איך מצדיקים עריכת ברית מילה בקטינים בפני המערב?

הבעיה מבחינתי- לא התייחסתם לכך שמועצת אירופה כרכה יחדיו מילת נשים וגברים, ואסרה אותן יחד. ההבדל הפיזי עצום הן בכאב והן בתוצאות, מה גם שבמילת גברים הם לא התייחסו לגיל בו עושים את המילה ובאיזה אופן. המוסלמים עושים בגילאי 5-13 שזו טראומה לילד, נוסף על הכאב, בלי חדר ניתוח. ולכן מה שצריך זה, נוסף על ההסברה שזכותו של ילד להשתייך לעמו וזכותם של הורים לקיים את המסורת (כל עוד אין פגיעה ממשית לעתיד בילד), הסברה בדבר השוני בין מילת נשים לגברים.
אגב, לא כל המוסלמים מלים את בנותיהם, וזה בעיקר אפריקאים שחורים, לא רק מוסלמים, עושים זאת. הבנות מדממות זמן רב, הכאב מתמשך, והמטרה להפחית מההנאה המינית. 
עלינו לזכור שאירופה היא נוצרית, גם אם הנצרות שם עברה תהליכים. השופטים וחברי המועצת הינם נוצרים המטבילים את בניהם הקטינים, ופוסקים נגד יהודים ומוסלמים. מאז ומעולם טענו הנוצרים לעליונות מוסרית על האחרים אולם לא בהכרח שהיא קיימת.

להימנע מגרימת צער ישיר או עקיף לכל יהודי - זו מצוות לא תעשה חשובה ביותר שיכולה אף לשבח את מצוות ברית המילה אם תימהל איתה, או אז כמו שאומרים: שניים במחיר אחד; שתי מצוות יפות וחשובות בעת ובעונה אחת. למיותר לציין כי ההגיון הטהור הזה או אם תרצה- המוסר הטהור הזה לא עמדו בפני ההר"ר שלמה זלמן אויערבך שליט"א בכ"ג מרחשון תשמ"ג לכתר"ה. אני מציין עובדה- לא דעה.
  

כתב הרב משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה, יורה דעה, חלק ד, סימן מ:

עזבו מהאירופים והאנטישמים ובואו נדבר על עצמינו, על הדת היהודית שלנו, על חובתינו לדבוק בתורה ובהילכותיה. אחת ההלכות הידועות לכל היא להימנע מגרימת צער, ישיר או עקיף, לכל יהודי ולכל אדם באשר הוא אדם, להימנע מגרימת צער נפשי ולבטח גם צער פיזי, וכל שכן לאדם חסר יישע שפתחון הפה לא נהיר לו כמו איש זקן, עני מרוד, אדם נכה, ילד בן יומו...

אנחנו חיים בעידן המודרני, הטכנולוגי, במאה ה-21 ואף מעמידים את הטכנולוגיה הזו לרשותינו לקיום המצוות והשבחתן: האינטרנט, התיקשורת, החשמל... אחת המצוות החביבות על כל היהודים בעולם היא קיום ברית המילה במועדה וכהילכתה- ביום השמיני. הרפואה המודרנית מאפשרת הרדמת המנותח באופן מלא או חלקי, וכן לענ"ד השם יתברך ציפה מאיתנו שנסתער על האופציה הזו בשביל למנוע סוף סוף את הצער הנגרם עד עתה לתינוקות שלנו ממצוות ברית המילה. לא מצאתי שום רב מרבני הדור, שום פוסק מפוסקי הדור, שום סמכות דתית בעלת כתף רחבה או צרה שפסקה את ההלכה היהודית – לא הנועזת אלא הנדרשת: לא להתיר קיום ברית מילה ללא הרדמה מקומית. 

