הסבר למה יקר לחתן בת

שמעתי איזשהו הגיג מחשבה, התלהבתי, החלטתי לנסחו בניסוח שלי, והרי הוא לפניך.

א.      רקע:

בציבור הליטאי בשביל לשדך בת המצב הוא שמתחייבים סכומים אסטרונומיים שלכאורה לא ברור מהיכן משיגים אותו. המצב הוא אבסורדי מאין כמוהו, אנשים שצריכים ביומיום לבדוק איפה העגבניה יותר זולה בשתי אגורות מוכרחים במינימום של המינימום לתת 300000 ₪ לתשלום חלק מהדירה וזה מלבד הוצאות החתונה עצמה, וכל זה כפול מספר הבנות שיש להם, גם אנשים שאין להם מאיפה לגרד זאת אין להם ברירה אלא להתחייב לזאת, אחרת בתם תשאר בביתם.

מה שגורם לכל זה זה הגלגל, שברגע שכך הוא המצב מי שלא מוכן להתחייב לזאת אז לא רוצים להשתדך עמו, כך שבסופו של דבר הוא נכנע וגם מתחייב לכנ"ל כשבמידי הרבה מקרים הוא בסופו של דבר נכנע לסכום הרבה יותר גדול מהסכום הנ"ל, ומכיון שכולם בסוף נכנעים אז זה ממשיך את הגלגל כי כשאדם אחר לא מוכן להתחייב כנ"ל אז בגלל שהוא היחיד שהרי כולם נכנעו אז לא רוצים להשתדך עמו, וכך ממשיך הגלגל, כמובן שציירתי זאת בצורה מאד פשטנית, אבל זה פחות או יותר העיקרון.

זה לא שהבחורים הם כאלה בעלי תאווה לממון, שרוצים כמה שיותר כסף, אלא שהם רוצים כמה שפחות חובות על עצמם, ומכיון שכולי האי ואולי עדיין נשאר להם חובות מהדירה שיקנו ולא חובות קטנים, ולפיכך אין להם ברירה אלא לדרוש סכום מסוים – כל א' לפי יכולתו לדרוש .

בשנים האחרונות הוקם ארגון "שמח תשמח", ארגון זה מנסה ליצור התאגדות של הורים שמתחייבים לא לתת מעל סך מסוים, ובצורה כזאת מנסה הוא לעצור את הגלגל הנ"ל. בפירסומי הארגון מראה הוא את האבסורד שבדבר דכך כל אחד צריך לשלם במשך חייו על כמה דירות כפי מספר בנותיו, וכך כל א' ישלם רק על דירה אחת - על הדירה שלו. לא שהארגון רוצה ממש שיהיה כך דסו"ס בשביל שיהיה אפשר לשבת וללמוד צריך שירד לחתן קצת מעול המשכנתא, אבל עדיין מצפה הארגון שירד הסכומים האסטרונומים שנדרשים הורי הבנות לשלם. עוד מוטיב שכמדומה הופיע בפרסומי הארגון, שכשהנטל על הזוג בעצמו אז יותר בקלות הוא יתפשר על דירה במקום פחת מרכזי וממילא הרבה יותר זול, מאשר כשהנטל על ההורים ואין לזוג סיבה לרדת מדרישתם - שהם רואים זאת בתור מינימום שבמינימום - לדור במקום מרכזי. וממילא אם הרבה יעברו למקומות החדשים יהיו הם הרבה יותר מהר מקומות חרדיים מרכזיים.

דא עקא, שבכדי שאיכשהו הם יוכלו לאגד תחתם ציבור גדול הם לא דרשו סכום נמוך מדי, וגם לסכום שהם 'מרשים' להתחייב, אין שום אפשרות לעמוד בו, ובפרט למי שיש יותר מבת אחת. זאת ועוד שזה ממש לא במצב שאנשים פשוט רצים לחתום לארגון, וזאת על אף שיש קוצנזוס די נרחב בחשיבות ובצורך של צעד כזה, וזאת משום הפחד לא למצא שידוך עקב כך, זאת הסיבה שהארגון לא דרש סכום נמוך מדי, וכנ"ל, כך שגם דרישתם לא מספיק מספקת וגם מה שהם כן דורשים בינתיים הם לא קוצרים פירות בצורה מספקת.

