הכוזרי - איסור בל תוסיף ונבואה

שלום ידוע כי הכזורי מאמר בחלק שלישי מאמר ג פיסקא מ ומ"א מביא את הדעה כי נביא רשאי לחדש בתורה להוסיף או לגרוע. ואני שואל אם כך מדוע למשל יש"ו או מוחמד שעשו ניסים נפסלו מלהיקרא נביא? אחת הטענות היא כי הם באו לעקור את תורת משה אך נראה שלפי הכוזרי הנביא רשאי לשנות להוסיף או לגרוע.. כיצד הדברים מסתדרים? בתודה.

חכמה כמו נבואה הינה מתת א-ל, אלא שהחכם קונה את חכמתו מעצמו ומחכמים ומכל אדם, ואילו הנביא מקבל את נבואתו מהקב"ה. גם החכם וגם הנביא עמלים, החכם על קניין חכמתו ובינתו, והנביא על הכשרת מידותיו לקבלת הנבואה. אלא שהחכם יודע מה שאומר, ואילו הנביא איננו בהכרח מבין את נבואתו, ועל-כן מאחר ששפע נבואת הנביא איננו תלוי בנביא ואילו חכמת החכם כתלמודו, חכם עדיף מנביא. זה נכון על יחס חכמים לנביאים אחרונים, אולם ביחס לנביאים ראשונים, נביא עדיף מחכם.

ישנן דרישות (=קריטריונים) המוכיחות שהאדם הוא נביא. הרי כמו שיש פרטי הלכות לברית מילה, תפילין וכו', כך יש פרטי הלכות לאמיתות הנביא והנבואה, (ראו: רמב"ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה, פרקים ז-י). ולאור זאת אין שום סיבה שנמנה אף אדם על כת הנביאים, אם הוא לא עומד בדרישות המתאימות, בדיוק כמו שלא נעשה ברית מילה במקום אחר שהוא לא אותו מקום שמקובל לעשות בו על-פי ההלכה. 

דברי ריה"ל קצת מעורפלים, ומכל מקום מדגיש שסנהדרין אינם טועים מפני שנעזרים בשכינה בעבור רובם.

לא מדויק , הוא בהחלט מציין שם נביא. ראה הפנייה לדבריו בתחילת האשכול

לענ"ד הפסקא של הכוזרי עוסקת בחידוש הלכה ע"י חכמי התורה שבעל-פה ולא בנבואה, שפסיקת הלכה ע"י נבואה ניתנה רק למשה רבינו, ואילו שאר הנביאים לא יכלו לחדש הלכה מנבואתם, שמתקופת יהושע ואילך תורה נמסרה לבני אדם ולא בשמים היא.

כך שנותרתי בקושיא

מ
פותח האשכול צודק, הכוזרי והרמב"ם מייצגים שתי שיטות שונות בנואה וביחס בין נבואה להלכה.

עיין הקדמת הרמב"ם לפירושו למשנה, שם הוא מסביר את תנאי הנבואה וגדריה בפירוט. נביא שנאמתה נבואתו על-פי היסודות שהרמב"ם ביאר, יכול לצוות לבטל מצוות עשה או לעבור על מצוות לא תעשה חוץ מע"ז, בתנאי שהציווי יהיה הוראת שעה ולא יקבע לדורות.

אם ברצונך תירוץ טכני, תתרץ כי הם לא במקום אשר יבחר ה' והם לא על דעת רוב חכמי ישראל.