מודה: אני עשיתי את הברית לשני בני ללא הרדמה, אבל להגנתי אומר כי לא הייתי מודע לזאת... ומאידך לא מזמן שמעתי מקרובי משפחה שקיימו ברית מילה בארץ, כלשונו וכהילכתו, ע"י רופא חרדי שהרדים מקומית את התינוק, באחד האולמות הציבוריים ובנוכחות כל המוזמנים. אינני מבין אם ההלכות הכל-כך בסיסיות מוכרות לפוסקי הדור ולנו- ליהודים בכלל. אינני יודע אם פוסקי הדור חיים איתנו ובתוכינו, ואם כן- הכיצד הלכה כה חשובה הנגזרת מהתורה הקדושה נעלמה מעיניהם?

great minds think alike
הרי הקטע הרלוונטי:

המילה (של נשים ושל גברים) מכונה בערבית ח'יתאן (ختان). ישנם מקורות בחדית' המצדדים במילת נשים. אלו טוענים שמסורת המילה לשני המינים היא אות למנהג קדמוני מימי אברהם והגר. פוסקי ההלכות קדומים באסלאם הסכימו שמילת נשים היא מנהג מוסלמי, אך בניגוד למילת גברים, הנחשבת לחובה דתית (واجب "ואג'ב"), מילת נשים נחשבת על ידי רוב הפוסקים להמלצה בלבד (مندوب "מנדוב") על-פי החדית': "המילה היא חובה לגברים וסגולה לנשים" (ألختان سـُنـّة للرّجال، مكرّمة للنـّساء)^[9]. אבו בכר אלביהקי שחי במאה ה-10 לספירה^[10] קבע כי החדית' הזה אינו מהימן. בניגוד למילת גברים שנועדה לבטא את ביטולו של המאמין מול האל, מילת נשים נועדה לרסן את יצרן המיני של הנשים וכך לשמור על צניעותן.

יש סוגים שונים של מילת נשים, מלאה או חלקית. על פי החדית' מייעץ הנביא למוהלת אום עטיה "ערכי מילה לנשים, אך אל תגזימי, שהרי (מילה חלקית) מוצאת חן ביותר בעיני הבעל ומאירה את פניה (של האישה) בצורה הטובה יותר"‏^[11]. הנביא מורה למוהלת לכרות רק את ערלת הדגדגן ולהימנע מכריתת הדגדגן עצמו. כריתה מלאה מזהיר הנביא, תביא לאיבוד תאוותה המינית של האישה ואף לסכן את חייה.

מילת נשים היא כיום מעשה שנוי במחלוקת בין מאמיני האסלאם. היא נהוגה בידי מוסלמים ולא מוסלמים במזרח אפריקה ובעמק הנילוס, בשבטים הבדואים של סיני וירדן, וכן בחלקים מחצי האי ערב ובדרום מזרח אסיה

במצרים, שם עוברות רוב הנערות מילה, הוציא הנשיא חוסני מובארק תקנה בשנת 1996 האוסרת על מילת נשים, אלא במקרים של צורך רפואי, ולפי המלצת רופא. תקנה זו נתקלה בהתנגדותם של חוגים אסלאמיים שראו בה הפרה של השריעה ולכן מנוגדת לחוקת מצרים, בית המשפט העליון של מצרים דחה את עתירת התובעים וקבע שאין בשריעה הלכה ברורה בנושא זה, היות שמסורות החדית' הקשורות לנושא אינן נחשבות מהימנות בהלכה המוסלמית (בטרמינולוגיה הדתית המוסלמית נקרא מקור הלכתי כזה דעיף ضعيف, כלומר "חלש"). אי לכך, אין באיסור על מילת נשים משום הפרה של הנוהג הדתי, לדעת בית המשפט המצרי. גם בקרב המנהיגות הדתית במצרים הדעות חלוקות: הפוסקים הרשמיים - שייח' אל אזהר הדוקטור מוחמד סיד טנטאווי והמופתי של מצרים נצר פריד - רואים במעשה נוהג חברתי שאינו קשור לדת. לעומתם השיח' יוסוף אל קרדאווי, המקובל כפוסק בקרב התנועות האסלאמיות, תומך במילה חלקית ובהשארת זכות ההחלטה על המילה בידי ההורים. האיסור מ-1996 לא מנע בפועל את מילת הילדות והנערות שכן קל היה למצוא רופא שיאשר את המילה. ביוני 2007 החליט שר הבריאות המצרי לאסור כליל מילת נשים, אחרי סערה ציבורית עקב מותה של ילדה בת 12 ממינון יתר של חומר הרדמה שניתן לה בניתוח המילה.^{[12][13]
גם שם החליטו לא להתחשב מפני שזה מנהג תרבותי או לכל היותר מנהג דתי שהוא המלצה, או משהו חלש, ולכן הוא זכאי לפחות התחשבות מצד השלטון החילוני.}

הרב מיכי,