מדוע זה כך ? לכאורה מפני חוזקו של הגלגל הנ"ל. מסתמא א' הדברים שמחזקים את הגלגל זה שהרבה בחורים רואים זאת כאידיאל מסוים לדרוש כמה שיותר, זאת בכדי שיהיו פנויים יותר ללמוד אחרי החתונה, [ממילא אז זה גם נהיה ברמה מסוימת ענין של כבוד שמי שדורש פחות נחשב פחות], משום כך הארגון הנ"ל מתמקדים הרבה בפרסומיהם על הנושא הרוחני שיש יותר אידיאל בלדרוש פחות, ומביאים ציטוטים מהרבנים התומכים בארגון כמה עוול יש בלדרוש סכום גדול, וכדו'.  ע"כ הרקע

ב.       

נשאלת השאלה, מדוע לא נוצר גם גלגל הפוך, שבחור שדורש מדי הרבה לא ירצו להשתדך עמו, וממילא בסוף הוא יכנע וידרוש פחות, וכך ימשיך הגלגל והבחורים יאלצו לדרוש עוד ועוד פחות ?

בשלמא אם הנושא היה רק סביב קבוצה מסוימת של בחורים כגון הבחורים המתמידים ביותר וכדו' היה מובן, דיש הרבה שרוצים להשתדך דוקא איתם, ותמיד יש גם את אלה שיש להם את הכסף לשלם וממילא נוצר הגלגל כפי שנוצר, אבל הלא המצב הנ"ל הוא לרוב רוב הבחורים, וממוצע הביקוש שיש לבחור הוא לכאורה כממוצע הביקוש שיש לבחורה שהרי כפי שבת מעוניינת להשתדך כך גם בן, וממילא שאמור להיות גם גלגל הפוך.

האמת היא שיש גלגל הפוך וזאת הסיבה שלא נוצר מצב פי כמה יותר גרוע.

אך בא ננסה לחשוב בהגיון כאשר שתי הגלגלים הנ"ל מתגלגלים איפה זה אמור להעצר. לכאורה זה אמור להעצר באזור הסכום שבו בממוצע רמת הקושי להתפשר עליו - שווה בשני הצדדים. דהיינו אם סכום מסוים שנקרא לו כעת 'א' זה סכום שבממוצע יותר קשה לבחורים להתפשר לקבל רק אותו מאשר הקושי להורי הבחורה להתפשר לתת אותו, אז בממוצע הבחורים ידרשו יותר, ולפני שיכנעו, כבר הורי הבנות יכנעו להוסיף על הסכום. וכן להפך - בסכום שיותר קשה להורי הבנות. כך שבסופו של דבר זה אמור לעמוד באזור שבו בממוצע הקושי של שני הצדדים להתפשר עליו שווה.

הנוסח שנקטתי הוא קצת פשטני, שהרי זה לא הולך בדיוק בצורת מו"מ קשוח, וזה לא בדיוק שכל צד מנסה רק כמה שיותר לסחוט מהשני, וגם שהקושי להתפשר הוא נושא אינדיבידואלי, וקשה להגדיר ממוצע קושי. אך מ"מ העיקרון לכאורה נכון, דגם כאשר זה לא הולך בצורת מו"מ קשוח, אך פחות או יותר רמת הדרישות של כל צד היא מותאמת ברמה כלשהיא לנורמה המקובלת, ותמיד יש את אלה שמנסים להוריד מעל עצמם מהחובות של הדירה קצת יותר מהנורמה, וזה גם מצד הבחורים וגם מצד הורי הבנות, וכל צד ככל שנוקפים השנים מתפשר יותר, כך שבסופו של תהליך אמור להיות שהנורמה תתייצב באזור הנ"ל.

כמובן שרמת הקושי להתפשר הוא לא הפרמטר היחידי, דיתכן שלדוגמא בחורים מכיון שהם אלו שאמורים להתחתן אז יותר מהר הם מורידים דרישות, ולעומת זאת יתכן הפוך שהורי הבנות המצפון יותר מייסרם להתפשר דהרי הם לא לוקחים אחריות על עצמם אלא על ביתם. יתכן שהורי הבנות מכיון שהם יותר מבוגרים יש להם יותר ניסיון ברוע שבחובות גדולים ויותר מנסים לימנע מזה, ואולי להפך כבר למדו לחיות עם חובות משא"כ בחורים שזה פתאום נופל עליהם. זה תלוי גם איזה צד רואה יותר אידיאל בלעמוד על דרישותיו, וכן באת איזה צד החברה יותר מעודדת להתפשר. וכו' וכו' ישנם עוד ועוד פרמטרים שקובעים באיזה אזור סכום יקבע הנורמה. אבל אחרי הכל עדיין הפרמטר של השווי ברמת הקושי הוא לכאורה אמור בגדול לקבוע, כך שלא יתכן מסברא שבסופו של דבר הנורמה תתקבל בסכום שבו ההפרשים ברמת הקושי גדולים מדי.

