |
| |
רשבם על תורת משה ?
נתחיל בדבריו בתחילת בראשית,
יבינו המשכילים כי כל דברי רבותינו ומדרשותיהם כנים ואמיתים ,וזהו האמור במס שבת דף סג ,הוינא בר תמני סרי ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו,ועיקר ההלכות והדרשות יוצאין מיתור המקראות או משינוי הלשון וכו,
צ"ע בדרש ופשט הסותרים זה את זה,,מהי עמדתו?
רשבם פרק א פסוק כא ,
ויברא אלוקים את התנינים הגדולים ,פירש אע"פ שאמר הקב"ה ישרצו, שהם דגים שאינם גדולים כל כך ,אעפ"כ גם התנינים הנזכרים במקום אחר ברא עמהם ,לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון האמורים בנביאים ,[ישעיה כז א] והאמור באיוב [מ כה ] תמשוך לויתן בחכה,
היוצא מדברי הרשבם ויברא אלוקים את התנינים הגדולים , אלו הידועים מישעיה ואיוב,,, מתי נכתבה התורה לדעת הרשבם???
פסוק כז ,ד"ה בצלמו פירוש ,של אדם ,הוא בצלם אלוקים ,מלאכים ,ואל תתמה אם לא נתפרש יצירת המלאכים ,כי לא כתב משה כאן לא מלאכים ולא גיהנם ולא מעשה מרכבה ,אלא דברים שאנו רואים בעולם הנזכרים בעשרת הדברות ,כי לכך נאמר כל מעשה ששת הימים כמו שפירשתי למעלה ,
פירוש ,משה רבינו מצוה על השבת שהוא עדות למעשה בראשית בעשרת הדיברות ולכן הקדים משה את פרשת ששת ימי בראשית והבריאה הנראית בלבד ולא השאר,
צריך עיון ,הרי בפרק ב פסוק ד זה שני,מתחיל אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וכו,שוב אין איזכור למלאכים גיהנום וכו,ומאידך גן עדן בכל זאת מוזכר ,
גם האם אין חשיבות בהזכרת הבריאה אלא בעשרת הדיברות בלבד ,הרי גם במרה כבר נצטוו על השבת [ואולי הינו חולק] ובכל זאת הרי משה לימד את ישראל 40 שנה במדבר וחזר ושנה ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי תשבות וכל תרי"ג מצוות,
ממשמעות דבריו גם אין חסרון בהזכרת הגהנום בתורה ולא במעשה מרכבה ,האם אינם גופי תורה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 23:11 |
|
| |
ירוחם
רשב"ם וישלח ,ד"ה היא מצבת קבורת רחל, שאמר שמואל לשאול כשהלך ממנו אחר שמשחו למלך
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 19:30 |
|
| |
בליצר
תן לי להבין הרשב"ם אומר שקבר רחל במקומו כפי שאנחנו יודעים?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 17:35 |
|
| |
ירוחם
אנו דנים לפי פירוש הרשבם ולא לפי פירושינו ,
הציטוט לשם מה?ודו"ק
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 14:38 |
|
| |
בליצר
עד היום הזה. עד יום כתיבת התורה או עד היום הזה ממש!? בכל מקרה נ.צ. גאוגרפית מדויקת לא נמסר. כמו למשל על הר גריזים.
הרמב"ן אכן כותב שהיה על קברה. והוא שינה עקב כך את כמה מדרשותיו, אבל כאמור גם הוא לא צין נ.צ.
מה עוד יכול להיות שהשיבוש היה קדום. וכיון דעל על.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 13:12 |
|
| |
ציטוט?לשם מה?
די ברור שהציטוט הולך על המילה ה י א ,
וגם אם כונתו מפליאת עצמו על תקופתו שאין קבר רחל ואם כן היאך כתוב עד היום הזה ,יש כאן אותה בעיה ,[כמדומני שהרמבן כן מספר על היותו ליד קבר רחל]
וכן האות ה דהתנינים,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 10:55 |
|
| |
בליצר
לא הבנתי מה הקשר לרשב"ם. הוא סך הכל מצטט את הפסוק משמואל.