קשה לי להוכיח את הטענה הבאה אך מסתבר שהרבה יזדהו איתה, הסכום שהוא הנורמה שהורי הבחורות מתחייבים הוא סכום שהקושי של הורי הבחורות להתחייב אליו הוא הרבה הרבה יותר גדול מהקושי של החתן להסתפק בפחות. כמה שלא נתאר את הרצון של החתן לשבת וללמוד בכולל ואת זה שהמשכנתא תפריע לו מאד לכך, וכמה שלא נתאר את הקושי בלקנות דירה בתחילת החיים. עדיין לכאורה זה מתגמד מול הקושי של זה שיש לו כמה בנות והוא אמור להתחייב לכל אחת, ולא לשכוח שגם על בניו הוא אמור להתחייב לסכום מכובד בלשון המעטה, כמה שלא נתאר את זה שרואים כאידיאל לעזור לחתן שיוכל לשבת וללמוד בלי הפרעה כל זה מתגמד לכאורה ממול הקושי להחייב כאלה סכומים.

כך שלכאורה הרבה לפני הפעילות של הארגון הנ"ל היה אמור אוטומטי לרדת הסכומים שאותם רגילים להתחייב. יתכן ועדיין היה מן הצורך ב "שמח תשמח" משום שעקב פרמטרים נוספים עדיין היה מתייצב במקום שמאד קשה להורי הבנות להתחייב, אבל מ"מ המצב הנוכחי לא היה אמור לקרא בכלל גם ללא שום פעילות. מדוע בכל זאת זה כן נהיה ? מה גרם לזאת ?

ג.        

יתכן והתשובה היא כדלהלן, ואקדים ואומר שלכאורה במקום להסתבך בכל החשבונות דלהלן עדיף פשוט ללכת ולבדוק את הנתונים, אך לא איש בדיקות אנוכי, ולא עלי המלאכה לגמור, ואם אכן מאמר זה יגרום למישהו לבדוק בדיוק את הנתונים והיה זה שכרי. כמו כן בשביל החשבונות גם אצטרך לנתונים שאין עמדי לפיכך אכתוב פחות או יותר מהשערה, כמובן שלכן המספרים לא יהיו מדויקים אך אני מקווה שהם יראו את הכיוון.

כמה ילדים בממוצע נולדים לכל זוג בציבור שלנו ? נניח לצורך ההמחשה שהמספר הוא 7. גם אם אתה מכיר הרבה משפחות שיש להם 9 או 10 ילדים, אך קח בחשבון שמסתמא יש יותר משפחות שאין להם ילדים מאשר משפחות שיש להם 14 ילדים, וכל משפחה שאין לה ילדים מקזז 3 משפחות של 9 ילדים + משפחה של 8, דוק ותשכח, וכן מסתמא יותר מצוי משפחות של 2 ילדים מאשר של 12, אך כנגד זה מסתמא יותר מצוי משפחות של 8 מאשר של 6, ושל 9 מאשר של 5, אז נקטתי מהשערה 7.[1]

מה ממוצע ההפרש בגיל בין הורה לבנו בציבור שלנו ? נניח לצורך ההמחשה שהמספר הוא 31. שים לב שממוצע ההבדל בין אב לבנו או לבתו מסתמא גדול מממוצע ההבדל בין אם לבנה או לבתה, כך שהממוצע הכללי בין הורה לבנו נמצא היכן שהוא באמצע, אז נקטתי מהשערה 31.

אם לזוג הורים נולד בממוצע 7 ילדים, ז"א שדור הילדים גדול פי 3.5 מדור ההורים, ואם ממוצע ההפרש בין הורה לבנו הוא 31 אז לכאורה יוצא שבשנה האחרונה היו פחות או יותר פי 3.5 לידות מאשר בשנה של לפני 31 שנים, וכן לפני שנה היו פחות או יותר פי 3.5 לידות מאשר לפני 32 שנים, וכן הלאה.

כמובן שזה לא שמלפני 31 שנה עד השנה האחרונה היה כל שנה מספר מסוים של לידות ופתאום בשנה האחרונה קפץ מספר הלידות לפי 3.5, אלא בהדרגה זה עלה.

מסתמא העלייה בהדרגה היא באחוזים ולא במספרים, דהיינו אם לדוגמא שנה אחת היו 100 לידות ושנה אח"כ היו 110 לידות אז שנה אח"כ זה עלה ל 121 דזה ממשיך לעלות ב 10% כל שנה. כמובן שהכל מדובר בממוצע וזה לא אמור לקלוע בדיוק.

הבה ונחשב פי כמה לידות יש בממוצע בכל שנה מאשר השנה שלפניה, נתון שבתוך 31 שנה נגיע לפי 3.5, ונתון שבכל שנה זה עולה באותם אחוזים כמו שנה קודם, דהיינו אמור להיות מספר מסוים שכאשר נכפיל בו 31 פעמים מספר כלשהוא נגיע לפי 3.5 מהמספר הכלשהו ההוא, בכדי לגלות את המספר המסוים הנ"ל התרגיל צריך להיות  [הערת המעתיק: המשואה לא עברה טוב בהעתק הדבק, אז אני מתארה בצורה ידנית, היה כאן סימון שורש כשעליו בצד ימין היה את המספר 31, ומתחתיו בצד שמאל היה את המספר 3.5, (דהיינו השורש ה31 של 3.5), ואז היה כתוב   ...1.04123=    ע"כ דברי המעתיק]   (מחושב במחשבון). דהיינו כל שנה עולה מס' הלידות בלמעלה מ 4% בממוצע.

הנורמה בציבורנו שהחתן גדול מהכלה, מהו ממוצע ההפרש ביניהם ? קשה לשער אבל נניח שהממוצע הוא הפרש של שנה וחצי, (נראה לי שאפי' יותר, אך נקטתי לרווחא דמילתא).

ע"פ החשבון הנ"ל    [הערת המעתיק: גם כאן המשואה לא עברה טוב בהעתק הדבק, אז אני מתארה בצורה ידנית, היה כאן סימון שורש כשעליו בצד ימין היה את המספר 31, ומתחתיו בצד שמאל היה את המספר 3.5, (דהיינו השורש ה31 של 3.5), כ"ז היה בסוגריים וכל זה בחזקת 1.5 ואז היה כתוב   ...1.06249=    ע"כ דברי המעתיק], דהיינו אם נניח שנולדים בנים ובנות באופן שווה, אז על כל 100 בחורים מתחרות 106 בחורות, דהיינו 6 מתוכם ישארו רווקות, (וזה חוץ מאלו שבלי קשר לא יתחתנו שהרי גם אצל בחורים ישנם כאלה שנשארים בחורים).

האם עכשיו פלא בעיניך הלחץ האבסורדי בו נמצאים הורי הבנות ? האם כעת פלא בעיניך איך שהורה אחר הורה נכנע להתחייב לסכומים אסטרונומיים הרבה לפני שבחור נכנע להוריד מדרישותיו ?

לעיל באות ב בד"ה בשלמא כתבתי בזה"ל: וממוצע הביקוש שיש לבחור הוא לכאורה כממוצע הביקוש שיש לבחורה שהרי כפי שבת מעוניינת להשתדך כך גם בן, עכ"ל, כעת הנחה זו נסתרה, וההיצע מול ביקוש שיש לבחורים שונה לחלוטין משל בחורות.

ישאל השואל וכי ההורים חישבנו כל זאת כך שהם יודעים שעליהם לילחץ ? התשובה היא לא, אבל מכיון שישנם הרבה בחורות שמתבגרות ויש יותר נלחצות מנלחצים אז הוריהם מעלים את סכום ההתחייבות, ודוק.

אני שוב חוזר ואומר שצריך מישהו שיבדוק את כל הנתונים הנ"ל, והאם אכן זה נכון במציאות המספרים של הרווקות שכתבתי. אך אין זה אומר שעלי לימנע מלכתוב מאמר זה עקב כך שאין בי היוזמה לבדוק את הנתונים במציאות.

ד.       