ממנה הבינו החוקרים כי רחל קבורה ברמה צפונית לירושליים ולא בדרומה, וגם לפי הפסוק- קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה, רמה זיהוי של מקום. ועוד לפי המסורת רחל בכתה את בניה כשעברו ליד קברה. שיירת השבועים מירושליים לבבל עברה צפונה ולא דרומה.
אני מקווה שזו לא אפיקורסות לפקפק במקום קבורתה של אמא רחל.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2013 08:42 |
|
| |
ירוחם
הרשבם הרי אינו ברשימת המאחרים
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 19:12 |
|
| |
בליצר
על דבריך אלו מבססים חוקרים כי רחל לא נקברה במקום שאנחנו חושבים שהיא קבורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2013 16:48 |
|
| |
רשב"ם וישלח ,היא מצבת קבורת רחל שאמר שמואל לשאול כשהלך ממנו אחר שמשחו למלך
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2013 16:16 |
|
| |
מם תודה על התנא דמסייעא
חיפשתי הרבה ביחס לדברי הרשבם בתנינים ,בינתיים לא מצאתי תקדים לשאלה,
תוקן על ידי ביליצר ב- 01/10/2013 16:25:06
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 22:02 |
|
| |
וינח ביום השביעי. פירש רש"י: כביכול הכתיב בעצמו מנוחה, ללמד הימנו קל וחומר לאדם שמלאכתו בעמל וביגיעה שיהיה נוח בשבת.
הרי אין לקב"ה טורח ויגיעה, אז מה פירוש וינח?
פירש רד"ק כי העוזב הדבר ומניח מלהתעסק בו הוא נח מהדבר. ופירש ספורנו: שבו (ביום השביעי) כבר נשלם כל הצריך להביא המכוון אל תכלית, ובשלמות תהיה המנוחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 16:49 |
|
| |
מי אמר?מכיר את הסיפור של הגר והלל? ,מי אמר שאלף זה אלף ובית זה בית
לגבי מנוחתינו ,למען י נ ו ח עבדך ואמתך כמוך,
האם עיינת בדברי הרשבם על התנינים הגדולים ?מה פירושו?
תוקן על ידי ביליצר ב- 29/09/2013 16:53:15
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 16:33 |
|
| |
בליצר
הרי אנחנו אומרים למה אנחנו שובתים בשבת?- כי בו שבת מכל מלאכתו- למה שבת? הוא היה צריך לנוח? .
מי אמר לך כי ויח זה מנוחה? בדרך כלל אם יש מילה משווים למילה אחרת בתנ"ך כאמור אין דבר כזה.
התנינים הם לא התנינים המוכרים לנו בשם תמסח,
זה מה שכתבתי- לא משנה מתי נכתבה התורה החשוב זו השפה שנכתבה בה, ומשווים בין מילה הכתובה נישעיהו ובראשית
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 16:19 |
|
| |
ירוחם
מה שהינך טוען עכשיו לא כתבת לעיל ,
ופירושך נכון חלקית ,וינח יתפרש על המלאכה ולא אלוקים ,
אמנם עדיין וינח הוא מלשון מנוחה ,גם המילה להניח הוא מלשון מנוחה ,
לגבי התנינים עיים מה שכתבתי בתחילת האשכול,
לגבי קדושת השבת והמאמץ לבני אדם בודאי הכונה מנוחת האדם ממלאכה ומאמץ
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2013 16:12 |
|
| |
בליצר
הדבר מובן- כל לימוד שלא עולה לפי מה שלמדת הוא הזוי,
מה הקשר לתנינים?
וינח -פרושו הניח -הניח את המלאכה. בדוק בכל התנ"ך ותגלה כי זה הפשט של וינח בכל המקומות.
|
|
|
|
|