נחזור כעת ליוזמת ארגון "שמח תשמח", ברור כעת עוצמת הקשיים שנופל בחלקו להחתים הורים (דהיינו בעיקר הורים לבנות שבגיל קרוב לשידוכין), אך הבה ונניח ואכן הם הצליחו להחתים כיעדם 10000 הורים, נניח שבמשפחות אלו יש 8000 ילדים קרוב לגיל שידוכין (אצל חלק אין ילדים בשידוכין ואצל חלק יש יותר מאחד בגיל שידוכין), ונניח שזה מדגם מייצג של התפלגות הבנים והבנות, נמצא א"כ שההפרש בין מספר הבחורות שהוריהם חתמו למספר הבחורים הוא כ 240, כך שגם אם אכן ילכו כולם לשדכנים מטעם הארגון שמשדכים רק בין חברי הארגון, אנשים לא יוכלו לעמוד בזה, ואז או שהרבה יתחייבו מתחת לשולחן, או שיפרשו מהארגון, או שרשמית יהיה איזשהו קולא כגון שמגיל מסוים מותר להתחייב יותר, [כ"ז מלבד האפשרות המסתברת שיחתמו להם יותר הורי בנות מבנים, רק שאפי' לפי האפשרות האידיאלית אכתי זה לא יוכל להחזיק מעמד, וכנ"ל]

במילים אחרות, כדי להצליח, האיגוד של חותמי הארגון לא מספיק שיהיה חזק בעוצמה של לעמוד נגד גלגל אלא הוא צריך להיות בעוצמה לעמוד נגד סיכון של כ 6% לישאר רווקה, סיכון שעם ההתבגרות עולה ועולה.

במילים אחרות, הסכום אותו נהוג להתחייב לדירת הבת, משקף ברובו הגדול את ההפרש בהיצע בין בחורות לבחורים, ורק מיעוט קטן מן הסכום משקף את זה שעקב הגלגל המצב לא משתנה מהעבר, וכן את האידיאל שהחתן יוכל ללמוד ללא הפרעה וכדו'. ארגון שמח תשמח יכול להצליח להוריד רק את הסכום שמשקף את השפעת העבר והאידיאל הנ"ל וכדו', אולי גם קצת יותר דסו"ס הוא מעלה אידיאל לא לדרוש הרבה. כמובן שבמצב הקטסטרופלי בו נמצאים, כל שינוי קטן הוא מבורך, אבל אין לצפות לכאורה לשינוי גדול יותר.

יש לסייג, שתיאורטית אם הארגון יצליח לגרום לכך שעקב אידיאל בחור לא יעדיף כלל שידוך שנותנים בו יותר, אז על אף הלחץ של הורי הבנות לא יהיה להם סיבה להגדיל התחייבויותיהם, דלא זה מה שיעלה להם את הסיכוי למצא שידוך, אבל כמדומה שעד כדי כך אין הרבה - בלשון המעטה - שצופים להצלחה, דתמיד יהיה בחורים שכן יעדיפו זאת ולא מטעם רדיפת בצע אלא מחוסר ברירה בשביל לימנע או לפחות להמעיט בחובותיהם, ולא שינסו לסחוט אלא פשוט יפנו קודם לשידוך שמציעים בו יותר, ולחץ הורי הבנות ינתבם לאותם בחורים. (וממילא כשזה יהיה נורמה לסכום גבוה אז גם בעל אידיאל לא לדרוש יותר מדי, עדיין הוא לא יתרחק מדי מהנורמה). כל מה שכן הארגון מנסה להביא את האידיאל לא לדרוש סכומים, זה רק בתור תוספת לכך שהורי הבנות יתאגדו ללא להתחייב יותר מסכום מסוים, וזה כבר הסברנו לא אמור להועיל הרבה.

לסיכום: יוזמת "שמח תשמח" יכול להועיל ע"י שיעשה איגוד שחזק יותר מסיכון של יותר מ 6% לחיי רווקות, ולחילופין ע"י שיגרום שבחורים לא יפנו קודם לשידוך שנותן יותר כסף, 2 אפשרויות אלו לא סבירים במיוחד, הדבר שלכאורה עליו בונים יוזמי הארגון הוא איגוד שחזק בעוצמה של עצירת גלגל, אך זה לבד לא מספיק כדהוסבר לעיל, עדיין יש ביכולת הארגון להצליח מעט ועל אף שהיא קטנה מדי זה עדיף מכלום.

אז איך בציבורים אחרים אין את המצב המדובר, ולחילופין הצליחו בצורה דומה ליוזמה הנ"ל לשנות ?

אם אכן נכונה כל הפילוסופיה הנ"ל אז פשוט יש לבדוק בכל ציבור מה ממוצע הילדים במשפחה, ומה ממוצע ההפרש בין גיל החתן לגיל הכלה, דלדוגמא בציבור שהגיל שבחורים מתחתנים הוא קטן משמעותית מהגיל המקובל אצלנו אז מסתמא ההפרש בין החתן והכלה הוא הרבה יותר קטן מאצלנו, כך שמה שצריך בעיקר זה לדאוג שלא תעבור הנורמה מציבור לציבור לציבור, לזה מספיק תקנות.

אם אכן נמצא שציבור שיש לו אותם נתונים כשלנו בכ"א הצליח לעמוד בפרץ, הרי שזה אומר שהוא הצליח לגרום לא' משתי הדברים שהובאו לעיל בד"ה לסיכום.

ה.       

אז מה תיאורטית יכול לעצור את המצב ?

אפשרות א' האפשרות הראשונה שהובאה באות ד בד"ה לסיכום. אפשרות ב' האפשרות השניה שהובאה שם. אפשרות ג' האפשרות השלישית שם ויועיל בקצת. אפשרות ד' אם ישתנה ממוצע הילדים למשפחה. אפשרות ה' אם ישתנה ממוצע ההפרש בגיל בין החתנים לכלות. אפשרות ו' אם ישתנה הנורמה שההורים מחתנים את הילדים והאחריות להתחתן תעבר לבנות.

כמדומה שהרבה מאלו שיקראו עד לכאן ויסכימו עם הנכתב, יטענו שאם כך מן הצורך לגרום לאפשרות ה', דהיינו לשאוף לכך שבממוצע גיל החתן והכלה יהיה שווה, דהיינו על כל בחור שמתחתן עם אחת שקטנה ממנו בשנה יהיה בחור אחר שמתחתן עם אחת שגדולה ממנו בשנה.

שים לב שלפי מה שנתבאר, אז הבעיה הכספית היא הבעיה הקטנה, דיש כאן בעיה פי כמה, שישנם כ 6% מהבחורות שאמורות לישאר רווקות, לבעיה זו מתוך כל ששת האפשרויות הנ"ל אך ורק אפשרות ד' ואפשרות ה' עוזרים. כמדומה שודאי שאין זה סיבה מספקת לגרום לאפשרות ד', ובפרט שיש את אפשרות ה'. (גם אם תיאורטית מישהו יאמר שכן זה סיבה לגרום לאפשרות ד', אך זה לא ריאלי דרוב רוב רוב הציבור מסתמא לא כך יחשוב).

נכון, זה ודאי שישנם סיבות לא להקדים את גיל נישואי הבחורים, וישנם סיבות לא לאחר את גיל נישואי הבחורות, וישנם סיבות שצריך שהבעל יהיה יותר גדול. אין ממטרת מאמר זה להכריע מה עדיף, את זה יכריעו גדולים ממני. אך מאמר זה מציב את הטענה שנורמה זו שחתנים גדולים מכלות, גוזרת על כ 6% מהבחורות לישאר רווקות, וכמו"כ גורמת לסחוט עד לשד עצמותיהן את הורי הבנות במובן הכספי. כמובן שמישהו מסוים שישתדל להשתדך דוקא עם בת גילו אין לזה שום משמעות, אלא אם זה יהיה חלק מהתארגנות ציבורית.

יתכן ולא ממש 6% נשארות רווקות, דזה גורם לנטיה לבחורה להתחתן עם חילוני, זה לא חייב להיות שבחורה ממש חרדית תתחתן עם חילוני, אלא שהיא תתחתן עם חצי חילוני וכנגד זה אחת שהיא חצי חילוניה תתחתן עם חילוני גמור, ושם זה פחות או יותר יתאזן דשם הנתונים שונים מהנתונים דלעיל.

לחילופין זה גורם להם להשתדך עם גרושים, זה אולי פותר במעט את הנושא הכספי, והנורמה העכשוית בהתחייבויות זה אחרי המעט פיתרון הזה, ובלי זה היה עוד קצת יותר. אך כנגד זה, זה גורם בעיה לגרושות למצא שידוך.

סיום:

בתיאוריות מהסוג הנ"ל, מאד יתכן שחסר פרט מסוים שלא חושבן, שהוא משנה את כל התמונה, כך שיתכן וכל המאמר הזה שווה לפח. גם אם לא עד כדי כך, מאד יתכן שישנם פרטים שאמורים לחשבנם, וגם אם הם לא הופכים את התמונה, עדיין הם משנים המון. וכמובן יכול להיות לי סתם טעויות. אז אנא אל תחסוך ממני לא ביקורות ולא הערות והארות.

כתובת דוא"ל למשלוח דברי ביקורת:    [email protected],   תודה מראש.

מהדורה שניה, ליל כח תשרי התשע"ד